פסוק ג
רעה צאן עבדיך. ה"א כתיב בסוף תיבותא ע"פ המסורת אע"ג דהוא לשון רבים.

גם אבותינו. הדין לחוד מלא דמלא באורייתא גם אבותינו דויאמר פרעה אל אחיו.

פסוק ד
לגור בארץ. בזרקא לבד בצד"י.

פסוק ו
הושב. השי"ן בצירי.

פסוק ט
מגוריהם. הגימ"ל רפה.

פסוק יא
ויושב. בצד"י.

ויושב. לית מלרע.
בארץ רַעְמְסֵס. כתב ראב"ע ארץ גשן כלל בארץ רַעְמְסֵס פרט והעי"ן נח ולפי דעתי כי רַעַמְסֵס פתוח העי"ן איננה שהיו דרים שם ישראל כי מצרי מסכנות פרעה היתה וכן בפרשת ואלה שמות על פסוק ותמלא הארץ פי' ארץ גשן היא רעמסס בשני שואין הראשון נח והשני נע וגם בפ' בא ע"פ ויסעו בני ישראל מרעמסס כתיב בפתח תחת הרי"ש ושוא תחת העי"ן כן הוא בפ' ואלה מסעי וע"פ את פתם ואת רעמסס כתוב בפתחות העי"ן ואיננו מקום ישראל ועיין מה שאכתוב גם כן בריש סדר ואלה שמות.

פסוק יד
בארץ מצרים ובארץ כנען. הבי"ת רפה ומאריך באל"ף.

ביתה פרעה. הפ"א רפה.

פסוק טו
כל מצרים. הכ"ף רפה.

נגדך. הדלי"ת דגושה.

פסוק יח
גויתנו. הגימ"ל דגושה וכן גם אדמתנו.

פסוק יט
אדמתנו ואדמתנו. לסוראי כולהון חסר ולנהרדעי כולהון מלא בתראי וקדמאי חסר עד דייתי עזרא כן מצאתי במסורה כ"י אבל הרמ"ה כתב בערך אדם בלשון הזה אם גויתנו ואדמתנו חסר וכולהון כתיבין כן באורייתא ובפסוק למה נמות לעיניך גם אנחנו כתוב ג' פעמים אדמתנו קדמאה ותניינא לא נסיב וא"ו בריש תיבותא ותליתאה נסיב וא"ו כל ימיך על אדמתך חסר וכולהון כתיבי כן.

ותן זרע. התי"ו בסגול.

פסוק כד
ולאשר. האל"ף בחטף פתח.

פסוק כו
וישם. בגלגל.

פסוק כח
ויחי. אין כאן הפסק פרשה כלל לא סתומה ולא פתוחה כמו שדרשו רז"ל וכמ"ש בריש פ' ויצא וכן במקר' כ"י אע"פ שיש שם היכר להתחלת הפרש' כתוב שם בתורה לא פסיק.

פסוק ל
אנכי אעשה. בס"ס הישנים מצאתי העי"ן בשוא לבדו ובמקצת גליוניהם כתוב עליו יפה נקוד בשוא ע"כ וכ"כ בעל א"ת.

פסוק לא
ויאמר השבעה לי. מלת השבעה מלרע.