(ב) גביעי -
כוס ארוך, וקורין לו מדירנ"א בלע"ז [כוס הדורה מעץ]:

(ז) חלילה לעבדיך -
חולין הוא לנו, לשון גנאי. ותרגום חס לעבדיך, חס מאת הקב"ה יהי עלינו מעשות זאת והרבה חס ושלום יש בתלמוד בלשון הזה:

(ח) הן כסף אשר מצאנו -

זה אחד מעשרה קל וחומר האמורים בתורה. וכולן מנויין בבראשית רבה (צב ז):

(י) גם עתה כדבריכם -
אף זו מן הדין, אמת כדבריכם כן הוא שכולכם חייבים בדבר, עשרה שנמצאת גניבה ביד אחד מהם כולם נתפשים, אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין, אשר ימצא אתו יהיה לי עבד:

(יב) בגדול החל -
שלא ירגישו בו שהיה יודע היכן הוא:

(יג) ויעמס איש על חמורו -
בעלי זרוע היו ולא הוצרכו לסייע זה את זה לטעון:
וישבו העירה -
מטרפולין הייתה והוא אומר העירה, עיר כל שהיא, אלא שלא הייתה חשובה בעיניהם אלא כעיר בינונית של עשרה בני אדם לענין המלחמה:

(יד) עודנו שם -
שהיה ממתין להם:

(טו) הלא ידעתם כי נחש ינחש וגו' -
הלא ידעתם כי איש חשוב כמוני יודע לנחש ולדעת מדעת ומסברא ובינה כי אתם גנבתם הגביע:

(טז) האלוהים מצא -
יודעים אנו שלא סרחנו, אבל מאת הקב"ה נהיתה להביא לנו זאת. מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו:

ומה נצטדק -
לשון צדק, וכן כל תיבה שתחלת יסודה צד"י והיא באה לדבר בלשון מתפעל או נתפעל נותן טי"ת במקום תי"ו, ואינה נתנת לפני אות ראשונה של יסוד התיבה אלא באמצע אותיות העקר, כגון נצטדק מגזרת צדק, (דניאל ד ל) ויצטבע מגזרת צבע.
(יהושע ט ד) ויצטירו מגזרת (משלי יג יז) ציר אמונים.
(יהושע ט יב) הצטיידנו מגזרת (לעיל מב כה) צדה לדרך.

ותיבה שתחלתה סמ"ך או שי"ן כשהיא מתפעלת התי"ו מפרדת את אותיות העקר, כגון (קהלת יב ה) ויסתבל החגב, מגזרת סבל.
(דניאל ז ח) מסתכל הוית בקרניא.
(מיכה ו טז) וישתמר חקות עמרי, מגזרת שמר.
(ישעיה נט טו) וסר מרע משתולל, מגזרת (איוב יב יז) מוליך יועצים שולל.
(שמות ט יז) מסתולל בעמי, מגזרת (ירמיה יח טו) דרך לא סלולה:

(יח) ויגש אליו וגו'. דבר באזני אדני -
יכנסו דברי באזניך:
ואל יחר אפך -
מכאן אתה למד שדבר אליו קשות:
כי כמוך כפרעה -
חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו.

ומדרשו:

סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה על ידי זקנתי שרה על לילה אחת שעכבה.

דבר אחר:
מה פרעה גוזר ואינו מקיים, מבטיח ואינו עושה, אף אתה כן, וכי זו היא שימת עין שאמרת לשום עינך עליו.

דבר אחר:
כי כמוך כפרעה אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדוניך:

(יט) אדני שאל את עבדיו -
מתחלה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, בתך היינו מבקשים, או אחותנו אתה מבקש, ואף על פי כן ונאמר אל אדוני, לא כחדנו ממך דבר:

(כ) ואחיו מת -
מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו. אמר אם אומר לו שהוא קיים, יאמר הביאוהו אצלי:
לבדו לאמו -
מאותו האם אין לו עוד אח:

(כב) ועזב את אביו ומת -
אם יעזוב את אביו דואגים אנו שמא ימות בדרך, שהרי אמו מתה בדרך:

(כט) וקרהו אסון -
שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:
והורדתם את שיבתי וגו' -
עכשיו כשהוא אצלי אני מתנחם בו על אמו ועל אחיו, ואם ימות זה דומה עלי ששלושתן מתו ביום אחד:

(לא) והיה כראותו כי אין הנער ומת -
אביו מצרתו:

(לב) כי עבדך ערב את הנער -
ואם תאמר למה אני נכנס לתגר יותר משאר אחי, הם כולם מבחוץ, אבל אני נתקשרתי בקשר חזק להיות מנודה בשני עולמות:

(לג) ישב נא עבדך וגו' -
לכל דבר אני מעולה ממנו, לגבורה, ולמלחמה, ולשמש.