הקדמה
לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ וְחַכְמֵי לֵב וּדְעוּ וְהַשְׁקוּ צאן וּרְעוּ אֲמִתָּהּ שֶׁל תּורָה וְטַעֲמוּ וּרְאוּ בָּהּ דִּנְמַטֵּיכוּ שִׁיבָא לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה מְחולֵל, כּל בָּרָא וְיָצַר לִכְבודו וְהודִיעַ הודו בְּדַת מַתַּת יָדו עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה.

אֲנִי הַצָּעִיר עובַדְיָה יצ"ו בכמא"ר יַעֲקב סְפורְנו זלה"ה, לְקול דִּבְרֵי כמה"ר חֲנַנְאֵל אָחִי יצ"ו, אֲשֶׁר בְּקַנְּאו אֶת קִנְאַת עֶלְבּונָהּ שֶׁל תּורָה מֵרב פְּקוּרֵי מִינִים, וּבָנִים לא אֵמוּן בָּם, נותְנִים טַעַם לִפְגָם בְּשֵׂכֶל מִלֶּיהָ, סִפּוּרָהּ וְסִדְרָהּ, בְּשֶׁגַּם הִיא סְגֻלָּה שֶׁכֻּלָּהּ מַחְמַדִּים, נְכוחִים לְמֵבִין, וְאֵין אומֵר הָשֵׁב, הֵעִיר לִי אזֶן לִמְצא דִּבְרֵי חֵפֶץ, מַגִּיד מֵישָׁרִים וּמֵרִים מִכְשׁול, עַד יֵצֵא כַּנּגַהּ צִדְקָהּ. אָז אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה מָה שֶׁמֶץ דָּבָר מָצְאָה יָדִי בַּמְּכֻוָּן בָּהּ, הֲלוא מִצְעָר הַמְּשׁעָר אֶצְלִי יָעִיר רַבִּים וְנִכְבָּדִים, לָתֵת אִמְרֵי שָׁפֶר, וְזִכָּרון בְּסֵפֶר יַגְדִּיל תּורָה וְיַאְדִּיר.

כִּי אָמְנָם מִקּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבודַת וְטִרְדַּת בְּנֵי עַמֵּנוּ בְּאֶרֶץ לא לָהֶם, מִפְּנֵי נוגְשִׂים אָצִים יום יום לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם, הֵמָּה כְּאָדָם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עֵינֵיהֶם וְלִבָּם עַל בִּצְעָם, לְמַחֲסֶה וּלְמִסְתּור מִזֶּרֶם זָרִים יַלְדֵי יום, סובְבִים כִּדְבורִים, עַד אֶפֶס מָקום וּזְמַן נָאות לְהַבִּיט נִפְלָאות מִתּורָתֵנוּ. וּבְכֵן הָיוּ כְּחולְמִים בְּקֶרֶב עַמִּים, קָרְבוּ וְיֶאֱתָיוּן כְּמִתְוַכְּחִים, בְּאָמְרָם:
מַה יִּתֵּן וּמַה יּוסִיף כָּל יִעוּד תּורַת קָדְשֵׁנוּ, בִּהְיותו גַּשְׁמִי, בְּאֶפֶס תִּקְוַת חַיֵּי עולָם?
וּמַה יּועִיל רב סִפּוּרֶיהָ, עִם קְדִימַת הַמְּאֻחָר, בִּקְצָתָהּ?
וְאָתָה מֵרִבְבות קדֶשׁ שְׂרִידֵי תּופְשֵׂי הַתּורָה, לִפְעָמִים מַאֲמַר רִאשׁונִים בִּלְתִּי מְבאָר, וּפְעָמִים תְּשׁוּבָה בִּלְתִּי מְסַפֶּקֶת לְהַתִּיר הַסָּפֵק, וַתְּהִי לַחֲרָפות לָמו. וְנַחְנוּ מַה נִּצְטַדֵּק כִּי יָקוּם אֵל, וְכִי יִפְקד עַל דְּבַר כְּבוד שְׁמו, הֲלוא בְּהַגִּיד נִפְלָאות מִתּורָתו, מְאִירות עֵינֵי כָּל מַשְׂכִּיל, בְּסִפּוּרָהּ וְסִדְרָהּ הַמּורֶה לִצְדָקָה גּדֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְטוּבו, וּבַחֲלֻקַּת סְפָרֶיהָ וְסִיּוּמָם. בְּהַגִּיד חֶסֶד עֶלְיון, אֲשֶׁר נָתַן תְּשׁוּעָה אַחַר יֵאוּשׁ מֻחְלָט. כִּי אָמְנָם צִוָּה לְעולָם בְּרִיתו, לְהָבִין וּלְהורות בַּאֲמָרות טְהורות מְיֻסָּדות עַל אַדְנֵי עִיּוּן וּמַעֲשֶׂה, לֵאור בְּאור הַחַיִּים, כְּמו שֶׁהֵעִיד הוּא יִתְבָּרַךְ בְּאָמְרו: "וְהַתּורָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהורתָם" (שמות כד, יב). וּבָהּ הודִיעַ כַּוָּנָתו בַּמְּצִיאוּת בִּכְלָלו, וּבִבְחִירַת עַמּו וּבִזְמַן מַתַּן תּורָתו, אֲשֶׁר שָׁמְמוּ עֲלֵיהֶם רַבִּים הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ.

