פסוק א
חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאפֶה. עַבְדֵי שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַבְדֵי שַׂר הָאופִים.

פסוק ב
וַיִּקְצף פַּרְעה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו. שֶׁלּא הִשְׁגִּיחוּ עַל עַבְדֵיהֶם.

פסוק ה
הַמַּשְׁקֶה וְהָאפֶה.. אֲשֶׁר אֲסוּרִים חָלְמוּ כְּמו מַשְׁקֶה וְאופֶה, לא כְּמו שָׂרִים מְצַוִּים לְעַבְדֵיהֶם, וְזֶה בִּהְיותָם אֲסוּרִים וְלִבָּם חָלַל בְּקִרְבָּם (על פי תהלים קט, כב), בִּלְתִּי מְהַרְהֵר בְּשׁוּם שְׂרָרָה.

פסוק ז
סְרִיסֵי פַרְעה אֲשֶׁר אִתּו בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדנָיו. בִּשְׁבִיל שֶׁהִפְקִיד אותָם אֲדונָיו בְּיָדו, כְּאָמְרו "וַיִּפְקד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוסֵף אִתָּם" (פסוק ד), כִּי לוּלֵא זֶה לא הָיָה רָאוּי לְיוסֵף לַחְקר עַל מַחְשְׁבותֵיהֶם.

פסוק ח
הֲלוא לֵאלהִים פִּתְרנִים. הִנֵּה חָכְמַת הַפִּתְרון הִיא בְּאָדָם מִצַּד מַה שֶּׁהוּא "בְּצֶלֶם אֱלהִים", וְלָזֶה יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה גַּם בִּי, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי עַתָּה עֶבֶד וּבְבֵית הָאֲסוּרִים, וּמִפְּנֵי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁלּא צְדַקְתֶּם בַּמֶּה שֶּׁאֲמַרְתֶּם "וּפתֵר אֵין אתו".

פסוק יג
כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁון. קדֶם שֶׁעָלִיתָ לִהְיות שַׂר.

אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ. אַתָּה בְּעַצְמְךָ, וְזֶה יַעֲשֶׂה עַתָּה לְהַרְאות וּלְהודִיעַ שֶׁהוּא מְקַבֵּל אותְךָ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפות.

פסוק יד
כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ. וְזֶה יורֶה שֶׁכָּל כָּךְ תִּהְיֶה חִבָּתו עִמְּךָ שֶׁאִם תִּזְכְּרֵנִי כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ. כְּשֶׁתִּמְצָא שָׁעָה הֲגוּנָה לָזֶה.

וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעה, הַמַּכִּיר אותִי כְּשֶׁהָיִיתִי בְּבֵית שַׂר הַטַּבָּחִים, וְהוצֵאתַנִי, הִנֵּה תּוצִיאֵנִי בְּלִי סָפֵק.

פסוק טו
כִּי גֻּנּב גֻּנַּבְתִּי.. וְגַם פּה לא עָשִׂיתִי מְאוּמָה. וְהַטַּעַם שֶׁיּוצִיאֵנִי בְּלִי סָפֵק כְּדַבֶּרְךָ, כִּי אָמְנָם יִמְצָא שֶׁלּא הָיָה עַבְדּוּתִי וְלא מַאֲסָרִי בְּסִבַּת חֵטְא שֶׁנִּמְצָא עָלַי.

פסוק טז
כִּי טוב פָּתָר. וְהָיָה מְקַוֶּה שֶׁיִּפְתּר גַּם בַּעֲדו לְטוב, שֶׁהַחֲלומות הולְכִים אַחַר הַפֶּה, כְּדִבְרֵיהֶם זִכְרונָם לִבְרָכָה (ברכות נה, ב), כְּאָמְרו "כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוסֵף" (פסוק כב).