פסוק ג
ויבא קין. ויבא מלרע הקדמא בבי"ת בספרים מדוייקים ובספר אחר כ"י ויבא קין יש שופר בבי"ת וזקף בקו"ף.

פסוק ד
מבכרות. כתוב בהעתק מספר הללי מבכרות מלא וא"ו בתראה ובירושלמי חסר דחסר ובכל הספרים שלנו מלא וא"ו בתראה וכ"כ הרמ"ה על זה חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו תניינא ושאר לישנא דבכרת באורייתא חסר דחסר.

ומחלבהן. הבי"ת רפה.

פסוק ז
הלוא אם תיטיב. כתוב בהעתק הללי הלא ירושלמי הלוא מלא ע"כ. ובכל הספרים מלא והוא הראשון ממלאים שבתורה ע"פ המסורת. וסימן נמסר במ"ג בפ' שלח לך. וכן כתב הרמ"ה על זה הלוא י"ב מלאים וא"ו ואל"ף ודא היא מסורת לכולא אורייתא והביא כל הי"ב כעין מסרה שלנו וחד חסר דחסר וא"ו ואל"ף ומלא ה"א. הלה הוא ברבת בני עמון פרשת דברים. ובסוף כתב ואית דמסרי' בהון תליסר. הלין דאמרן. ואידך הלוא הוא כמוס עמדי. וליתא דההוא בכלהו נוסחי דיקי חסר וא"ו כתיב. ואית נוסחי דכתיב בהו הלוא גם בנו דבר מלא. ושיבושתא דמסורה הוא. דרובא דנוסחי דיקי פליגי עלייהו עכ"ל.

אם תיטיב. בספרי הספרד בשני יודי"ן וכן כתב הרמ"ה ז"ל הלוא אם תיטיב מלא תרין יודי"ן חד קדים לטי"ת וחד בתריה ודכותיה ואם לא תיטיב.

שאת. חד מן הפסוקים דלית להון הכרע אי מהאי גיסא או מהאי גיסא וסימן במסורה גדולה פ' וילך ועיין מ"ש בסוף פ' משפטים.

ואליך תשוקתו. תי"ו ראשונה דגושה.

פסוק ח
בין אחיו לויהי בהיותם בשדה. בספרים כ"י המדוייקים אין כאן פסקא וגם בח"ת. ותמהתי על בעל שברי לוחות שבפי' מלת פריגמא לקח זה לדוגמה וכתבו גם כן בסוף מאמר י' במסורת המסורה וכן כתב אור תורה שטעה המדפיס לעשות כאן פסקא וגם הרמב"ם ז"ל והרב המאירי ז"ל לא מנאו כאן ראש פרשה.

פסוק יג
מנשוא. רבו הדעות בזאת המלה בקרית ספר לגאון המאירי ובס' שמן ששון כתוב שהוא חסר. הם חמשה שכוונו לדעת אחד. וכן נמצא במקצת ספרים ישנים וגם בשם ס' עזרא ובשם ירושלמי. ועמהם הסופר ר' מאיר שדינו להיות חסר ושכנגדם הם ג' ועוד המכריע. אבל בהללי הוא מלא. ומסר עליו לית ומלא. וכן הוא בס' ספרד וכן כתב הרמ"ה ז"ל מלא וא"ו ואל"ף כתיב. וכתב אור תורה שזה עיקר.

פסוק יד
כל מצאי. רפה בכ"ף.

פסוק טו
כל מצאו. דגש בכ"ף.

פסוק יח
ועירד ילד את מחויאל. רפה יו"ד ומלא וא"ו קדי' ליו"ד ומחייאל ילד את מתושאל דגש יו"ד קדמאה ויתיר יו"ד תנייא בתריה קדי' ליו"ד ומחייאל ילד את מתושאל דגש יו"ד קדמאה ויתיר יו"ד תנייא בתריה ומסרא קדמאה וא"ו בתראה יו"ד הרמ"ה ז"ל. גם במסורת ריש פרשת בהעלותך כתיב מחויאל ומחייאל עם ז' זוגים מתחלפים מן ב' ב' בחד ענין קדמאה וא"ו תניינא יו"ד. ועיין עוד מ"ש בפרשת ויצא סימן ל'.

פסוק יט
שתי נשים. כתב המכלול דף קצ"א כי כל שוא נע וסמוך לאחד מאותיות בג"ד כפ"ת האות ההוא אשר מבג"ד כפ"ת תרפה כגון בביתך זולתי מלת שתים שתי לפי' קורא ב"א בראש המלה אל"ף גנובה אשתים אשתי. וכן קוראים אנשי מזרח ועיין מ"ש בשופטים ט"ז.

פסוק כב
וצלה גם הוא. רפה בגימ"ל. הוא. כתוב בוא"ו וקרי היא ביו"ד. כן הוא בספרים כתובי יד ובדפוס קדמון וכן כתב אור תורה.

תובל קין. כתוב במסורת פרשת ויגש על פסוק ויולד ליוסף. תובל קין למדינחאי מלתא חדא כתיב וקריין למערבאי תרין מלין כתיב וקריין. ואנן קיימא לן כמערבאי וכ"כ הרמ"ה ז"ל תובל קין תרין מלין כתיב וקריין. עוד כתב את תובל קין מלא וא"ו כתיב ודכותא ואחות תובל קין. ומסור עליה ארבעה מלאים ולא מסיימי. ולפום נוסחי דייקי לא אשכחן באורייתא מלאים לבד מהלין תרי וחד חסר וא"ו ותבל דבני יפת דכולהו נוסחי דאתו לידן חסר וא"ו כתיב.

פסוק כג
הַאְזֵנָּה אמרתי. בכמה נוסחאות הדפוס וכ"י הה"א בפתח והאל"ף בשוא לבדו והזי"ן בסגול והחזקוני כתב שהזי"ן בצירי. וכן ראיתי בנוסחאות כ"י ודפוס ישן. וכ"כ במכלול דף צ"ד שמשפטו הַאְזֵנָה בשקל הַפְקֵדְנָה גם בעל ס' פתח דברי כתב דף צ"ו שהאל"ף נחה ועיין מ"ש בישעיה ל"ב.

פסוק כה
כי שת לי. כל קמץ שיבא במקף קריאתו בקמץ חטוף ואם ישתתף עם הקמץ מארי' לא יחטפנו המקף כמו כי שָׁת-לְי אלהים אשר גָּר-שָׁם אברהם מִשְֹגָּב-לנו לשון למודים ועיין מ"ש בפרשת מסעי עם ים המלח.

פסוק כו
ולשת גם הוא. דגש בגימ"ל.