וּבִהְיות תַּכְלִית הָעִיּוּן הַשְׂכֵּל וְיָדועַ פָּרָשַׁת גְּדֻלַּת הָאֵל הַקָּדושׁ, אֲשֶׁר בָּהּ תִּהְיֶה יִרְאָתו עַל פְּנֵי כָּל מֵבִין, וּבִידִיעַת דַּרְכֵי טוּבו וְחַסְדּו, בִּפְרָט עַל הַמִּין הָאֱנושִׁי, אֲשֶׁר בָּהּ תִּהְיֶה הָאַהֲבָה. וְזֶה כִּי כַּאֲשֶׁר הִתְבָּאֵר שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ אָמְנָם הִשְׁתַּדֵּל בְּדורות עולָם לְרומֵם הָאָדָם וּלְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוְּתוּ, הִנֵּה יאהַב כָּל מַשְׂכִּיל לַעֲשׂות רְצונו כִּרְצונו, וּבִשְׁתֵּי אֵלֶּה שֶׁהֵם הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה יֻשְׁלַם הַחֵלֶק הַמַּעֲשִׂי הַמְּכֻוָּן מֵאִתּו.

לָכֵן הואִיל בָּאֵר הוּא יִתְבָּרַךְ בְּמופְתִים שִׂכְלִיִּים בְּסִפְרו הָרִאשׁון וְהוּא -

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית עִנְיַן הַבְּרִיאָה וְהַהַשְׁגָּחָה כְּלָלִית וּפְרָטִית וּמְצִיאוּת עֲצָמִים נִבְדָּלִים מֵחמֶר, מֵהֶם מְנִיעֵי הַגַּלְגַּלִּים, וְהַנֶּפֶשׁ הָאֱנושִׁית הַשִּׂכְלִית, וְשֶׁהַכּל מֵאִתּו בְּכַוָּנָה וּבְרָצון לְתַכְלִית מְכֻוָּן. וּבֵאֵר מַה יָּקָר חַסְדּו עַל הַמִּין הָאֱנושִׁי, כִּי אָמְנָם תִּקֵּן עִנְיָנָיו בְּכָל דּור וָדור כְּפִי הָאֶפְשָׁר, וְהוּא הִרְבָּה אַשְׁמָה לְמַשְׁחִית לו.

וְסִפֵּר רִאשׁונָה. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא "אֶת הָאָדָם בְּצַלְמו כִּדְמוּתו", לְמַעַן יִבְחַר לְהִדָּמות לְיוצְרו כְּפִי הָאֶפְשָׁר, כִּי בָּזֶה יֻשְׁלַם וְיִהְיֶה פָּעֳלו שָׁלֵם וְנִכְבָּד מִכָּל פּעַל זוּלָתו, כָּרָאוּי לו יִתְבָּרַךְ הַמְּרומָם עַל כָּל זוּלָתו. וְהוּא רַחוּם בְּחֶמְלָתו נָתַן לְאָדָם דֵּי מַחְסורו שֶׁלּא בְּצַעַר, וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן, עַד שֶׁהֵרַע מַעֲשָׂיו וְקִלְקֵל אֶת פַּרְנָסָתו, שֶׁגֵּרְשׁו הָאֵל יִתְבָּרַךְ מִשָּׁם לַעֲבד אֶת הָאֲדָמָה, וְלִטְרחַ כַּמָּה טְרָחות עַד שֶׁלּא אָכַל פַּת.

וְסִפֵּר שֵׁנִית. כִּי בְּכָל זאת לא אָבָה ה' הַשְׁחִיתו, וְהָיוּ פֵּרות הָאָרֶץ נְאותִים וּמַסְפִּיקִים לִמְזונו וּלְהַחֲיותו, קָרוב לְאֶלֶף שָׁנִים, עַד כִּי רַבָּה רָעַת דּורותָיו, וְנִגְמַר דִּינָם לְהַשְׁחִית אֶת הָאָרֶץ, וּבְכֵן נִשְׁחַת מֶזֶג הַיְסודות, וְהַמֻּרְכָּבִים מֵהֶם מֵהַצְּמָחִים וּמִבַּעֲלֵי חַיִּים, וְלא הִסְפִּיק עוד מְזון הַפֵּרות לְחַיֵּי הָאָדָם כְּבָרִאשׁונָה.

וְסִפֵּר שְׁלִישִׁית. כִּי עִם כָּל זאת חָמַל עַל שְׁאֵרִיתָם, וְהִתִּיר לָהֶם בְּשַׂר כָּל בַּעַל חַי זוּלָתָם (להלן ט, ב ג), וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם, בְּתֵת אֵימָתָם עַל כָל חַיַּת הָאָרֶץ, וְעִם זֶה הָיוּ יְמֵי חַיֵּיהֶם מַגִּיעִים לְאַרְבַּע מֵאות שָׁנָה וְיותֵר מֵהֵמָּה, עַד אֲשֶׁר נוסְדוּ יַחַד לִקְרא כֻּלָּם בְּשֵׁם אֵיזֶה אֵל נֵכָר נִבְחָר אָז אֶצְלָם, וְלָתֵת צַלְמו בְּמִגְדָּל, אֵלָיו גּויִים יִדְרשׁוּ, וְלא יִזָּכֵר שֵׁם הָאֵל יִתְבָּרַךְ עוד בֵּינֵיהֶם, וּבְכֵן הֱפִיצָם, וְלא חָצוּ יְמֵיהֶם, כִּי תֵּכֶף הִתְמַעֲטוּ חַיֵּי הָאָדָם וְהָיוּ כְּמו מָאתַיִם שָׁנָה, וּמֵאָז הָיוּ הָלוךְ וְחָסור.

