פסוק א
מֵתָה אָנכִי. כְּעִנְיַן "הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ" (ישעיהו נו, ג).

פסוק ב
וַיִּחַר. עַל אָמְרָהּ "הָבָה לִּי", כְּאִלּוּ הָיָה בְּיָדו לַעֲשׂות זֶה, וְכָעַס בְּקִנְאָתו לִכְבוד קונו, וְלא הִבִּיט לְאַהֲבָתו אותָהּ בָּזֶה.

אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ. שֶׁיָּצַר אותָךְ עֲקָרָה, שֶׁהִכִּיר בָּהּ סִימָנֵי אַיְלונִית.

פסוק ג
בּא אֵלֶיהָ. וּבָזֶה אָמַרְתִּי "הָבָה לִּי", לא שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדְךָ מַפְתֵּחַ שֶׁל עֲקָרָה.

וְאִבָּנֶה גַּם אָנכִי. כְּמו אֲחותִי.

מִמֶּנָּה. שֶׁבְּקִנְאַת יֶרֶךְ חֲבֶרְתִּי יִתְעורֵר טֶבַע כְּלֵי הַזֶּרַע לִפְעֻלּותָם.

פסוק ו
דָּנַנִּי אֱלהִים. צַדִּיק הוּא בְּדִינו שֶׁלּא נָתַן לִי הֵרָיון.

וְגַם שָׁמַע בְּקלִי, וְאַף עַל פִּי כֵן קִבֵּל תְּפִלָּתִי.

וַיִּתֶּן לִי בֵּן. 'חוּטְרָא לְיָדָהּ וּמָרָא לִקְבוּרָה', כֵּיוָן שֶׁנּולַד עַל בִּרְכַּי. וְהִנֵּה הִסְכִּימוּ הַגְּבִירות בְּדִבְרֵיהֶם אֵלֶּה שֶׁתִּהְיֶינָה הַשְּׁפָחות מְשֻׁחְרָרות, וְזֶה בְּאָמְרָן שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחות לָהֶן לְבָנִים, לא לַעֲבָדִים, כְּמו שֶׁהָיָה הַדִּין אִם הָיוּ אִמּותָם שְׁפָחות, כְּאָמְרו "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאֲדנֶיהָ" (שמות כא, ד). לְפִיכָךְ לא הִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶן כְּמו שֶׁהִשְׁתַּעְבְּדָה שָׂרָה בְּהָגָר בְּהַסְכָּמַת אִישָׁהּ, בְּאָמְרו "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ" (לעיל טז, ו). וּבְכֵן הָיוּ כֻּלָּם "בְּנֵי יַעֲקב" לִירְשׁו, וְהָיוּ כֻּלָּם רְצוּיִים לְזִכָּרון לִפְנֵי ה' בָּאֵפוד וּבַחשֶׁן, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נֶחֱשַׁב לְיַעֲקב, זַרְעו הַמְּיֻחָס אַחֲרָיו. וְהֵפֶךְ זֶה הָיָה בְּיִשְׁמָעֵאל, כְּאָמְרו "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (לעיל כא, יב).

פסוק ח
נַפְתּוּלֵי אֱלהִים נִפְתַּלְתִּי. מִלָּשׁון "צָמִיד פָּתִיל" (במדבר יט, טו), חִבּוּרִים אֱלהִיִּים וְשֶׁל קְדֻשָּׁה הִתְחַבַּרְתִּי לְבַעֲלִי.

עִם אֲחתִי. וְזֶה עָשִׂיתִי יַחְדָּו עִם אֲחותִי שֶׁהִכְנַסְנוּ אֶת צָרותֵינוּ לְבֵיתֵנוּ יַחְדָּו לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים. כִּי אָמְנָם הִכְנִיסָה לֵאָה אֶת זִלְפָּה לְיַעֲקב בְּהֶכְרֵחַ קדֶם שֶׁיִּוָּלֵד נַפְתָּלִי, כִּי בְּשֶׁבַע שָׁנִים נולְדוּ ח' שְׁבָטִים, ו' בְּנֵי לֵאָה וּב' בְּנֵי זִלְפָּה, וּכְשֶׁנַּחְשׁב ט' חֳדָשִׁים לְכָל עִבּוּר, הֵם ע"ב חֳדָשִׁים, שֶׁהֵם ו' שָׁנִים מִלְּבַד ט' חֳדָשִׁים עִבּוּר דָּן שֶׁקָּדְמוּ לְכָל עִבּוּרֵי הַשְּׁמונָה שְׁבָטִים. וּמִכָּל זֶה יִתְחַיֵּב שֶׁמָּסְרָה לֵאָה אֶת זִלְפָּה לְיַעֲקב קדֶם לֵידַת נַפְתָּלִי, כִּי בְּאפֶן אַחֵר לא יַסְפִּיק זְמַן הַז' שָׁנִים לְעִבּוּרֵי כֻּלָּם, אִם לא נאמַר שֶׁנּולְדוּ כֻּלָּם לְז' חֳדָשִׁים, וְשֶׁתֵּכֶף שֶׁיָּלְדוּ נִתְעַבְּרוּ, וְלא שָׁמְרוּ שׁוּם טֻמְאַת לֵידָה.

