פסוק א
עדלמי. הלמ"ד דגושה.

פסוק ג
ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער. ס"א ותקרא כחבריו שבענין. ובספרים המוגהים בטיליטולא ויקרא ותרגומו וקרא וכ"כ הרמב"ן שיהודה קרא לבנו כן וכן במסורת כל ותהר ותלד ותקרא בר מן ג' ויקרא עג"ב סימן. ער דהכא. גרשם דספר שמות סימן ב' ותלד בן ויקרא את שמו גרשם. בריעה ד"ה א' ז' ותהר ותלד בן ויקרא את שמו בריעה.

פסוק ו
לער בכורו. דין לחוד מלא וא"ו וכל שאר באורייתא חסר.

פסוק ט
כי לא לו. בס"ס לא בדגש.

נתן זרע. התי"ו בקמץ לבד.

פסוק י
גם אתו. וכן גם הוא הגימ"ל דגושה.

פסוק יא
בית אביך. הבי"ת רפה.

פסוק יב
העדלמי. הלמ"ד דגושה.

פסוק טז
תתן לי. הלמ"ד רפה.

פסוק כג
תקח לה. הקו"ף דגושה.

תקח לה. במקצת ספרים במאריך אחד לבד בתיו ובמקצת במאריך אחר הקו"ף.

הגדי. הגימ"ל דגושה.

פסוק כד
הוציאוה. טפחא באל"ף.

פסוק כה
הוא מוצאת. ב"ר פ' פ"ה אמר ר' הונא היא והוא צריכים לצאת וכ"כ בעל יפה תואר שם סימן י"ב משום דכתיב הוא וקרינן היא ויש אם למקרא ויש אם למסורת ונר' שפירושו שכשגזרו עליה שריפה גזרו גם כן על הבועל ע"כ ועיין בתרגום ירושלמי ותרגום יב"ע.

הוא מוצאת. כתובות פ' מציאת האשה וסוטה פ"ק ומציעא פ' הזהב נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנא לן מתמר דכתיב הוא מוצאת וגו' ור"ח גריס מוצת חסר אל"ף מלשון ויצת אש בציון וכבר כתב הריטב"א ז"ל שלא מצינו כן בכל הספרים אלא לשון יציאה ובערוך ערך צת נר' דהכי גריס בפרק הזהב בגמ' אל תקרי מוצאת אלא מוצת. וכ"כ בהדיא רש"י בפי' ב"ר היא מוצאת מוצת ק' לומר שהיתה ראויה לשריפה וידוע שרוב פירושי הערוך הם מפי' ר"ח ז"ל.

לו אנכי. הלמ"ד בדגש.

והפתילים. בהעתק הללי והפתילם ירושלמי והפתילים מלא עכ"ל. וכן הוא בכל הספרים מלא וכ"כ הרמ"ה ז"ל והפתילי' מלא דמלא בתרין יודי"ן כתיב.

פסוק כו
ולא יסף עוד. בא מלרע שלא כמנהג מכלול דף ז'.