וּבְכֵן סִפֵּר כִּי בְּסוּר תִּקְוַת תְּשׁוּבַת הַמִּין הָאֱנושִׁי בִּכְלָלו, כַּאֲשֶׁר כּונֵן לְהַשְׁחִית כָּל תִּקּוּן אֱלהִי פַּעֲמַיִם שָׁלושׁ, הִפְלָה ה' חָסִיד לו מִכָּל הַמִּין, וּבָחַר בְּאַבְרָהָם וְזַרְעו לְהַשִּׂיג בָּם הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן אֶצְלו מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ, כַּאֲשֶׁר הִתְבָּאֵר, וְהַחוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ בְּאַבְרָהָם וְנִינו וְנֶכְדּו אֲשֶׁר מִלֵּא כְּבודו אֶת כָּל הָאָרֶץ בְּקָרְאָם בִּשְׁמו, מָצָא חֵן בְּעֵינָיו לִכְרות לָהֶם בְּרִית לִהְיות לָהֶם לֵאלהִים וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם לְחַיֵּי עולָם, וְלָתֵת מָקום לְזַרְעָם כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ לְגוי מַסְפִּיק לְקִבּוּץ מְדִינִי, וּבו יִהְיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדו, לְעָבְדו שֶׁכֶם אֶחָד.

וּמֵרב שְׁלֵמוּת שְׁלשָׁה אֵלֶּה הָיוּ פְּעֻלּותֵיהֶם הַמְסֻפָּרות בַּתּורָה מַסְפִּיקות לְהורות לְדורות עִקְּרֵי הַקּורות עִם אֵיזֶה עֵזֶר לִמְצִיאוּתָם. כְּעִנְיַן תְּנוּעַת הַמַּטֶּה בְּמופְתֵי מִצְרַיִם, וּכְעִנְיַן "יְרֵה וַיּור" (מלכים ב יג, יז) בְּעִנְיַן אֱלִישָׁע.

וּבְכֵן הָיוּ עִנְיְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאָז יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם עַד בִּנְיַן בַּיִת רִאשׁון, אֲשֶׁר בִּזְמַן זֶה בָּנוּ אַרְבָּעָה מִזְבְּחות, וְהֵם: מִשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר, וְשִׁילה, וְנב, וְגִבְעון, כְּמו עִנְיְנֵי אַבְרָהָם מֵאָז שֶׁיָּצָא מֵאוּר כַּשְׂדִּים אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁשָּׁם בָּנָה ד' מִזְבְּחות. וְעִנְיְנֵי בַּיִת רִאשׁון הָיוּ כְּעִנְיְנֵי יִצְחָק אֲשֶׁר בָּנָה מִזְבֵּחַ אֶחָד בִּלְבַד. וְעִנְיְנֵי בַּיִת שֵׁנִי וְגָלוּתֵנוּ וְהַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, אֲשֶׁר בָּזֶה הַזְּמַן נִבְנָה בַּיִת שֵׁנִי וְיִבָּנֶה הֶעָתִיד בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, הֵם כְּעִנְיְנֵי יַעֲקב אָבִינוּ אֲשֶׁר בָּנָה שְׁנֵי מִזְבְּחות, וְרָאָה טוב בְּאַחֲרִית אַחֲרֵי הַיֵּאוּשׁ, וּבָזֶה סִיֵּם אֶת סִפְרו הָרִאשׁון.

פסוק א
בְּרֵאשִׁית. בִּתְחִלַּת הַזְּמַן, וְהוּא רֶגַע רִאשׁון בִּלְתִּי מִתְחַלֵּק, שֶׁלּא הָיָה זְמַן קדֶם לו.

בָּרָא. עָשָׂה אֵינו יֶשְׁנו, וּבָזֶה לא יִפּל זְמַן כְּלָל.

אֱלהִים. הִנֵּה מִלַּת "אֱלוהַּ" תּורֶה עַל נִצְחִי, וְלָזֶה עַל הַשֵּׁדִים שֶׁהֵם מֵתִים כִּבְנֵי אָדָם כְּמו שֶׁהֵעִידוּ רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה אָמַר "לַשֵּׁדִים לא אֱלהַּ" (דברים לב, יז), וְאָמַר עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ "אֱלהַּ", כִּי הוּא הַנִּצְחִי בְּהֶחְלֵט, כְּאָמְרו "וַיִּטּשׁ אֱלוהַ עָשָׂהוּ" (שם שם טו). וְיֵאָמֵר עָלָיו "אֱלהִים", לְשׁון רַבִּים, לְהורות שֶׁהוּא צוּרַת כָּל הַצּוּרות הַנִּצְחִיּות וְזוּלָתָם, כְּאָמְרו "מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו" (ישעיהו ו, ג). כִּי אֵין לְזוּלָתו מְצִיאוּת זוּלַת הַנֶּאֱצָל מִמְּצִיאוּתו, וְלא יִמָּצֵא שׁוּם נִמְצָא זוּלַת מְצִיאוּתו, כְּאָמְרו "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" (נחמיה ט, ו). וְעַל צַד הַהִדָּמוּת יִקָּרֵא כָּל נִבְדָּל מֵחמֶר "אֱלהִים", וְיִקָּרְאוּ הַשּׁופְטִים הַמֻּמְחִים "אֱלהִים", כַּאֲשֶׁר יִשְׁפְּטוּ בְּצֶלֶם אֱלהִים. וּלְהורות עַל מַעֲלַת נִצְחִיּוּתו אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נֶאֱצָל נִצְחִיּוּת שְׁאָר הַנִּבְדָּלִים נֶאֱמַר שֶׁהוּא "אֱלהֵי הָאֱלהִים" (דברים י, יז).

