(א) כי אותך ראיתי צדיק -
ולא נאמר צדיק תמים. מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו:

(ב) הטהורה -
העתידה להיות טהורה לישראל, למדנו שלמד נח תורה:
שבעה שבעה -
כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו:

(ג) גם מעוף השמים וגו' -
בטהורים הכתוב מדבר. וילמד סתום מן המפורש:

(ד) כי לימים עוד שבעה -
אלו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק שחס הקב"ה על כבודו ועכב את הפורענות.
צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת שש מאות שנה לחיי נח:
כי לימים עוד -
מהו עוד?
זמן אחר זמן, זה נוסף על מאה ועשרים שנה:
ארבעים יום -
כנגד יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים:

(ה) ויעש נח -
זה ביאתו לתיבה:

(ז) נח ובניו -
האנשים לבד והנשים לבד, לפי שנאסרו בתשמיש המטה, מפני שהעולם היה שרוי בצער:
מפני מי המבול -
אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים:

(ט) באו אל נח -
מאליהן:
שנים שנים -
כולם הושוו במניין זה, מן הפחות היו שנים:

(יא) בחדש השני -

רבי אליעזר אומר: זה מרחשון.
רבי יהושע אומר: זה אייר:

נבקעו -
להוציא מימיהן:
תהום רבה -
מידה כנגד מידה, הם חטאו ברבה רעת האדם (בראשית ו ה) ולקו בתהום רבה:

(יב) ויהי הגשם על הארץ -
ולהלן הוא אומר (פסוק יז) ויהי המבול, אלא כשהורידן, הורידן ברחמים שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה, וכשלא חזרו היו למבול:
ארבעים יום וגו' -
אין יום ראשון מן המניין לפי שאין לילו עמו, שהרי כתיב ביום הזה נבקעו כל מעיינות, נמצאו ארבעים יום כלים בכ"ח בכסליו, לרבי אליעזר שהחדשים נמנין כסדרן אחד מלא ואחד חסר, הרי שנים עשר ממרחשון ועשרים ושמונה מכסליו:

(יג) בעצם היום הזה -
למדך הכתוב שהיו בני דורו אומרים אילו אנו רואים אותו נכנס לתיבה אנו שוברין אותה והורגין אותו, אמר הקב"ה אני מכניסו לעיני כולם ונראה דבר מי יקום:

(יד) צפור כל כנף -
דבוק הוא, צפור של כל מין כנף, לרבות חגבים (כנף לשון נוצה כמו (ויקרא א יז) ושסע אותו בכנפיו שאפילו נוצתה עולה, אף כאן צפור כל מין מראית נוצה):

(טז) ויסגור ה' בעדו -
הגין עליו שלא ישברוה, הקיף התיבה דובים ואריות והיו הורגים בהם.

ופשוטו של מקרא סגר כנגדו מן המים.
וכן כל בעד שבמקרא לשון כנגד הוא
(בראשית כ יח) בעד כל רחם,
(מ"ב ד ד) בעדך ובעד בניך,
(איוב ב ד) עור בעד עור,
(תהילים ג ד) מגן בעדי,
(ש"א יב יט) התפלל בעד עבדיך, כנגד עבדיך:

(יז) ותרם מעל הארץ -
משוקעת הייתה במים אחת עשרה אמה כספינה טעונה המשוקעת מקצתה במים ומקראות שלפנינו יוכיחו:

(יח) ויגברו -
מאליהן:

(כ) חמש עשרה אמה מלמעלה -
למעלה של כל גובה כל ההרים לאחר שהושוו המים לראשי ההרים:

(כב) נשמת רוח חיים -
נשימה של רוח חיים:
אשר בחרבה -
ולא דגים שבים:

(כג) וימח -
לשון ויפעל הוא ואינו לשון ויפעל והוא מגזרת ויפן ויבן.
כל תיבה שסופה ה"א כגון בנה, מחה, קנה, כשהוא נותן וי"ו יו"ד בראשה נקוד בחירק תחת היו"ד:
אך נח -
לבד נח, זהו פשוטו.

ומדרש אגדה:

היה גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות. ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו, ועליו נאמר (משלי יא לא) הן צדיק בארץ ישולם.