פסוק ב
אבימלך. חדא מלא כתיב וכל אורייתא דכותיה הרמ"ה ז"ל.

גרר. הגימ"ל דגושה.

פסוק ג
ויבא אלהים אל אבימלך. לפי הנראה מפשט הכתוב זה השם קדש. וכן וירא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויבא אלהים אל בלעם לילה אבל מדברי הזוהר ריש פרשת בחקתי ופ' בלק דף קצ"ד לא משמע כן וכן בשמות שבפסוק נאם שומע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה ועניינים אלה נראים כמבהילין והסתרתי פני מהם שאין למדקדק עסק בהם. ועיין ביפה תואר על ב"ר פ' נ"ב סימן ח' ומה שאכתוב סוף פרשת ויצא.

ויבא אלהים אל אבימלך בחלום. מלא וא"ו בהעתק מספר הללי והאחר שבסמוך חסר וכן הם בכל הספרים המדוייקים והמדפיס שכתב על זה ב' חסרים וכן הביאו במסורת הגדול ונגרר אחריו גם בעל מנחת כהן ובעל מסורת הברית הגדול היו כחולמים וכ"כ אור תורה בפשיטות בחלום הראשון מלא ע"כ והשנים החסרים הם ויאמר אליו האלהים בחלם שבסמוך. אל לבן הארמי בחלם (פ' ויצא) וכ"כ הרמ"ה ז"ל. אחר כך ראיתי בקונטריס הטעיות מס' מנחת כהן הנזכר שחזר בו כאיש אשר יעור משנתו. והגיה כמו שכתבתי וכן הוא בתיקון ס"ת ישן.

פסוק ד
הגוי גם. הגימ"ל דגושה.

פסוק ה
הלא בלא מקף במסורת כ"י נוסף זה על מספר הלוא שמלאים וא"ו בתורה אבל בכל הספרים חסר וכן עיקר כמו שכתבתי בפ' בראשית על פסוק הלוא אם תיטיב.

פסוק ו
גם אנכי ידעתי. גם בדגוש ובלא מקף.
אותך. מלא בספרים המדוייקים ובהעתק הללי והוא מן י"ז מלאים עפ"י המסורת גם הרמ"ה ז"ל כתב אותך ט' מלאים וא"ו וחסר ה"א בלשון זכר ומסר הסימן כמו שהם במסורה גדולה שלנו.

מחטו לי. חסר אל"ף כלומר שאמר לו שרו של אבימלך דע כי מטעם שחטאת שלקחת את שרה דנו אותי בב"ד של מעלה ומכניסים בי מחטים וקוצים ואני בצער גדול. שערי אורה ספירה ששית. ועיין ג"כ בספר הזוהר פ' ויקרא ד"ח ע"א.

פסוק ט
מה עשית. בלא פשט.

פסוק י
הזה. הזי"ן דגושה בשניהם.

פסוק יא
והרגוני. בהעתק הללי מלא ירושלמי חסר עכ"ל ובכל הספרים חסר וכן במסורת ב' חד מלא וחד חסר וזה מלא גם הרמ"ה ז"ל כתב והרגוני על דבר אשתי מלא וא"ו כתיב. פן יהרגני אנשי המקום דפ' תולדת יצחק חסר וא"ו כתיב.

פסוק יג
ויהי כאשר התעו אותי אלהים. יש מחלוקת בזה השם במס' סופרים. י"א חול ר' חנניה בן אחיו של ר' יהושע אומר קדש שאלולי אלהים כבר התעו אותי. ואונקלוס תרגם קדש ובב"ר נמי דריש ר' חנין הדין קריא בתלת אנפין וכלהון קדש וכן פ"י הראב"ע ורלב"ג ורש"י. וגם בס' מאזני לשון הקדש דף ר"י כתב הראב"ע שפי' הנכון שהוא קדש ועיין מ"ש בסוף פרשת ויצא.

אל. בשופר הפוך.