אֵת הַשָּׁמַיִם. הִנֵּה מִלַּת "שָׁם" תּורֶה עַל מָקום רָחוק, וְכָל סִימַן הָרַבִּים עִם קְדִימַת פַּתָּ"ח מִלְּעֵיל יורֶה עַל שְׁנַיִם שָׁוִים. וְכֵן בְּמִלַּת "שָׁמַיִם" תּורֶה עַל עֶצֶם רָחוק בְּיַחַס אֵלֵינוּ בִּשְׁנֵי מֶרְחַקִּים שָׁוִים מִכָּל צַד. וְזֶה לא יִקְרֶה זוּלָתִי בְּגַלְגַּל סובֵב בְּתַכְלִית הָעִגּוּל. אָמַר, אִם כֵּן, שֶׁבָּרָא אותו הָעֶצֶם אֲשֶׁר הוּא עַתָּה רָחוק מִמֶּנּוּ מִכָּל צַד בִּשְׁנֵי מֶרְחַקִּים שָׁוִים, וְהוּא הַגַּלְגַּל. וְלָכֵן לא אָמַר 'בָּרָא שָׁמַיִם' כִּי לא יֵאָמֵר כֵּן מִצַּד עַצְמו אֶלָּא בְּיַחֲסו אֶל מְקומֵנוּ, וְאָמַר: וְאֵת הָאָרֶץ. הַמֶּרְכָּז הָרָאוּי לַגַּלְגַּל.

פסוק ב
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תהוּ וָבהוּ. וְאותָהּ הָאָרֶץ הַנִּבְרֵאת אָז, הָיְתָה דָּבָר מֻרְכָּב מֵחמֶר רִאשׁון הַנִּקְרָא "תּהוּ" וּמִצּוּרָה רִאשׁונָה הַנִּקְרֵאת "בּהוּ". כִּי אָמְנָם לא הָיָה נָאות לַחמֶר הָרִאשׁון זוּלָתִי צוּרָה אַחַת, הִיא הָיְתָה רִאשׁונָה לְכָל צוּרות הַמֻּרְכָּבִים בְּהֶכְרֵחַ. וּבָזֶה הִתְבָּאֵר שֶׁהַחמֶר הָרִאשׁון דָּבָר מְחֻדָּשׁ. וְנִקְרָא הַחמֶר שֶׁל אותו הַמֻּרְכָּב הָרִאשׁון "תּהוּ", לִהְיותו מִצַּד עַצְמו דָּבָר כּחִיִּי בִּלְבַד, בִּלְתִּי נִמְצָא בְּפעַל, כְּאָמְרו "כִּי תהוּ הֵמָּה" (שמואל א יב, כא), כְּלומַר בִּלְתִּי נִמְצָאִים בְּפעַל אֲבָל בְּדִמְיון בִּלְבַד. וְהַצּוּרָה הַנְּשׂוּאָה בְּאותו הַמֻּרְכָּב הָרִאשׁון נִקְרֵאת "בּהוּ", כִּי בּו בַּ"תּהוּ" שֶׁאָמַר נִמְצֵאת בְּפעַל. וְקָרָא "אַבְנֵי בּהוּ" הַנּושֵׂא הַבִּלְתִּי עומֵד עִם צוּרָתו זְמַן נֶחְשָׁב, כְּמו שֶׁקָּרָא לְנושֵׂא הַצּוּרָה הָרִאשׁונָה, שֶׁתֵּכֶף לָבַשׁ צוּרות יְסודות מִתְחַלְּפות.

וְחשֶׁךְ. וְהוּא הָאֲוִיר הֶחָשׁוּךְ שֶׁנֶּאֱצַל אָז מֵהַמֻּרְכָּב הָרִאשׁון הָיָה.

עַל פְּנֵי תְּהום. עַל פְּנֵי שְׁנֵי הַיְסודות הַשְּׁפָלִים שֶׁנֶּאֶצְלוּ אָז גַּם כֵּן מֵהַמֻּרְכָּב הָרִאשׁון, וְהָיוּ מַקִּיפִים זֶה אֶת זֶה.

וְרוּחַ אֱלהִים. מְנִיעֵי הַגַּלְגַּל שֶׁנִּקְרְאוּ "רוּחַ", כְּאָמְרו "עשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחות" (תהלים קד, ד).

מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. הֵנִיעוּ אָז אֶת הָאֲוִיר הֶחָשׁוּךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, הַסּובְבִים אָז אֶת יְסוד הָאָרֶץ. וּבְכֵן הָיָה שֶׁהַחֵלֶק מִמֶּנּוּ הַסָּמוּךְ לַגַּלְגַּל הִתְלַהֵב בִּתְנוּעָתו, וְהוּא הָאֵשׁ הַיְסודִיִּי, וְהַחֵלֶק מִמֶּנּוּ הַקָּרוב אֶל הַמַּיִם קָנָה אָז אֵיזֶה קר מִן הַמַּיִם, זוּלָתִי חֵלֶק מוּעָט מִמֶּנּוּ הַמִּתְחַמֵּם בְּמִקְרֵה הִתְהַפְּכוּת נִיצוצות מְאורֵי אור.

פסוק ג
יְהִי אור. הוּא אור שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁהָיָה לְצרֶךְ הַמִּתְהַוִּים בִּלְתִּי זֶרַע, וְהוּא יִהְיֶה לְעָתִיד כְּדִבְרֵי רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה, שֶׁיִּהְיֶה אָז לְצרֶךְ מַה שֶּׁעֲתִידָה לְהוצִיא גְּלוּסְקָאות וּכְלֵי מֵילָת שֶׁלּא מִכּחַ הַזֶּרַע.

פסוק ד
וַיַּרְא אֱלהִים אֶת הָאור כִּי טוב. וְהָיָה כֵּן, כִּי 'רָאָה אֱלהִים' וּבָחַר בִּמְצִיאוּתו, מִפְּנֵי הַתַּכְלִית אֲשֶׁר הוּא הַ"טּוב", שֶׁבִּגְלָלו הִמְצִיאו בִּידִיעָתו הַפּועֶלֶת.

וַיַּבְדֵּל אֱלהִים בֵּין הָאור וּבֵין הַחשֶׁךְ. אותָם הַיָּמִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ בָּהֶם הָאור הָרִאשׁון הָיוּ זְמַנֵּי אור וּזְמַנֵּי חשֶׁךְ שֶׁלּא בְּכחַ סִבּוּב גַּלְגַּל, אֶלָּא בְּרָצון אֱלהִי, שֶׁהִבְדִּיל בֵּין זְמַן "הָאור" לִזְמַן "הַחשֶׁךְ".

פסוק ה
וַיִּקְרָא אֱלהִים לָאור יום. אַף עַל פִּי שֶׁלּא הָיָה אָז זְמַן הָאור וְהַחשֶׁךְ מִתְנַהֵג עַל אותו הָאפֶן שֶׁמִּתְנַהֵג אֶצְלֵנוּ הַזְּמַן, שֶׁאָנוּ קורְאִים אותו עַתָּה בְּשֵׁם 'יום', או בְּשֵׁם 'לַיְלָה'.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר. אַף עַל פִּי שֶׁהִבְדִּיל הָאור וְהַחשֶׁךְ שֶׁיִּהְיוּ מְשַׁמְּשִׁים בִּזְמַנִּים מִתְחַלְּפִים נִבְדָּלִים, בִּלְתִּי סִבּוּב גַּלְגַּל, הִבְדִּילָם בְּהַדְרָגָה, בְּאפֶן שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם, זְמַן "עֶרֶב" בְּבוא הַלַּיְלָה וּזְמַן "בּקֶר" בְּבוא הַיּום.

פסוק ו
יְהִי רָקִיעַ בְּתוךְ הַמָּיִם. יְהִי טֶבַע בְּתוךְ הַמַּיִם הַיְסודִיִּים כְּמו גַּלְגַּל בְּתוכָם סָבִיב, מַבְדִּיל בְּצוּרָה קְצָתָם מִקְּצָתָם, בְּאפֶן שֶׁאֵיזֶה חֵלֶק עֶלְיון מִן הַמַּיִם לְצַד הָאֲוִיר יָשׁוּב לְטֶבַע אֵידִיִּי. וְהִנֵּה בָּזֶה עָלוּ בְּהֶכְרֵחַ אֶל אֵיזֶה גְּבוּל בָּאֲוִיר הַיְסודִיִּי, וְקִבֵּל הָאֲוִיר אֵיזֶה עִשּׂוּי בְּהֶכְרֵחַ לִהְיות מָקום לְחֵלֶק שֶׁנֶּהְפַּךְ לְאֵד, וְהִתְפַּשֵּׁט אֶל מָקום רַב הַכַּמּוּת מִמְּקומו הָרִאשׁון.