גַּם יָכלְתִּי. הִשַּׂגְתִּי מַה שֶּׁרָצִיתִי בְּעִנְיַן מְסִירַת שִׁפְחָתִי לְבַעֲלִי.

פסוק יא
בָּגָד. זֶה בָּא בְּמִקְרֶה, כִּי לא הָיְתָה כַּוָּנָתִי לְהָבִיא זֶה לָעולָם, לוּלֵי שֶׁעָמַדְתִּי מִלֶּדֶת. וְנִכְתַּב "בָּגָד" מִלָּה אַחַת, כִּי הָיָה הַהֵרָיון לָהּ בּוגֵד כְּמו אַכְזָב, שֶׁפָּסַק הַהֵרָיון מִמֶּנָּה אַחַר שֶׁהִתְחִיל, כְּעִנְיַן "אַחַי בָּגְדוּ כְמו נָחַל" (איוב ו, טו).

פסוק יג
בְּאָשְׁרִי. זֶה הַבֵּן הוּא נִכְלָל בָּאשֶׁר שֶׁלִּי, כִּי גַּם זֶה לִי בֵּן.

פסוק יד
וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן. כְּשֶׁרָאָה שֶׁאִמּו מִצְטַעֶרֶת עַל שֶׁעָמְדָה מִלֶּדֶת.

וַיִּמְצָא דוּדָאִים. מִין עֵשֶׂב טוב הָרֵיחַ וּמֵכִין כְּלֵי הַזֶּרַע אֶל הַתּולָדָה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה עַל הַשּׁוּם וְשֶׁלְּכָךְ הָיוּ אוכְלִים אותו בְּעַרְבֵי שַׁבָּתות. וְכֵן הָיָה מִין הַדּוּדָאִים, או טוב מִמֶּנּוּ עִם הוסִיפָם אַהֲבַת הַזִּוּוּג, כְּאָמְרו "שָׁם אֶתֵּן אֶת דּדַי לָךְ. הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ", (שיר השירים ז, יג יד). וּבָזֶה הודִיעָנוּ צִדְקַת רְאוּבֵן וְחָכְמָתו עִם הֱיותו אָז בֶּן ד' או ה' שָׁנִים לְמַרְבֶּה.

פסוק טו
הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי. שֶׁלּא הָיָה לָךְ לְהַסְכִּים שֶׁתִּהְיִי אַתְּ צָרָתִי, כְּאָמְרו "וְאִשָּׁה אֶל אֲחתָהּ לא תִקָּח לִצְרר" (ויקרא יח, יח).

וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי. לְהוסִיף אַהֲבָתֵךְ וְשִׂנְאָתו אותִי.

לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה. שֶׁתִּקְדַּם פְּעֻלַּת הַדּוּדָאִים וּסְגֻלָּתָם בָּךְ לִפְעֻלָּתָם בִּי, וְלא יַגִּיעֵךְ נֶזֶק בַּמֶּה שֶׁתִּתְּנִי לִי מֵהֶם עַתָּה, כִּי לא יֶחְדַּל מִי שֶׁיִּמְצָא מֵהֶם בַּעֲדִי אַחֲרֵי כֵן, כָּל שֶׁכֵּן בִּהְיותָם הֶפְקֵר כְּמו שֶׁאָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה.

פסוק טז
אֵלַי תָּבוא כִּי שָׂכר שְׂכַרְתִּיךָ. וְלא תַּעֲשֶׂה עָוֶל בָּזֶה לְבַטֵּל עונַת אֲחותִי, בִּהְיות זֶה מִדַּעְתָּהּ וּבְהַסְכָּמָתָהּ. וּבָזֶה הַסִּפּוּר, הַנִּרְאֶה מְגֻנֶּה אֵצֶל מְגַלֵּי פָּנִים בַּתּורָה, הודִיעָנוּ אָמְנָם שֶׁהָיָה עִנְיַן הַתּולָדָה אֵצֶל הָאָבות כְּמו שֶׁהָיָה עִנְיָנו אֵצֶל אָדָם וְאִשְׁתּו קדֶם חֶטְאָם, כִּי לא הָיְתָה כַּוָּנָתָם בּו לַהֲנָאַת עַצְמָם כְּלָל, אֲבָל הָיָה לְהָקִים זֶרַע בִּלְבַד לִכְבוד קונָם וְלַעֲבודָתו. וְהודִיעַ שֶׁבִּהְיות כַּוָּנַת הָאִמָּהות רְצוּיָה לִפְנֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ, בְּהִשְׁתַּדְּלוּתָן בְּהַכְנָסַת הַצָּרות וְעִנְיַן הַדּוּדָאִים, נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתָן עַל זֶה. כִּי רָאוּי לְצַדִּיק שֶׁיַּעֲשֶׂה הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַטִּבְעִי הָאֶפְשָׁר אֶצְלו לְהַשִּׂיג חֶפְצו, וְעִם זֶה יִתְפַּלֵּל שֶׁיַּשִּׂיג הַתַּכְלִית, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה 'שֶׁהַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים' (יבמות סד, א).

וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא, מִדַּעְתּו, בִּרְאותו זְרִיזוּת לֵאָה וְטוּב כַּוָּנָתָהּ בָּזֶה.

פסוק יז
וַיִּשְׁמַע אֱלהִים אֶל לֵאָה. שֶׁהִקְדִּימָה הִשְׁתַּדְּלוּתָה בָּזֶה עִם תְּפִלָּתָהּ, כְּאָמְרָהּ "נָתַן אֱלהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי" (פסוק יח) וְזֶה הָיָה הַהִשְׁתַּדְּלוּת הָרִאשׁון כְּשֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ.

פסוק כ
זְבָדַנִי אֱלהִים. נָתַן לִי חֵלֶק וּגְמוּל עַל הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַשֵּׁנִי בַּדּוּדָאִים, 'שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה'.

אתִי זֶבֶד טוב. כִּי הָיָה עִמִּי חֵלֶק טוב שֶׁלּא הִתְכַּוַּנְתִּי לְשׁוּם תַּעֲנוּג אֶלָּא לִכְבודו.

פסוק כב
וַיִּזְכּר אֱלהִים אֶת רָחֵל. שֶׁהִשְׁתַּדְּלָה לְהולִיד בְּהַכְנִיסָהּ צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ וּבְעִנְיַן הַדּוּדָאִים.

וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלהִים. שֶׁהִתְפַּלְּלָה אַחַר שֶׁעָשְׂתָה שְׁנֵי מִינֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת.

פסוק כג
אֶת חֶרְפָּתִי. שֶׁקִּבֵּל תְּפִלַּת אֲחותִי וְלא הָיָה מְקַבֵּל תְּפִלָּתִי.

פסוק כד
יסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר. עַל הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַשֵּׁנִי, כְּמו שֶׁעָשָׂה לַאֲחותִי.

פסוק כה
שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלּא הָיָה אָז בְּיָדו מִקְנֶה, כִּי בְּמַקְלו עָבַר, אָמְנָם הָיָה בְּיָדו דַּי לִחְיות עִם נָשָׁיו וּבָנָיו, לְפָחות דַּי לִקְנות לֶחֶם וְשִׂמְלָה וּמָזון לַדֶּרֶךְ, כִּי בְּאפֶן אַחֵר לא הָיָה רָאוּי לְצַדִּיק וְחָכָם שֶׁיַּחְפּץ לָלֶכֶת לָמוּת וּלְהָמִית בְּרָעָב, וְלא יַעֲלֶה עַל לֵב שֶׁיַּסְכִּים עַל יָדו לָבָן שֶׁהָיָה עָשִׁיר וּנְשׂוּא פָּנִים בְּעִירו וִישַׁלְּחֵהוּ עִם בְּנותָיו וּבְנֵי בְּנותָיו לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵרם בְּדֶרֶךְ רְחוקָה. וְהִנֵּה לָבָן הִתְחַנֵּן לו שֶׁיֵּשֵׁב עִמּו לְתועַלְתּו כְּאָמְרו "וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ" (פסוק כז).

פסוק כז
אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. אִם אותִי אָהַבְתָּ, כְּמו שֶׁרָאוּי מִצַּד הַקֻּרְבָה, אֵין רָאוּי שֶׁתַּעַזְבֵנִי, וְזֶה כִּי
נִחַשְׁתִּי, שֶׁבָּאָה בְּבֵיתִי בְּרָכָה לְרַגְלְךָ, בִּרְבות הַמִּקְנֶה וּבִשְׁאָר נְכָסִים, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה 'תֵּכֶף לְתַלְמִיד חָכָם בְּרָכָה' (ברכות מד, א).

וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ. וְגַם רָאִיתִי שֶׁהוצֵאתִי מִן הַמִּקְנֶה דָּמִים מְרֻבִּים וְעשֶׁר יותֵר מִן הַמֻּרְגָּל, וְיָדַעְתִּי שֶׁזֶּה הָיָה בִּגְלָלְךָ, וְאוּלַי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ זֶה.

