פסוק ג
ותקח שרי אשת. בלא פסק בין שרי לאשת ובמקף בין אשת לאברם כי כן הוא ברוב ספרים כ"י.

פסוק ה
אנכי. בטעם רביע.

בחיקך. בתיקון ס"ת ישן כתוב בחקיך ס"א בחיקך ע"כ ובמקצת דפוסים מלא דמלא אבל בספרים מדוייקים מלא יו"ד אחר חי"ת ובלא יו"ד אחר הקו"ף וכ"כ הרמ"ה ז"ל נתתי שפחתי בחיקך מלא יו"ד קדים לקו"ף וכל אורייתא דכותא מלא.

וביניך. נקוד על יו"ד בתראה ע"פ המסורת ומס' סופרים פ"ו והוא חד מן עשר נקודות וכולן אתו לדרשה עיין בספרי פ' בהעלתך ובמד"ר פ' ג' ואבות דר' נתן פ' ל"ג והוא מלא בתרי יודי"ן וכן הוא בהעתק מס' הללי וגם בתעתק הנ"ל בפ' תולדת יצחק ע"פ ביני ובינך כתוב עליו כלהון כתיב כן בר מן חד ישפט ה' ביני וביניך וכן במסורה קטנה שבדפוס ל' מלא בתורה וכ"כ הרמ"ה ז"ל ומ"ש רש"י קרי ביה ובניך עיין מזרחי וחזקוני ויפה תואר בב"ר פ' מ"ה סימן ח'.

פסוק ו
ותענה. בלא יו"ד אחר הנו"ן וכ"כ הרמ"ה.

פסוק ז
וימצאה. בטעם שני גרישין.

פסוק ח
ואנה תלכי. התי"ו רפויה כי אין כאן דין אתי מרחיק להיות כי מפסיק בין ב' הטעמים יותר ממלך א' כמו ועשית פרוכת.

ותאמר. בטעם זקף גדול וכן הוא בס"ס.

פסוק יא
עניך. ביו"ד אחד לבד וכ"כ הרמ"ה ז"ל.

פסוק יב
פרא. הפ"א בדגש.

ידו בכל. הבי"ת רפה בכל ספרים כ"י ומה שנמסר במסורה רבתא במערכת אות הכ"ף ז' דגשים וזה הראשון מהם לענין דגשות הכ"ף אתמר לא על הבי"ת והראיה שיש גם כן באלו הז' ערוכה בכל ושמורה (שמואל ב' כ"ג) וכן ויכלו בכל אנשים (עזרא י') ששניהם הבי"ת רפויה שהיא סמוכה לאהו"י בלי מבטל וכן דרך בעל המסורת לקרוא לתיבות הפתחים דגושים מפני הדגש הבא אחר פתח.

ועל פני כל אחיו. כ"כ ועל בוא"ו בכל הספרים וכן הוא בספר ר"מ ור"ג.

פסוק יג
אתה אל ראי. לית חטף קמץ ועיין מ"ש באיוב ז'.

אחרי ראי. האל"ף בחירק.

פסוק טז
ואברם. הרי"ש בזקף גדול והאל"ף בלא קדמא.