פסוק א
וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם. כְּבָר אָמְרוּ 'אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ' (מגילה טו, א), אָמְנָם סִפֵּר בִּרְכַּת לָבָן לִבְנותָיו, לְהורות שֶׁבִּרְכַּת הָאָב אֲשֶׁר הִיא עַל בָּנָיו בְּכָל נַפְשׁו בְּלִי סָפֵק רָאוּי שֶׁתָּחוּל יותֵר בִּסְגֻלַּת צֶלֶם אֱלהִים הַמְּבָרֵךְ, כְּאָמְרו "בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי" (לעיל כז, ד).

פסוק ג
מַחֲנֵה אֱלהִים זֶה. הַמַּחֲנֶה שֶׁלִּי שֶׁפָּגְעוּ בּו מַלְאֲכֵי אֱלהִים, אֵין סָפֵק שֶׁהוּא מַחֲנֵה אֱלהִים, כְּעִנְיַן "וַיִּקְרָא לַמָּקום אֵל בֵּית אֵל, כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלהִים" (להלן לה, ז).

מַחֲנָיִם. שְׁתֵּי מַחֲנות אֱלהִים:
שֶׁל מַלְאָכִים וְשֶׁלּו, כְּמִשְׁפַּט סִימַן הָרַבִּים הַבָּא אַחַר פַּתָּ"ח מִלְּעֵיל, הַמּורֶה עַל מִסְפַּר שְׁנַיִם, כְּמו "פַּעֲמַיִם", "שְׁבוּעַיִם" "שְׁנָתַיִם" וְזוּלָתָם.

פרשת וישלח
פסוק ד
וַיִּשְׁלַח יַעֲקב מַלְאָכִים. לָדַעַת מַה בְּלֵב אָחִיו, לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לו (ע"פ שמות ב, ד).

אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדום. אֶל גָּלִיל שֵׂעִיר, לְאותו הַחֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁהָיָה דָּר שָׁם אֱדום, כִּי אָז לא כָּבַשׁ עֲדַיִן אֶת כָּל הַחרִי יושְׁבֵי הָאָרֶץ.

פסוק ה
וָאֵחַר עַד עַתָּה. לְפִיכָךְ לא בָּאתִי לְהִשְׁתַּחֲוות לְךָ עַד עַתָּה.

פסוק ו
לִמְצא חֵן בְּעֵינֶיךָ. כִּי אֵין סָפֵק אֶצְלִי שֶׁתִּשְׂמַח עַל הֱיות לִי עשֶׁר וְכָבוד וְאֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ כְּשֶׁאֲבַשֶּׂרְךָ בָּזֶה.

פסוק ז
וְגַם הלֵךְ לִקְרָאתְךָ. לא בִּלְבַד רָאִינוּ שֶׁלּא הָיְתָה בְּעֵינָיו כָּל בְּשׂורָה מוצֵאת כַּאֲשֶׁר הִגַּדְנוּ אֶת עָשְׁרְךָ, אֲבָל "גַּם הלֵךְ לִקְרָאתְךָ" עִם "אַרְבַּע מֵאות אִישׁ", וְאֵין זֶה אֶלָּא לְהִלָּחֵם, כְּעִנְיַן "וַיֵּצֵא אֱדום לִקְרָאתו בְּעַם כָּבֵד" (במדבר כ, כ).

פסוק ט
וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. כִּי בְּעוד שֶׁיַּעַט אֶל הַשָּׁלָל הָרִאשׁון יִמָּלֵט הַשֵּׁנִי בִּכְלֵי מִלְחָמָה או שֶׁיִּבְרַח.

פסוק י
אֱלהֵי אָבִי אַבְרָהָם. הִקְדִּים בְּסֵדֶר שִׁבְחו שֶׁל מָקום וַחֲסָדָיו וּבְהַזְכִּיר זְכוּת אָבות, כְּסֵדֶר אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדולָה בִּתְחִלַּת שְׁמונֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכות.

פסוק יא
קָטנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים. לא הָיִיתִי רָאוּי לְכָל אותָם הַחֲסָדִים.

וּמִכָּל הָאֱמֶת. הַטּוב שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי בִּזְכוּת אֲבותַי. וּבְאותו הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּצִּילֵנִי (פסוק יב), כְּעִנְיַן אָמְרו "כְּגדֶל חַסְדְּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָ לָעָם הַזֶּה" א (במדבר יד, יט).