פסוק כט
אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ. לא תְּיַחֵס תּוסֶפֶת הַמִּקְנֶה אֶל הַנַּחַשׁ הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הַמַּזָּל, אֲבָל תְּיַחֵס לִשְׁלֵמוּת עֲבודָתִי שֶׁהָיְתָה עִם בְּקִיאוּת וְהִשְׁתַּדְּלוּת רַב בִּמְלֶאכֶת מִרְעֵה הַצּאן.

וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי. שֶׁהָיוּ בּו נִשְׁבָּרות וְחולות, וְחָבַשְׁתִּי אֶת הַנִּשְׁבֶּרֶת וְרִפֵּאתִי אֶת הַחולָה, כָּרָאוּי לְרועֵה הַבָּקָר.

פסוק ל
וַיְבָרֶךְ ה' אתְךָ לְרַגְלִי. אָמְנָם בַּמֶּה שֶּׁאָמַרְתָּ שֶׁבֵּרֵךְ ה' אותְךָ לְרַגְלִי הוּא אֱמֶת בְּלִי סָפֵק.

וְעַתָּה. מֵאַחַר שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ בֵּרֵךְ אותְךָ בִּשְׁבִילִי.

מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אָנכִי. מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אֲנִי אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מְברָךְ מֵאִתּו "לְבֵיתִי", כְּמו שֶׁעָשִׂיתָ אַתָּה בִּגְלָלִי לְבֵיתְךָ, וְלא יַסְפִּיק לָזֶה הַשָּׂכָר הַמֻּרְגָּל לָרועִים.

פסוק לא
מָה אֶתֶּן לָךְ, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תְּמוּרַת מַה שֶּׁאַתָּה מְצַפֶּה לְהַשִּׂיג.

לא תִתֶּן לִי מְאוּמָה. שֶׁאִם הָאֵל יִתְבָּרַךְ יִתֵּן חֵן בַּעֲדִי לא יַמְעִיט אֶת הַמּוּכָן לְךָ, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה, 'אֵין אָדָם נוגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרו' (יומא לח, ב).

פסוק לב
הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה. הַקְּטַנִּים וְלא הַגְּדולִים, לְמַעַן יולִידוּ קְצָתָם בְּדומֶה וְיִפְּלוּ לְחֶלְקִי.

פסוק לג
וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי.. כִּי תָבוא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ. שֶׁכְּשֶׁתָּבוא צִדְקָתִי לְהַרְאות הָרָאוּי לְחֶלְקִי בַּנּולָדִים, תָּעִיד לְפָנֶיךָ עַל שְׁלֵמוּת עֲבודָתִי, אֲשֶׁר בִּשְׂכָרָהּ יְשַׁנֶּה הָאֵל יִתְבָּרַךְ בַּנּולָדִים אֶת הַחֵלֶק הָרָאוּי לְךָ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שֶׁלִּי.

פסוק לד
לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ. שֶׁתִּתְפַּיֵּס בַּמֶּה שֶּׁאָמַרְתָּ.

פסוק לה
וַיָּסַר בַּיּום הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים. אַחַר שֶׁאָמַר "יְהִי כִדְבָרֶךָ", שִׁנָּה טַעֲמו וְהֵסִיר בַּיּום הַהוּא קְטַנִּים וּגְדולִים.

פסוק לח
לְנכַח הַצּאן. וְהָיָה מַצִּיג הַמַּקְלות לְעֵינֵי הַצּאן כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בְּחִדּוּשׁ פְּעֻלַּת הַמַּצִּיג וּתְצֻיַּר בְּדִמְיונָם בְּעֵת הַהֵרָיון, כִּי הַצִּיּוּר בְּכחו הַמְּדַמֶּה בְּעֵת הַהֵרָיון יִפְעַל עַל הָרב בַּנּולָד דְּמוּת דָּבָר הַמְּצֻיָּר.

פסוק מ
אֶל עָקד וְכָל חוּם בְּצאן לָבָן. אַחַר שֶׁהֶחְלִיף מַשְׂכֻּרְתּו וְהִשְׁאִיר בְּעֶדְרו עָקד וְכָל חוּם.

פסוק מב
וּבְהַעֲטִיף הַצּאן לא יָשִׂים. כְּדֵי שֶׁלּא יַחְשׁב לָבָן שֶׁהַדָּבָר בְּמִרְמַת אֵיזו מְלָאכָה.

פסוק מג
וַיִּפְרץ הָאִישׁ. פָּרַץ אֶת גְּבוּל הַהַצְלָחָה הַמֻּרְגֶּלֶת בִּמְלֶאכֶת מִרְעֵה הַצּאן.