פסוק א
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. אֶל הַמָּקום מֵהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ אותָהּ בְּמַרְאות אֱלהִים, לְפִיכָךְ עָבַר בָּאָרֶץ וְלא נָטַע אָהֳלו עַד הַמָּקום שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו שָׁם הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרו "וַיַּעֲבר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקום שְׁכֶם.. וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם, וַיּאמֶר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזּאת" (להלן פסוקים ו ז).

פסוק ב
וֶהְיֵה בְּרָכָה. בִּרְכַּת ה' הִיא שֶׁיִּשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו, כְּמו שֶׁאָמְרוּ רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה: 'יִשְׁמָעֵאל בְּנִי בָּרְכֵנִי. אָמַרְתִּי לו: יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ.. וְיָגלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּותֶיךָ' (ברכות ז, א). אָמַר אִם כֵּן הֱיֵה לִי בְּרָכָה בַּמֶּה שֶּׁתִּתְבּונֵן וְתִקְנֶה שְׁלֵמוּת, וּתְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם.

פסוק ה
וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. שֶׁהָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת אֶצְלָם לְאֶרֶץ מוּכֶנֶת לְהִתְבּונְנוּת וְלַעֲבודַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.

וַיָּבאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. לא כְּעִנְיַן יְצִיאַת תֶּרַח "לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" (לעיל יא, לא), שֶׁלּא בָּא אֶלָּא עַד חָרָן.

פסוק ו
וַיַּעֲבר אַבְרָם בָּאָרֶץ. לא הִתְעַכֵּב בְּמָקום מִמֶּנָּה עַד שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו הָאֵל יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יִעֲדו בְּאָמְרו "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (פסוק א).

פסוק ח
בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם. בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרות גְּדולות, לְמַעַן יִרְבּוּ הַבָּאִים לִשְׁמעַ בְּקָרְאו בְּשֵׁם ה'.

פסוק ט
הָלוךְ וְנָסועַ הַנֶּגְבָּה. כְּשֶׁנָּסַע מִמָּקום לְמָקום כְּמִנְהַג הָרועִים לא הָלַךְ לְמִזְרָח וְלא לְמַעֲרָב שֶׁלּא לִנְטות מֵאַחַת מִשְּׁתֵּי הָעֲיָרות שֶׁהִתְחִילוּ קְצָתָן לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו.

פסוק י
לָגוּר שָׁם. לא לְהִשְׁתַּקֵּעַ.

פסוק יא
כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב. קָרוב לְעֵת הַצּרֶךְ, פֶּן תִּשְׁכַּח.

לָבוא מִצְרָיְמָה. בֵּית הַוַּעַד לִזְנוּת כְּמו שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמורִים בְּשָׂרָם, וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם" (יחזקאל כג, כ).

פסוק יב
וְהָרְגוּ אתִי. שֶׁלּא יְקַוּוּ שֶׁאַסְכִּים לְתִתֵּךְ לָהֶם.

פסוק יג
לְמַעַן יִיטַב לִי. לְמַעַן כְּשֶׁתּאמְרִי שֶׁאַתְּ אֲחותִי יְקַוֶּה כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁאַשִּׂיאֵךְ לו, וְלא יַחְשׁב שׁוּם אֶחָד מֵהֶם לְהָרְגֵנִי, אֲבָל "יֵיטִיב לִי" בְּמהַר וּבְמַתָּן (על פי להלן לד, יב), כְּמו שֶׁהָיָה הַמִּנְהָג אָז שֶׁהָיוּ מְפַתִּים אֶת אֲבִי הָאִשָּׁה בְּמהַר וּקְרובֶיהָ בְּמִגְדָּנות (על פי להלן כד, כג), כְּדֵי שֶׁיַּסְכִּימוּ לָתֵת אותָהּ לַתּובֵעַ. וְלָזֶה אָמְרָה תּורָה: "מָהר יִמְהָרֶנָּה לו לְאִשָּׁה ", "אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לו, כֶּסֶף יִשְׁקל כְּמהַר הַבְּתוּלת" (שמות כב, טו טז), וּבֵין כָּךְ חָשַׁב לָצֵאת מִשָּׁם.

פסוק יד
וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים. כֻּלָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בָּהּ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב אַבְרָהָם.

פסוק טו
וַיִּרְאוּ אתָהּ שָׂרֵי פַּרְעה. וְהֵם בִּטְּלוּ מַחְשֶׁבֶת הֶהָמון.

פסוק טז
וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה.. וּלְאַבְרָם הֵיטִיב. שֶׁלּא נִמְלְכוּ רִאשׁונָה בּו לְפַתּותו כְּמו שֶׁהָיָה הַמִּנְהָג, וְזֶה כִּי חָשְׁבוּ שֶׁלּא הָיָה צרֶךְ לָזֶה כְּלָל מֵאַחַר שֶׁלְּקָחָהּ הַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרָה שֶׁהָיְתָה אֲחות אַבְרָם בִּלְבַד וּרְאוּיָה לְהִנָּשֵׂא, לא הָיוּ נִשּׂוּאִין מְעֻלִּים מֵאֵלּוּ שֶׁהָיוּ, לְהִנָּשֵׂא לַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו: "וָאֶקַּח אתָהּ לִי לְאִשָּׁה" (פסוק יט). אֲבָל לְקָחוּהָ לַמֶּלֶךְ רִאשׁונָה וְאַחַר כָּךְ הַמֶּלֶךְ הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ בְּמהַר וּבְמַתָּן כַּמִּנְהָג.

צאן וּבָקָר.. וַעֲבָדִים. רַב כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

פסוק יז
וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעה נְגָעִים גְּדלִים. אֶת פַּרְעה לְבַדּו בִּ"גְדלִים".

וְאֶת בֵּיתו. נָתַן נְגָעִים גַּם בְּבֵיתו אֲבָל לא גְּדולִים כְּשֶׁל פַּרְעה. וְזֶה לְמַעַן יִרְאוּ שֶׁהַצַּדֶּקֶת לְבַדָּהּ נִמְלֶטֶת, וְיַכִּירוּ שֶׁהַכּל הָיָה בַּעֲבוּרָהּ, לְמַעַן יָשׁוּבוּ מֵרִשְׁעָם.

פסוק יח
לָמָּה לא הִגַּדְתָּ לִי. שֶׁגַּם אִם הָיִיתָ חושֵׁד אֶת הֶהָמון לא הָיָה לְךָ לַחְשׁד אֶת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אֶרֶץ (על פי משלי כט, ד).

פסוק יט
לָמָּה אָמַרְתָּ אֲחתִי הִיא. אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהוּבָאת לְבֵיתִי.

וָאֶקַּח אתָהּ לִי לְאִשָּׁה, לא לְפִילֶגֶשׁ. וְזֶה בִּלְתִּי רְשׁוּתְךָ, כִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁבִּהְיותָהּ אֲחותְךָ יִיטַב בְּעֵינֶיךָ לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ.