פסוק א
משקה. בלא מקף.

מלך מצרים. מלך במקף.

לאדניהם. כל לשון אדנות עם בוכ"ל לא מפיק אל"ף בר מן שבעה וזה אחד מהם ועיין מ"ש בתילים סימן קל"ה.

פסוק ב
ועל שר האופים. דין לחוד מלא דמלא מלא וא"ו ויו"ד ושאר אורייתא חסר וא"ו ומלא יו"ד האפים כתיב הרמ"ה.

פסוק ז
אתו במזמר. הבי"ת רפה.

בית. במאריך לא במקף.

פסוק ט
והנה גפן. במקף לא במירכא.

פסוק י
ובגפן. הגימ"ל דגושה.

שלשה שריגם. בהעתק הללי שריגים ירושלמי שרגים עכ"ל וחיישנא הכא לשבשתא דבכולהו ספרי דילן שריגם כתיב מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה ודלא כחד מינייהו ואשכחנא נמי מסורה כ"י דאמרה קדמאה שריגם בתראה השרגים כן כתב הרמ"ה ז"ל שלשה שריגם מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה. שלשת השרגים חסר יו"ד קדמאה ומלא יו"ד בתראה וכן כתוב בדבור חמשי מס' מסורת המסורת.

והוא כפרחת. הכ"ף רפויה ועיין מ"ש בתילים סימן קמ"ז.

פסוק יא
ואשחט. עיין מ"ש בישעיה נ"ז על שחטי הילדים.

פסוק יג
והשיבך. הוא"ו בפתח. והשיבך ה' מצרים בסגול וסימן ווי העמודים.

כמשפט. בס"א כ"י הכ"ף בשוא ובכל הספרים בפתח.

פסוק טו
שמו. מלרע שלא כמנהג שרשים שרש שום. ובמסורה לית מלרע.

פסוק טז
כי טוב. בספרי ספרד ובדפוס ישן כי בגלגל לא במקף.

פסוק יט
בעוד. מלא בכל ספרים מדוייקים וכ"כ הרמ"ה ז"ל וידע אדם עוד את אשתו מלא וא"ו כתיב וכל עוד בעוד באורייתא דכותא מלא בר מן ב' חסרים וא"ו וסימן עד כל ימי הארץ. ויאמרו האנשים אל לוט עד מי.

פסוק כ
הלדת את פרעה. כתב רד"ק בספר מכלול דף קכ"ה שנכתב בוא"ו עם הדגש כמו ביום הולדת אותך הראשון דיחזקאל ט"ז עכ"ל ועל פי המסורת חסר וא"ו וכן הוא בכל הספרים ובהעתק הללי והוא עצמו חזר בו בשרשים שרש ילד ע"ש וכ"כ הרמ"ה ז"ל יום הלדת את פרעה חסר כתיב.

פסוק כא
ויתן הכוס על כף פרעה. מטעין ביה ספרי דכתיבי ויתן את הכוס.

פסוק כב
ואת שר האפים. שר במאריך לא במקף.