פסוק ז
וַיַּעַשׂ אֱלהִים אֶת הָרָקִיעַ. וּבִהְיות שֶׁכַּאֲשֶׁר סָרוּ קְצָת הַמַּיִם הַיְסודִיִּים מִתַּחַת אותו הַחֵלֶק מֵהֶם שֶׁנֶּהְפַּךְ לְטֶבַע אֵידִיִּי, כְּמו שֶׁהָיָה בְּאָמְרו "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (פסוק ט), הָיָה רָאוּי שֶׁיֵּרֵד אָז הַחֵלֶק הָאֵידִיִּי אֶל אותו הַמָּקום שֶׁסָּרוּ אותָם הַמַּיִם מִשָּׁם, וְעָשָׂה שֶׁאותו "הָרָקִיעַ" הַמַּבְדִּיל יִהְיֶה בּו כּחַ עוצֵר וּמונֵעַ אֶת הַחֵלֶק הָאֵידִיִּי שֶׁלּא יֵרֵד, וְהוּא "הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ", בְּאפֶן שֶׁיֵּרֵד הַחֵלֶק הָאֲוִירִי הַמְּעֻשֶּׂה, וְנִשְׁאָר הָאֵידִיִּי בִּמְקומו הָרִאשׁון. וְלָזֶה בְּהַגִּיעַ שָׁם הָאֵיד הַלַּח, יִתְעַבֶּה וְיולִיד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד, וּבְהִתְעַבּוּתָם יִכְבְּדוּ וְיֵרְדוּ, כְּאָמְרו "לְקול תִּתּו הֲמון מַיִם בַּשָּׁמַיִם" (ירמיהו י, יג). רְצונו בְּאָמְרו "הַשָּׁמַיִם", הָרָקִיעַ הַמְּעַבֶּה אֶת הַחֵלֶק הָאֲוִירִי, כְּאָמְרו "וַיִּקְרָא אֱלהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם" (פסוק ח). וּבְהַגִּיעַ שָׁם הָאֵיד הַקִּיטורִי הַנִּלְהָב יולִיד רַעַם וּבָרָק, כְּאָמְרו "וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה" (ירמיהו שם). וּבִהְיות קְצַת הַיְסוד הַמֵּימִיִּי הַכָּבֵד לְמַעְלָה מֵהָאֲוִיר הַקַּל אֲשֶׁר אֶצְלֵנוּ נֶגֶד טִבְעָם, יורֶה עַל פְּעֻלַּת פּעַל רְצונִיִּי מְכַוֵּן אֶל תַּכְלִית בְּלִי סָפֵק, כְּאָמְרו "וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ" (תהלים יט, ב).

וַיְהִי כֵן. נִשְׁאָר קַיָּם כֵּן נֶגֶד טִבְעו.

פסוק ח
וַיִּקְרָא אֱלהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם. מִפְּנֵי שֶׁפְּעֻלּות הַשְּׁמֵימִיִּים יַגִּיעוּ לָנוּ בְּאֶמְצָעוּתו, כְּאָמְרו "וַיִּתֵּן אתָם אֱלהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וְלִמְשׁל בַּיּום וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל" וְכוּ' (להלן פסוקים יז יח).

פסוק ט
יִקָּווּ הַמַּיִם. לא שֶׁיָּבְשׁוּ כַּאֲשֶׁר חָשְׁבוּ רַבִּים וְאָמְרוּ שֶׁיּבֶשׁ חֵלֶק הָאָרֶץ הַמְּגֻלֶּה קָרָה בְּכחַ מַעַרְכות הַשָּׁמַיִם, אֲבָל צִוָּה שֶׁיִּקָּווּ "אֶל מָקום אֶחָד" וְלא יַעַבְרוּנְהוּ, וּבְכֵן גָּבְהוּ מִן הָאָרֶץ וְאֵינָם נופְלִים עָלֶיהָ, כַּאֲשֶׁר יָעִיד הַחוּשׁ, כְּאָמְרו "גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲברוּן בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּות הָאָרֶץ" (תהלים קד, ט).

פסוק י
וַיִּקְרָא אֱלהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ. קָרָא הַחֵלֶק בְּשֵׁם הַכּל, כִּי אָמְנָם זֶה הַחֵלֶק הָיָה עִקַּר הַמְכֻוָּן מִכֻּלָם, כְּאָמְרו "לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (ישעיהו מה, יח).

וַיַּרְא אֱלהִים כִּי טוב. רָצָה כֵּן בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא הַטּוב הַמְכֻוָּן.

פסוק יא
דֶּשֶׁא. מִינֵי עֲשָׂבִים לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, כְּאָמְרו "כִּי דָּשְׁאוּ נְאות מִדְבָּר" (יואל ב, כב).

עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע. לְמַאֲכַל אָדָם.

עֵץ פְּרִי עשֶׂה פְּרִי לְמִינו. כִּי הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵי מִינִין לא יולִיד.

וַיְהִי כֵן. נִתְקַיֵּם כֵּן, בִּלְתִּי שֶׁיְּקַבֵּל הַפָּחות וְהַיָּתֵר, בְּאפֶן שֶׁאִם יִקְרֶה צֶמַח מֻרְכָּב מִשְּׁנֵי מִינִים לא יולִיד.

פסוק יד
יְהִי מְארת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. בְּאותו הָרָקִיעַ הַנּוצָר בְּיום שֵׁנִי יְהִי נִיצוץ הַמְּאורות, וְשָׁם יִתְרַבֶּה וְיִתְמַזֵּג לִפְעל בַּתַּחְתּונִים כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה (פסוק טז), כְּמו שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁיִּתְרַבֶּה אור הַנִּיצוץ בְּעובְרו בְּמַיִם זַכִּים.

פסוק טו
לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. שֶׁיָּבוא עָלֶיהָ מֵאֵת הַמְּאורות אור מְמֻזָּג נָאות לְיושְׁבֶיהָ.

וַיְהִי כֵן. נִתְקַיֵּם כֵּן אותו הַהִתְמַזְּגוּת הַמֻּכְרָח בְּמִצְוָתו.

