פסוק ב
וְאַבְרָם כָּבֵד מְאד בַּמִּקְנֶה. וְהֻצְרַךְ לְהִתְנַהֵל לְאִטּו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה חָפֵץ לָשׁוּב מְהֵרָה אֶל מְקום הַמִּזְבֵּחַ לְהָבִין וּלְהורות כָּרִאשׁונָה, וּלְפִיכָך,ְ

פסוק ג
וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו. שֶׁהֵם מַסַּע הָרועִים הַנּוסְעִים מִמָּקום לְמָקום בִּכְלות הַמִּרְעֶה מִמָּקום הָרִאשׁון.

פסוק ו
וְלא נָשָׂא אתָם הָאָרֶץ. מִרְעֵה הָאָרֶץ לא הָיָה מַסְפִּיק לִשְׁנֵיהֶם, לְפִיכָך,ְ

פסוק ז
וַיְהִי רִיב בֵּין רעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רעֵי מִקְנֵה לוט. הָיְתָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה לִרְאות מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי מִן הַמִּרְעֶה שֶׁיִּמְצְאוּ.

וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִי אָז ישֵׁב בָּאָרֶץ. וְלָכֵן הָיָה הָרִיב בֵּין שְׁנֵי אַחִים גֵּרִים מַבְאִישׁ אֶת רֵיחָם בְּעֵינֵי הַתּושָׁבִים, כִּי בִּהְיות מְרִיבָה בֵּין הָאַחִים הַגֵּרִים יַחְשְׁבוּ אותָם הַתּושָׁבִים לְאַנְשֵׁי רִיב וְיִשְּׂאוּ קַל וָחמֶר בְּעַצְמָם.

פסוק ח
בֵּינִי וּבֵינֶךָ. לְעָתִיד, כְּשֶׁיִּבְחַר אֶחָד מִמֶּנּוּ אֵיזֶה מִרְעֶה, "אַל נָא תְהִי מְרִיבָה", שֶׁיִּרְצֶה אותו גַּם חֲבֵרו.

וּבֵין רעַי וּבֵין רעֶיךָ. עַתָּה בְּשִׁבְתֵּנוּ פּה.

פסוק ט
הֲלא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ. כִּי אָמְנָם אַתָּה תִּבְחַר הַמָּקום שֶׁתִּרְצֶה, לְפִיכָךְ,

הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי. הִפָּרֵד אַתָּה אֶל הַצַּד אֲשֶׁר תִּבְחַר, וַאֲנִי אֶסַּע אֶל הֶפְכּו.

אִם הַשְּׂמאל. אִם תִּבְחַר לְבַקֵּשׁ מִרְעֶה אֶחָד בְּצַד שְׂמאל.

וְאֵימִנָה. אֲנִי אֲבַקְּשֶׁנּוּ בְּצַד יָמִין.

פסוק יא
וַיִּבְחַר לו לוט אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן. בָּחַר כָּל אותו הַמָּקום שֶׁיּוּכַל הוּא לְבַדּו וְרועָיו, לְבַקֵּשׁ בּו מִרְעֶה, וְלא יוּכְלוּ זֶה אַבְרָהָם וְרועָיו שָׁם.

וַיִּסַּע לוט מִקֶּדֶם. לא נָטָה לְיָמִין וְלא לִשְׂמאל שֶׁהֵם צָפון וְדָרום, אֲבָל נָסַע מִן הַמִּזְרָח לְמַעֲרָב לְהִתְרַחֵק מֵאַבְרָהָם שֶׁהָיָה מושָׁבו בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָרוב לְעַי, שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים בָּאֵי הָאָרֶץ רִאשׁונָה בְּבואָם מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה (יהושע ד).

וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו. לא בְּמִרְעֶה לְבַד אֲבָל גַּם בְּדִירָתָם.

פסוק יב
אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אַף עַל פִּי שֶׁסְּדום וְחַבְרותֶיהָ הֵם מִגְּבוּל הַכְּנַעֲנִי, מִכָּל מָקום יושְׁבֵי הָאָרֶץ לא הָיוּ כְּנַעֲנִים אָז. אָמַר אִם כֵּן שֶׁאַבְרָם בָּחַר לָשֶׁבֶת בְּאותו הַחֵלֶק מִן הָאָרֶץ שֶׁהָיוּ יושְׁבִים בּו בְּנֵי כְּנַעַן, שֶׁלּא הָיוּ כָּל כָּךְ רָעִים כְּאַנְשֵׁי סְדום, וְלא קָרַב לִגְבוּל סְדום כְּלָל.

פסוק יד
אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוט. וְלא אָמַר זֶה בִּהְיות לוט עִמּו, פֶּן בִּכְבודו יִתְיַמְּרוּ וְיִתְגָּאוּ לוט וְרועָיו וְיִתְאַמְּצוּ לִגְזל.

פסוק טו
לְךָ אֶתְּנֶנָּה. שֶׁגַּם בְּיָמֶיךָ תִּהְיֶה בְּעֵינֵי הַתּושָׁבִים 'נְשִׂיא אֱלהִים' וּנְשׂוּ פָּנִים.

פסוק יח
וַיֶּאֱהַל אַבְרָם. עָשָׂה וְסִדֵּר אָהֳלֵי מִקְנֵהוּ אָנֶה וָאָנָה.

וַיָּבא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלנֵי מַמְרֵא. וְהוּא אַחַר כָּךְ בָּא וְקָבַע דִּירָתו בְּאֵלונֵי מַמְרֵא.