פסוק יב
וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. יַכֶּה אותִי בָּזֶה שֶׁיַּהֲרג "אֵם עַל בָּנִים", גַּם שֶׁאוּכַל אֲנִי לְהִמָּלֵט מִיָּדו.

פסוק יג
וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ. וְאִם יִקְרֶה זֶה יִהְיֶה הֵפֶךְ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לְהֵיטִיב עִמִּי, אִם אֶרְאֶה 'בְּאָבְדַן מולַדְתִּי' (על פי אסתר ח, ו).

וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ. וְהִנֵּה הֵפֶךְ זֶה גַּם כֵּן יִהְיֶה אִם יַכְרִית זַרְעִי, וְרָאוּי שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּם בַּעֲבוּר כְּבוד שִׁמְךָ לְקַיֵּם הַבְטָחָתְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי רָאוּי לָהּ, כְּעִנְיַן "אִם עֲונֵינוּ עָנוּ בָנוּ, ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ" (ירמיהו יד, ז).

פסוק יז
עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּו. כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִין מִנְיַן זְכָרִים וּנְקֵבות כְּפִי הָרָאוּי לִמְלֶאכֶת הַמִּקְנֶה שֶׁיּוּכַל לִפְרות וְלִרְבּות, כְּאָמְרו "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי" (להלן לג, יא), שֶׁהָיְתָה מִנְחָה מוּכֶנֶת לִבְרָכָה שֶׁהִיא תּוסֶפֶת טובָה.

וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. שֶׁלּא יִקְפְּצוּ הַבְּהֵמות מֵעֵדֶר לְעֵדֶר וְיִתְעָרְבוּ, וְלא יָבִין הָרואֶה חָכְמַת הַמִּנְחָה וּבִרְכָתָהּ.

פסוק יט
וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקב. צִוָּה שֶׁלּא יַרְאֶה הַשָּׁלִיחַ אֶת עַצְמו כְּמַכִּיר אֶת עֵשָׂו וְשָׁלוּחַ אֵלָיו, פֶּן יַחְשׁב עֵשָׂו שֶׁיּודֵעַ אָחִיו שֶׁהוּא הולֵךְ לִקְרָאתו וְשָׁלַח לו דּורון מֵחֲמַת יִרְאָה, אֲבָל יַרְאֶה הַשָּׁלִיחַ אֶת עַצְמו כְּמו שָׁלוּחַ לְשֵׂעִיר וּכְבִלְתִּי מַכִּיר אֶת עֵשָׂו.

פסוק כ
כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל עֵשָׂו. לְכָל אֶחָד צִוָּה מַה יָּשִׁיב לְעֵשָׂו, וְיודִיעַ שֶׁהוּא עִם שְׁאָר כָּל הָעֲדָרִים וְהֵם כֻּלָּם שֶׁל יַעֲקב, מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו הַגָּדול.

פסוק כא
וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקב אַחֲרֵינוּ. צִוָּה שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יאמַר זֶה הַדִּבּוּר, מִלְבַד הַדִּבּוּר הַמְּיֻחָד לו, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא עֵשָׂו דִּבְרֵי כֻּלָּם מְכֻוָּנִים בָּזֶה שֶׁהָיָה יַעֲקב הולֵךְ אַחֲרֵיהֶם לְשֵׂעִיר לְהַקְבִּיל פְּנֵי אָחִיו.

כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה. וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים שָׂם בְּפִי עֲבָדָיו כְּדֵי שֶׁיִּמְעַט רֻגְזו שֶׁל עֵשָׂו בְּדִבּוּר הַהַכְנָעָה עִם הַמִּנְחָה.

אֶרְאֶה פָנָיו. דֶּרֶךְ הַבִּקּוּר הָרָאוּי לְשָׂרִים כְּעִנְיַן "יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדן" (שמות לד, כג), "וְלא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" (שם כג, טו). וְכֵן אָמַר לְעֵשָׂו אַחַר כָּךְ "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאת פְּנֵי אֱלהִים" (להלן לג, י), כִּי הַמִּנְהָג לִפְקד אֶת הַשָּׂרִים בְּמִנְחָה עִם רְאִיַּת פְּנֵיהֶם.

פסוק כב
וַתַּעֲבר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו. לִרְאות שֶׁתִּהְיֶה עַל סֵדֶר רָאוּי לַתַּכְלִית הַמְּכֻוָּן מֵאִתּו.

