פסוק א
וישב. פתוחה.

פסוק ד
לשלם. חסר וא"ו ע"פ המסורת והעתק הללי וספרים מדוייקים ובמדרש לקח טוב לשלם חסר וא"ו שהיה בדעתם לשלם לו רעה כדכתיב ואתם חשבתם עלי רעה וכ"כ בעל הטורים. וז"ל הרמ"ה ז"ל כל לישנא דשלום בשלום לשלום באורייתא מלאים וא"ו כתיב בר מן חד לחוד חסר וא"ו וסימן ולא יכלו דברו לשלם וחד מנהון קטיעא וסימן את בריתי שלום וא"ו דשלום קטיעא היא כמאן דקטעוה בפלגיה וילפינן מינה בקידושין דבעל מום שעבד אפילו בשוגג עבודתו פסולה ולהכי כתיב קטיעא דליהוי משמע נמי כמאן דלא כתיב ביה וא"ו דמשמע לא נתתי לו ברית כהונה לרצות חולין שבו אלא כשהוא שלם ולא כשהוא חסר.

פסוק ו
ויאמר אליהם. בהעתק הללי אליהם ירושלמי אלהם עכ"ל ובכל הספרים מלא והוא חד מן י"ז מלאים בתורה על פי המסורת וסימן נמסר במסורה רבתא.

פסוק ז
תסבינה. התי"ו רפה.

פסוק יב
את צאן. נקוד על את והכי איתא במ"ר ובדוכתי אחריני כמ"ש בפרשת לך לך סימן ט"ז.

פסוק טז
איפה הם רעים. מסורת הרמ"ה באורייתא חד לחוד כתיב מלא יו"ד ועם הה"א בסוף תיבה וסימן הגידה נא לי איפה ושארא אפוא בוא"ו וחסר יו"ד ועם האל"ף בסוף כתיב.

פסוק כ
הברות. במקרא גדולה יש גמגומים במסורות ונ"ל עיקר שזה חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה ודפ' ואתחנן וברת חצובים חסר דחסר וכך הם בהעתק הללי ובספרים מדוייקים וכ"כ הרמ"ה ז"ל ברת אחד לחוד חסר באורייתא וסימן ובתים מלאים וגו' וברת חצובים וכל שאר ברות כתיב בוא"ו בתראה וחסר וא"ו קדמאה וכן הברות דכותיה.

פסוק כב
תשלחו בו. הבי"ת רפה.

פסוק כג
כתנתו. התי"ו בקמץ לבד.

פסוק כד
ויקחהו. חסר וא"ו ובב"ר פ' ד' סימן י"ב ויקחהו כתיב מי היה זה שמעון ואימתי פרע לו להלן ויקח מאתם את שמעון. ופי' היפה תואר ויקחהו כתיב ויש אם למסורת וטעם המקרא לפי שבעצת כלם היה והרי כאלו לקחוהו כלם ע"כ ומדרש זה נראה כחולק למדרש משלי פ' נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור א"ר זבדאי א"ר לוי מי הורידו לבור מכל אחיו הוי אומר שמעון ולוי שנאמר בסודם אל תבא נפשי וגו' כי באפם הרגו איש וגו' ויש לומר דשמעון לקחו בתחלה ואח"כ סייעו לוי.

וישלכו אתו הברה. במסורה גדולה י"ג חסרים יו"ד בלישנא ומני כולהו ואית בהון ז' באורייתא ולית דין בהדייהו דאלמא מלא הוא אבל הרמ"ה ז"ל כתב בהדיא וישלכו אתו הברה חסר יו"ד בין למ"ד לכ"ף ומני ח' חסרים לשון השלכה באורייתא וכן בעל מנחת כהן מס' בפרשת וישב ו' מלא בלישנא כתוב ואין זה מהם מכלל שהוא חסר וכן הוא בכל ספרים מדוייקים.

פסוק כה
לאכל לחם. האל"ף בחטף סגול בספרים מדוייקים כתיבת יד וספרי הדפוס ראשונים.

הולכים. דין לחוד מלא וא"ו ויו"ד באורייתא בלישנא דהולכים וכל שארא באורייתא חסר וא"ו מלא יו"ד.

פסוק כז
אחינו בשרנו. הבי"ת רפה.

פסוק כח
וימשכו. הפשט בסוף תיבה.

פסוק לג
ויכירה. בהעתק מספר הללי חסר יו"ד וכן כתב המאירי בת"ס שלו וכן נמצא בקצת ספרים כתיבת יד אבל הרמ"ה ז"ל כתב ויכירה ויאמר מלא יו"ד כתיב בנוסחי דיקי ומסורת מסייעא להו ומאן דמסר עליה לית כותיה וחסר שבושא הוא דנוסחי דיקי פליגי עליה ותו דאיתא במסורת ג' חסרים בלישנא ויכרם ויתנכר והם לא הכרהו. ויכרהו ויפל על פניו דאליהו ועובדיהו ע"כ. מכלל דויכירה ויאמר מלא יו"ד כתיב עכ"ל וא"ת כתב שכן עיקר.