פסוק ב
המשל. המ"ם בדגש.

פסוק ג
אשר אנכי יושב בקרבו. קדמאה בקרבו תניינא בארצו וחד פסוק סימן כי אני ה' בקרב הארץ.

פסוק ד
כי אל ארצי. חד מה' פסוקים דלית בהון אם ומטעים בהון.

פסוק ה
הזאת. הזי"ן דגושה.

פסוק ז
נשבע לי. כן כתוב בספרים כ"י ובדפוס ישן.

פסוק ח
ונקית משבעתי זאת. כל לשון שבועה באורייתא חסר וא"ו שְׁבֻעָה והטעם לפי שכל לשון שבועה היא מלשון שבעה וסוד הענין הוא מה שאמר אברהם לאבימלך כי את שבע כבשת תקח מידי וגו' על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם. שערי אורה בספירה שנית על שבועה.

פסוק י
ויקם וילך. רביע ביו"ד של ויקם.

פסוק יב
חסד. בס"ס בזקף גדול.

פסוק יד
והיה הנער. הנערה ק' עיין זוהר פ' בראשית דף נ"א.

פסוק טו
טרם. בזרקא אחד לבד במ"ם.

אשר ילדה לבתואל. אע"ג דדגש למ"ד דידיה איצטריכנא למימסר עליה דחסר משום דאיכפל במסורה למימסר עליה לית כותיה וחסר הרמ"ה ז"ל.

פסוק טז
והנער טבת מראה. והנערה ק'.

פסוק כא
משתאה. האל"ף בצירי מכלול דף ק"ס.

לדעת. בס"ס ברביע לא בפזר גדול.

פסוק כב
כלו הגמלים לשתות. מלא וא"ו בספרים המדוייקים ובדפוסים ישנים וכן בהעתק הללי כתוב לשתת לשתות פי' עד אם כלו לשתת דלעיל חסר וזה מלא וכן במסורה לשתת ד' חסרים וסימן עד אם כלו לשתת כי לא יכלו לשתת דויחפרו תניינא דבפ' ולא יכלו לשתת מים ממרה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם וכן כתבם הרמ"ה ז"ל.

פסוק כז
בית אחי אדוני. קדמאה אחי בצירי בתראה בת אחי בחירק.

פסוק כח
הנער. הנערה ק'.

פסוק ל
ואת הצמדים. לבן אשר הוא"ו במאריך וכן הוא במדוייקים מספרד.

כה דבר. הדל"ת רפה והבי"ת בסגול.

פסוק לג
ויישם. ויושם ק'. ובכל ס"ס יש שורק ביו"ד שניה וכן כתב בעל מסירת המסורת יש ספרים שיו"ד ראשונה בקבוץ והוא טעות גמור כי לא נמצא אות נקודה בקבוץ לפני יו"ד נחה עכ"ל. וגם הרמ"ה ז"ל כתב ויישם לפניו לאכל תרין יודי"ן כתיב קדמאה קרי יו"ד בשורק ותניינא כתיב יו"ד חלופי וא"ו ויישם כתיב ויושם קרי.

פסוק לה
וכסף וזהב ועבדם. דין לחוד חסר יו"ד בלישנא וכל עבדים דאורייתא מלא.

פסוק לט
ואמר אל אדני אלי. דין לחוד אלי כתיב חסר וא"ו באורייתא ודרשוהו רבותינו בבראשית רבה פרשה נ"ט על אליעזר עבד אברהם שהיתה לו בת והיה מחזר לתתה ליצחק כמו שהביא רש"י ז"ל. וזהו שכתוב כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב. ובילקוט הושע רמז תקכ"ח גרסינן בהדיא אלי כתיב אתן לו כתיב וכו'. והא דלא כתיב הכי בפ' שלמעלה כבר תירץ בעל גור אריה שודאי אליעזר אמר לאברהם אולי ולא אלי אלא שכך היתה כוונתו שהיה מחזר למצא עילה וכו' ע"ש ועיין עוד תירוץ אחר במסורת הברית הגדול סימן קל"ב.

פסוק נג
ומגדנת. הדלי"ת בדגש.

פסוק נה
הנער. הנערה ק' והה"א במאריך לבן אשר וכן הוא במדוייקים לא הנון.

אחר תלך. זה אחד מן המקראות שקראו רבותינו עיטור סופרים כמ"ש סוף פרשת בהעלתך.

פסוק נז
לנער. לנערה ק'.

פסוק ס
ויברכו. הרי"ש בשוא.

ויירש. בהעתק הללי וירש ירושל' ויירש ואומר המסורה לית מלא עכ"ל וכן הוא מלא בספרים מדוייקים והמסורה שנמסרה ביהושע י"ט וירשו ז' חסר יו"ד בלישנא וסימן וירש זרעך את וגו' היינו וירש זרעך את שער אויביו דסוף פרשת וירא וכן מפורש ביהושע סוף סימן כ"א ובמסורת כתיבת יד ובמסורת אחריתי נמי כ"י נמסר התם עליו לית חסר ולא פליגי לישני אהדדי דהתם וירש גרידא קא מסיר וכן כתב הרמ"ה ז"ל כל יירש ויירש באורייתא מלא בתרין יודי"ן קדימי לרי"ש חד קרי וחד לא קרי בר מן א' חסר חד יו"ד וסימן וירש זרעך דכי ברך אברכך.

פסוק סה
הלזה. הה"א בפתח.