פסוק כד
וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לו. צִוָּה לְכֻלָּם שֶׁיַּקְדִּימוּ לָלֶכֶת לְפָנָיו לְהָלְאָה מִן הַנַּחַל, כְּמו "וַיַּעֲבר אֶת הַכּוּשִׁי" (שמואל ב יח, כג).

פסוק כה
וַיִּוָּתֵר יַעֲקב לְבַדּו. אַחֲרון לְכֻלָּם לִנְסעַ מִן הַמַּחֲנֶה כְּדֵי לְהַדְרִיךְ אֶת כָּל עַמּו שֶׁיֵּלְכוּ עִם כָּל קִנְיָנו וְלא יִשָּׁאֵר דָּבָר בַּמַּחֲנֶה.

וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּו. הָיָה זֶה פּעַל מַלְאָךְ בְּמִצְוַת בּורְאו בְּלִי סָפֵק, עַל דֶּרֶךְ "יְרֵה וַיּור" (מלכים ב יג, יז), שֶׁיִּהְיֶה נושָׁע בַּה', יַעֲקב וְזַרְעו, מֵעֵשָׂו, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה עִם הֶזֵּק בְּמָמון שֶׁהוּא "הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם", וְעִם זֶה תִּהְיֶה הַתְּשׁוּעָה בַּסּוף עִם בְּרָכָה וּשְׂרָרָה בָּעֶלְיונִים וּבַתַּחְתּונִים.

פסוק כו
לא יָכל לו. לְרב דְּבֵקוּתו תָּמִיד בָּאֵל יִתְבָּרַךְ בְּמַחְשָׁבָה וּבְדִבּוּר.

וַיִּגַּע. הודִיעו הַחֵטְא הֶעָתִיד בְּמַדְרִיכֵי עַמּו, וּבְדַאֲגָתו בָּזֶה פָּסַק הַדִּבּוּק "וַתֵּקַע כַּף יְרֵכו בְּהֵאָבְקו".

פסוק כז
לא אֲשַׁלֵּחֲךָ. שֶׁ'גְּדולִים צַדִּיקִים יותֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת' (סנהדרין צב, א).

פסוק כט
לא יַעֲקב יֵאָמֵר עוד שִׁמְךָ. לְקֵץ הַיָּמִין שֶׁתִּהְיֶה קַיָּם אַחַר אָבְדַן הָאֻמּות, וּבְכֵן יִהְיֶה כְּבָר מְקֻיָּם בְּךָ עִנְיַן "יַעֲקב", הַמּורֶה קַיָּם בַּסּוף, וְלָכֵן לא יִפּל עָלֶיךָ אָז עוד שֵׁם "יַעֲקב" לְהורות שֶׁתִּהְיֶה בְּעָקֵב וּבְסוף כָּל הָאֻמּות.

כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ. אֲבָל יִקְרְאוּ לְךָ בְּשֵׁם "יִשְׂרָאֵל" בִּלְבַד, לְהורות שֶׁאָז כְּבָר "שָׂרִיתָ עִם אֱלהִים וְעִם אֲנָשִׁים", כְּעִנְיַן יִפְקד ה' עַל צְבָא הַמָּרום בַּמָּרום, וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה, (ישעיהו כד, כא).

פסוק ל
הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ. הַמּורֶה עַל צוּרָתְךָ וְעַל הַפּעַל הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ. כְּדֵי שֶׁאֶתְבּונֵן עַל מַה קַּמְתָּ לְשָׂטָן, וְאָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְאֶתְפַּלֵּל.

לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי. כִּי הַצּוּרָה הָאִישִׁית לָנוּ הִיא מַדְרֵגַת הַשְׂכָּלָתֵנוּ אֲשֶׁר לא תְּבאַר בְּשׁוּם דִּבּוּר, כְּאָמְרו "וְהוּא פֶּלְאִי" (שופטים יג, יח), וְהַפּעַל שֶׁלָּהּ הוּא כְּפִי הָרָצון הָאֱלהִי.

פסוק לב
וַיִּזְרַח לו הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צלֵעַ. אַחַר שֶׁעָבַר אֶת פְּנוּאֵל בִּצְלִיעָה, זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וְנִרְפָּא, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה לֶעָתִיד לָבוא, כְּאָמְרו "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (מלאכי ג, כ).

פסוק לג
עַל כֵּן לא יאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַהֶזֵּק אֲשֶׁר הורָה בִּנְגִיעַת כַּף הַיָּרֵךְ בְּדָבָר בִּלְתִּי נֶחְשָׁב אֶצְלֵנוּ.