(א) ויוסף הורד -
חוזר לענין ראשון, אלא שהפסיק בו כדי לסמוך ירידתו של יהודה למכירתו של יוסף לומר לך שבשבילו הורידוהו מגדולתו.
ועוד, כדי לסמוך מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, שראתה באצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה:

(ג) כי ה' אתו -
שם שמים שגור בפיו:

(ד) וכל יש לו -
הרי לשון קצר, חסר אשר:

(ו - ז) ולא ידע אתו מאומה -
לא היה נותן לבו לכלום:
כי אם הלחם -
היא אשתו, אלא שדבר בלשון נקיה:
ויהי יוסף יפה תואר -
כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו' - כל מקום שנאמר אחר סמוך:

(ט) וחטאתי לאלוהים -
בני נח נצטוו על העריות:

(י) לשכב אצלה -
אפילו בלא תשמיש:
להיות עמה -
לעולם הבא:

(יא) ויהי כהיום הזה -
כלומר ויהי כאשר הגיע יום מיוחד, יום צחוק, יום איד שלהם שהלכו כולם לבית עבודה זרה, אמרה אין לי יום הגון להזקק ליוסף כהיום הזה. אמרה להם חולה אני ואיני יכולה לילך:
לעשות מלאכתו -

רב ושמואל,
חד אמר: מלאכתו ממש.
וחד אמר: לעשות צרכיו עמה.
אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו וכו', כדאיתא במסכת סוטה (דף לו ב):

(יד) ראו הביא לנו -
הרי זה לשון קצרה, הביא לנו ולא פירש מי הביאו, ועל בעלה אומרת כן:
עברי -
מעבר הנהר, מבני עבר:

(טז) אדוניו -
של יוסף:

(יז) בא אלי -
לצחק בי העבד העברי אשר הבאת לנו:

(יט) ויהי כשמוע אדוניו וגו' -
בשעת תשמיש אמרה לו כן, וזהו שאמרה כדברים האלה עשה לי עבדך, ענייני תשמיש כאלה:

(כא) ויט אליו חסד -
שיהא מקובל לכל רואיו.

לשון כלה נאה וחסודה שבמשנה (כתובות יז א):

(כב) הוא היה עושה -
כתרגומו:

במימריה הוה מתעביד:

(כג) באשר ה' אתו -
בשביל שה' אתו.