פסוק ב
ויאמר אברם אדני. באל"ף דלי"ת. חזקוני ע"כ. ובמסורת אדני יהוה ד' בתורה וסימן מה תתן לי במה אדע. אתה החלות. אל תשחת עמך ונחלתך. ושאר אורייתא כתיב ה' אלהים. ומסרה כ"י אחריתי כל אורייתא ה' אלהים כתיב בר מן חד והם ד' האמורים לעיל ועוד ד' דתילים ואני קרבת אלהים לי טוב. אל יבושו בי קויך. אבא בגבורת. כי אתה תקותי ע"כ. ואע"ג דאמרינן בפ' ק' דברכות מיום שברא הב"ה את העולם לא היה אדם שקראו אדון עד שבא אברהם שנאמר ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה ולא מייתי קרא דכתיב בקדמיתא אדני יהוה מה תתן לי. כבר תירצו התוספת התם שהפרשיות לא נאמרו כסדרן ואין מוקדם ומאוחר בתורה והביאו ראיה לדבריהם ע"ש.

אליעזר. חדא מלה כתיב ודכותיה ושם האחד אליעזר הרמ"ה ז"ל.

פסוק ג
הן לי. הה"א בצירי.

פסוק ו
ויחשבה. החי"ת נקודה בשוא חזקוני.

פסוק יא
העיט. בספרים כ"י מדוייקים העי"ן בפתח וכ"כ א"ת ודלא כמסורת שבמקרא גדולה בדפוס.

פסוק יג
וענו אתם. בהעתק מספר הללי אתם חסר וא"ו ירושלמי אותם ואומר המסורה ט"ל מלאים בתורה עכ"ל וסימן שראשי נמצא ט"ל. זה עמהם וכן הוא בכל הספרים חסר וכיון דאתו לידן נימא בהו מילתא לאלפא עמא לאורח תקינא ולא יתקלון שם הא דכתיב במסרתא דדפוסא וצו אותם צריך למימר ויצו אותם ויאמר אליהם דויחי. ותו כתיב התם על סל אחד תנינא דפסוק וצ"ל ונתת אותם על סל אחד קדמאה דפסוק כמה דכתבית בסדר תצוה. את הצפר החיה הוא דריש פרשתה דמצרע דכתיב התם וטבל אותם מלא ור"פ נגעים כתיב אתם חסר ותו כתיב התם וישלח אותם צ"ל וישלחו אותם אל מחוץ דפ' נשא ודאיתמר התם והניף אותם הכהן הוא האמור בנזיר לא במצרע תו כתיב התם במסורת ויקח משה אותם מעל כפיהם דסוף פ' צו ושיבושא היא דההוא חסר כתיב וצ"ל ויקח משה את העגלה ואת הבקר ויתן אותם תו כתיב התם ונקח את ארצם וצ"ל ואקח את ראשי שבטיכם וגו' ואתן אותם תו התם חשק ה' בכם ויבחר בסוף ואתחנן והתם ליכא שום אותם וצ"ל חשק ה' לאהבה אותם דעקב תו כתיב התם ושדת אותם תניינא דפסוק וטעותא הוא וצ"ל ושדת אותם בשיד דכי תבא.

פסוק יח
הנהר הגדל. חסר וא"ו וכן הוא בהעתק מס' הללי וכ"כ הרמ"ה וז"ל. הגדול ח' מלאים וא"ו באורייתא וסימן אחי יפת הגדול וגו' דפ' נח והביאם כלם כמו שהם כתובים במסורה שלנו שם והוסיף אח"כ ושאר אורייתא הגדל חסר וא"ו כתיב ושאר לישנא דגדול מלאים כתיב בר מן ב' חסרים וא"ו בלישניה וסימן כגדל דלא תכירו פנים (פ' ואלה הדברים) ובמרא גדל ובאתות ובמופתים דויציאנו עכ"ל.

פסוק יט
את הקיני. בתיקון ס"ת ישן כתוב הקני במפתח הקיני מלא וא"ת והרמ"ה כתב בפשיטות ואת הקיני ואת הקנזי מלא יו"ד כתיב ודכותיה וירא את הקיני דבלעם ופי' מפתח הוא שם ס' הנקרא כן כמ"ש ר' אליה המדקדק בשער שברי לחות.

פסוק כ
הפרזי. הזי"ן בדגש.