פסוק א
וְעִמּו אַרְבַּע מֵאות אִישׁ. שֶׁלּא הִתְכַּפְּרוּ פָּנָיו בַּמִּנְחָה.

פסוק ד
וַיָּרָץ עֵשָׂו. נֶהְפַּךְ לִבּו כְּמו רֶגַע בְּהַכְנָעותָיו שֶׁל יַעֲקב. כְּעִנְיָנֵנוּ בַּגָּלוּת עִם בְּנֵי עֵשָׂו הָאומֵר בְּגָבְהו "מִי יורִידֵנִי אֶרֶץ" (על פי עובדיה א, ג), וְהורָה שֶׁנִּהְיֶה נִמְלָטִים מִיַּד חֶרֶב גַּאֲוָתו בְּהַכְנָעָה וּמִנְחָה, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה שֶׁאֲחִיָּה הַשִּׁילונִי קִלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּקָנֶה הַנִּכְנָע לְכָל הָרוּחות (תענית כ, א). הֵן לוּ עָשׂוּ כֵּן בִּרְיונֵי בַּיִת שֵׁנִי לא הָיָה נֶחֱרָב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, כְּמו שֶׁהֵעִיד רַבָּן יוחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּאָמְרו "בִּרְיונֵי דְּאִית בָּן לא שַׁבְקִינָן" (גיטין נו, ב).

פסוק ה
מִי אֵלֶּה לָּךְ. שָׁאַל אִם הֵם בָּנָיו או עֲבָדָיו וּבְנֵי בֵּיתו.

פסוק ח
מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה. הַמַּחֲנֶה שֶׁאָמַר אֵלַי "מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה לַאדנִי" (לעיל לב, יט), מִי הוּא אֶצְלְךָ, הוּא לְמִנְחַת כָּבוד או לְמִנְחַת חֶסֶד שֶׁחָשַׁבְתָּ שֶׁאֶצְטָרֵךְ.

פסוק ט
יֶשׁ לִי רָב. וְאֵינִי צָרִיךְ.

אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ. שֶׁבִּהְיותְךָ אָחִי לא תִּצְטָרֵךְ לְכַבְּדֵנִי בְּמִנְחָה.

פסוק י
כִּרְאת פְּנֵי אֱלהִים. כַּמִּנְהָג בִּפְקד אֶת הַשָּׂרִים, כְּאָמְרו "וְלא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" (שמות כג, טו).

וַתִּרְצֵנִי. שֶׁקִּבַּלְתַּנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפות כְּעִנְיַן "הֲיִרְצְךָ או הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ" (מלאכי א, ח). וּמִצַּד זֶה גַּם כֵּן רָאוּי שֶׁאֲקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּמִנְחָה.

פסוק יא
וַיִּפְצַר בּו. כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל, "כִּי הַשּׁחַד יְעַוֵּר", (על פי שמות כג, ח).

וַיִּקָּח. וְהַהֵפֶךְ בֶּאֱלִישָׁע, כְּאָמְרו "וַיִּפְצַר בּו לָקַחַת, וַיְמָאֵן" א (מלכים ב ה, טז).

פסוק יב
נִסְעָה וְנֵלֵכָה. לְשֵׂעִיר, כְּמו שֶׁהורוּ נושְׂאֵי הַמִּנְחָה בְּאָמְרָם "גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקב אַחֲרֵינוּ" (לעיל לב, כא).

פסוק יג
כִּי הַיְלָדִים רַכִּים. כִּי "עָלַי" מֻטָּל דְּבַר "הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצּאן וְהַבָּקָר עָלות".

וּדְפָקוּם א. לִכְבודְךָ, שֶׁלּא לְעַכֶּבְךָ בַּדֶּרֶךְ.

פסוק יח
וַיָּבא יַעֲקב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם. תֵּכֶף שֶׁהִגִּיעַ בְּשָׁלום בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּמו שֶׁאָמַר "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלום" (לעיל כח, כא), לא הִמְתִּין שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵית אָבִיו.

בְּבאו מִפַּדַן אֲרָם. בְּעוד שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ לָלֶכֶת לְבֵית אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לא הִגִּיעַ שָׁם, הִתְחִיל לְקַיֵּם נִדְרו וּבָנָה מִזְבֵּחַ, כְּאָמְרו "וְהָיָה ה' לִי לֵאלהִים" (שם).

פסוק יט-כ
וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה. וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ, כְּאָמְרו "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר" (תהלים קלז, ד).

וַיִּקְרָא לו אֵל אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל. קָרָא לו בִּתְפִלָּתו אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לֵאלהִים, כְּמו שֶׁנִּרְאָה בְּאָמְרו "וְהָיָה ה' לִי לֵאלהִים" (לעיל כח, כא). וְזֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה הוּא "יִשְׂרָאֵל" שֶׁלּא יוּכְלוּ אֻמּות הָעולָם לְהַעֲבִירו עַל דַּעְתּו וְעַל דַּעַת קונו, כְּמו שֶׁהִזְכִּיר בְּנִדְרו לְמַעְלָה.