מנחת שי, בראשית פרק מד
פסוק ב
ואת גביעי. אין בוא"ו געיא.
פסוק ו
וישגם. חסר יו"ד וכל היכא דקרי שי"ן דידיה בחירק מלא יו"ד בהדין לישנא באורייתא.
פסוק ט
וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים. מטעים ביה אינשי וספרי דאמרי גם.
פסוק י
גם עתה כדבריכם. הכ"ף רפויה
מכלול דף ק"ח.
נקים. בהעתק
הללי נקים
ירושלמי נקיים עכ"ל ומחלוקת כזה הוא גם כן על פסוק והייתם נקים בסוף מטות ובכל הספרים שניהם ביו"ד אחד בלבד ומ"ש במסורה גדולה נקים ג' חסר יו"ד וסימנהון נקים אנחנו. והיה כל אשר יצא ושלאחריו. נ"ל שר"ל ג' חסר בענינא ששלשתם הם ביהושע ב' ועל כרחך צריך אתה לומר כן שהרי יש גם כן למסת נקים ילעג (איוב ט') וכן דם נקים (ירמיה י"ט) שהם חסרים ובירמיה ב' על פסוק אביונים נקיים נמסר שם במס' קטנה שבדפוס וגם בכ"י לית מלא. אחר כך ראיתי לשון
הרמ"ה ז"ל מסכים לדעתי וז"ל ואתם תהיו נקים תד יו"ד כתיב וחסר יו"ד תניינא ודכותיה והייתם נקים מה' ומישראל דראשי המטות.
פסוק יא
וימהרו ויורדו. בתיקון ספר תורה ישן כתוב וירדו ס"א ויורדו ע"כ. אמנם במסורה נמסר על זה ועל חברו שבפרשת דברים ב' חסר יו"ד וממילא משמע דמלאים וא"ו וכן כתב
הרמ"ה ז"ל בהדיא וימהרו ויורדו איש מלא וא"ו קדים לרי"ש וחסר יו"ד קדים לדלי"ת ודכותא ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו.
פסוק טו
הלוא ידעתם. גם זה בכלל המלאים בפ' שלח לך ודלא כמאן דכתביה חסר.
כמני. בתיקון ספר תורה ישן כמני ס"א כמוני עד כאן ובמסורת כל אורייתא חסר וכן כתב
הרמ"ה ז"ל דכל אורייתא בנוסחי דיקי חסר.
פסוק טז
הננו עבדים לאדני. בדגש שני הנוני"ן ובסגול הראשונה והמסורת ג' דגשין בתורה וסימן הננו עבדים לאדני הננו לך לעבדים פ' ויחי הננו ועלינו פרשת שלח לך.
פסוק יז
האיש. בפזר גדול.
הוא. בשופר יתיב.
פרשת ויגש
פסוק יח
ויגש. פרשה סתומה.
דבר. הדלי"ת רפה.
פסוק כא
הורדהו. בכל הספרים וגם בהעתק
הללי מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו בתראה גם חסר יו"ד וכ"כ
הרמ"ה במסורת פרשת וישב מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה ודכותא ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי תרין ותרויהון מלאים וא"ו קדים לרי"ש וחסר יו"ד קדים לדל"ת וחסר וא"ו קדים לה"א בנוסחי דיקי הכין כתיב עכ"ל.
פסוק כג
הקטן. הקו"ף דגושה.
תספון. בכל הספרים וגם בהעתק
הללי חסר וא"ו קדמאה וחסר יו"ד וכן כתב
הרמ"ה וספר
שמן ששון ועיין מ"ש בפ' שופטים גבי לא תספון לשוב בדרך הזה.
פסוק לא
כראותו. בהעתק
הללי כראותו
ירושלמי כראתו עכ"ל ובכל הספרים מלא ומה שכתב במסורת במקרא גדולה כראותו ב' חד חסר וחד מלא וסימן והיה כראותו כי אין הנער. וימיתתו במגדו (מלכים ב' כ"ג) בתראה מלא. טעות הוא ור"ל קדמאה מלא בתראה חסר שכך הם בכל הספרים גם בכמה מקראות כ"י מסור על זה לית מלא בתורה. אחר כך מצאתי לשון
הרמ"ה שכתב בפי' כראותו כי אין הנער מלא וא"ו כתיב.