פסוק טז
וַיַּעַשׂ.. וַיִּתֵּן.. לְהָאִיר.. וְלִמְשׁל.. וּלְהַבְדִּיל.. כִּי טוב. עַל הַמְּאורות וּשְׁאָר הַכּוכָבִים אָמַר 'וַיַּעַשׂ', כִּי הָיוּ בִּכְלַל חֶלְקֵי הַגַּלְגַּלִּים או 'הַשָּׁמַיִם', אֲשֶׁר כְּבָר סִפֵּר בְּרִיאָתָם (פסוק א), וְלָזֶה לא הִזְכִּיר לָהֶם 'בְּרִיאָה' רַק 'עֲשִׂיָּה'. וְזֶה שֶׁהִמְצִיא אותָם מִמִּקְצָת חֶלְקֵי הַגַּלְגַּלִּים עַל תְּמוּנָה כַּדּוּרִית וְצוּרָה מְאִירָה.

כִּי טוב. כְּלומַר שֶׁכִּוֵּן בָּזֶה אֶל הַטּוב וְהוּא הַתַּכְלִית הַנָּאות לְפָעֳלו (אע"מ ח, יח)].

פסוק יח
וְלִמְשׁל בַּיּום וּבַלַּיְלָה. לְחַדֵּשׁ הֲוָיות בַּתַּחְתּונִים. וְהֻצְרְכוּ אָז עִם הָאור הָרִאשׁון לַהֲוָיַת בַּעֲלֵי חַיִּים אֲשֶׁר הֵם יותֵר נִכְבָּדִים מֵהַצְּמָחִים.

וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאור וּבֵין הַחשֶׁךְ. לְהַבְדִּיל בַּתַּחְתּונִים בִּזְרִיחָתָם וּבִשְׁקִיעָתָם בֵּין זְמַן הָאור שֶׁקְּרָאו "יום" וּבֵין זְמַן הַחשֶׁךְ אֲשֶׁר קְרָאו "לַיְלָה", כְּאָמְרו לְמַעְלָה "לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּום וּבֵין הַלָּיְלָה" (פסוק יד).

פסוק כ
יְעופֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. לְנַקּות אֲוִיר הָאָרֶץ לְיושְׁבֶיהָ מֵאֵיזֶה לַחוּת מותָרִיִּי מְשֻׁלָּח מִן הָרָקִיעַ, הַנּוצָר בַּיּום הַשֵּׁנִי, בְּאֶמְצָעוּת הַנִּיצוץ הַפּועֵל בּו.

פסוק כא
וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הַתַּנִּינִם. שֶׁלּא הִסְפִּיק הַכּחַ הַמּולִיד הַמְסֻדָּר בַּמַּיִם לְהַמְצִיא הַתַּנִּינִם הָרִאשׁונִים בְּלִי זֶרַע, עַד שֶׁבָּרָא אָז כּחַ מַסְפִּיק לָזֶה.

פסוק כב
וַיְבָרֶךְ אתָם אֱלהִים. כִּי לא יֻשַּׂג הַתַּכְלִית בָּהֶם זוּלָתִי בִּהְיותָם רַבִּים.

פסוק כד
תּוצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. הַחִיּוּנִית נוסֶפֶת עַל הַצּומַחַת.

וַיְהִי כֵן. בְּלִי תּוסֶפֶת וְגֵרָעון, שֶׁאִם יִתְחַדֵּשׁ מֻרְכָּב מִשְּׁנֵי מִינִין לא יולִיד.

פסוק כה
וַיַּעַשׂ אֱלהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ. נָתַן לְכָל מִין הַהֶרְגֵּשִׁים וְהַסְּגֻלּות כְּפִי הַצָּרִיךְ לַמִּין.

פסוק כו
וַיּאמֶר אֱלהִים נַעֲשֶׂה. נָתַן אָז כּחַ בְּפָמַלְיָא שֶׁלּו לְהַשְׁפִּיעַ אֶת הַצֶּלֶם בְּנושֵׂא הַמּוּכָן לו.

אָדָם. מִין מִמִּינֵי "נֶפֶשׁ חַיָּה" שֶׁיָּצַרְתִּי שֶׁשְּׁמו "אָדָם", כְּאָמְרו "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (להלן ב, ז), א נַעֲשֵׂהוּ.

בְּצַלְמֵנוּ. שֶׁהוּא עֶצֶם נִצְחִי וְשִׂכְלִי. וּבָזֶה פָּתַח הָאֵל יִתְבָּרַךְ פֶּתַח בְּתורָתו, לִקְנות יְדִיעָה בַּעֲצָמִים הַנִּבְדָּלִים בִּידִיעַת נַפְשֵׁנוּ.

כִּדְמוּתֵנוּ. בְּעִנְיַן הַמַּעֲשִׂיּוּת שֶׁיִּדְמֶה בָּם קְצָת לְפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, בְּצַד מַה שֶּׁהֵם פּועֲלִים בִּידִיעָה וּבְהַכָּרָה. אָמְנָם פְּעֻלָּתָם הִיא בִּלְתִּי בְּחִירִיִּית, וּבָזֶה לא יִדְמֶה לָהֶם הָאָדָם, וּבִקְצָת יִדְמֶה הָאָדָם לָאֵל יִתְבָּרַךְ, הַפּועֵל בִּבְחִירָה. אָמְנָם בְּחִירַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ הִיא לְעולָם לְטוב, וְלא כֵּן הַבְּחִירָה הָאֱנושִׁית. וְעִם זֶה, הִנֵּה הָאֱלהִית עַל אפֶן נִכְבָּד מְאד יותֵר מִן הַבְּחִירָה הָאֱנושִׁית. לָכֵן אָמַר "כִּדְמוּתֵנוּ" כְּמו דְּמוּתֵנוּ, וְלא "בִּדְמוּתֵנוּ" בֶּאֱמֶת.

פסוק כז
בְּצֶלֶם אֱלהִים. הִנֵּה מִלַּת "אֱלהִים" עַל צַד הַהִדָּמוּת תֵּאָמֵר עַל כָּל עֶצֶם שִׂכְלִי בְּפעַל, שָׁלֵם, נִבְדָּל מֵחמֶר, וּבָזֶה הוּא נִצְחִי בְּהֶכְרֵחַ. וְלָכֵן תֵּאָמֵר עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְעַל מַלְאָכָיו, וּכְמו כֵן תֵּאָמֵר עַל הַשּׁופְטִים עַל שֵׁם הַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי הָרָאוּי בָּהֶם. אָמְנָם בִּהְיות כִּי הַשֵּׂכֶל הָאֱנושִׁי אַף עַל פִּי שֶׁפְּעֻלַּת הַשְׂכָּלָתו הִיא בִּלְתִּי שׁוּם כְּלִי חָמְרִי וְתִתְפַּשֵּׁט עַל בִּלְתִּי מוּחָשׁ, וְעַל קְצָת עֲתִידות, וְלא יֵחָלֵשׁ בְּהַרְבּותו פְּעֻלּות הַשְׂכָּלָתו, וְלא בְּעֵת זִקְנַת הַגּוּף, אֲבָל יוסִיף אמֶץ, וּמִכָּל אֵלֶּה הִתְבָּאֵר שֶׁהוּא נִבְדָּל מֵחמֶר בְּלִי סָפֵק, כִּי אָמְנָם הֵפֶךְ כָּל אֵלֶּה יִקְרֶה לְכחות הַגּוּף הַחָמְרִיּות מִכָּל מָקום, קדֶם שֶׁיִּתְבּונֵן, בִּהְיותו אָז מְשֻׁלָּל מִכָּל שְׁלֵמוּת אֲשֶׁר הוּכַן לו, לא יִקָּרֵא "אֱלהִים", אֲבָל יִקָּרֵא "צֶלֶם אֱלהִים" בִּלְבַד, עַד שֶׁיִּקְנֶה שְׁלֵמוּת, בִּפְרָט בַּחָכְמָה אֲשֶׁר בָּהּ יִקְנֶה אַהֲבַת הָאֵל וְיִרְאָתו, כִּי אָז יִהְיֶה עֶצֶם שִׂכְלִי בְּפעַל, שָׁלֵם, נִבְדָּל מֵחמֶר, וּמִזֶה יִתְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה נִצְחִי וְקַיָּם גַּם אַחֲרֵי מִיתַת הַגּוּף. ובִהְיות בִּבְחִירַת הָאָדָם לִקְנות זֶה הַשְּׁלֵמוּת בְּהִשְׁתַּדְּלו לְהִתְבּונֵן בַּחָכְמָה הַנִּזְכֶּרֶת, הִנֵּה הִתְבָּאֵר שֶׁכַּאֲשֶׁר יִמְנַע עַצְמו מִזֶּה יִשָּׁאֵר כּחו הַשִּׂכְלִי עַל כּחִיּוּתו, מְשֻׁלָּל מִכָּל שְׁלֵמוּת בְּפעַל, כְּמו שֶׁהָיָה בִּתְחִלָּה, וְיַעֲלֶה בַּתּהוּ וְיאבַד, כְּאָמְרו "אָדָם בִּיקָר וְלא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמות נִדְמוּ" (תהלים מט, כא). וְאֶת כָּל אֵלֶּה הורָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּשְׁתֵּי מִלּות בְּאָמְרו "בְּצֶלֶם אֱלהִים".

פסוק כח
וְכִבְשֻׁהָ. שֶׁתָּגֵנּוּ בְּשִׂכְלְכֶם, וְתִמְנְעוּ אֶת הַחַיּות שֶׁלּא יִכָּנְסוּ בִּגְבוּלְכֶם, וְאַתֶּם תִּמְשְׁלוּ בָּם.

וּרְדוּ. בְּמָצודִים וַחֲרָמִים לְהַכְנִיעָם לַעֲבודַתְכֶם.

פסוק כט
הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם. לְמַאֲכַל אָדָם.

פסוק ל
וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ. אֲבָל לְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וְלַבְּהֵמָה וְלָעוף נָתַתִּי אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה. מִינֵי הָעֵשֶׂב שֶׁאֵינָם זורְעִים זֶרַע.

פסוק לא
אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוב מְאד. תַּכְלִית הַמְּצִיאוּת בִּכְלָלו טוב מְאד יותֵר מִן הַתַּכְלִיתִיּות הַפְּרָטִיּות הַמְכֻוָּנות אֵלָיו.

יום הַשִּׁשִּׁי. הָרִאשׁון, אֲשֶׁר בּו הָיָה רֵאשִׁית לְכָל יום "שִׁשִּׁי", אֲשֶׁר בּו יְכַלּוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים כְּדֵי לִשְׁבּות בְּשַׁבָּת, כְּאָמְרו "וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיום הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת" (שמות כ, ט י).