פסוק ב
ויראו בני האלהים. חול וכן אשר יבואו בני האלהים שבסמוך.

פסוק ג
באדם לעלם. חסר וא"ו ועיין ס' הזוהר דף נ"ח ע"א ומ"ש בפ' כי תשא סימן ל"א.

פסוק ד
הנפלים. חד מלא וב' חסרים וסימן הנפלים היו בארץ חסר יו"ד קדמאה ושם ראינו את הנפילים מלא דמלא. בני ענק מן הנפלים חסר יו"ד קדמאה ובזוהר פ' וירא סוף דף קי"ז אמר ר' יצחק הקב"ה רואה אותו העובר שאינו ראוי לצאת לעולם ומקדים להמיתו במעי אמו שנאמר הנפלים היו בארץ וגו'. הנפלים כתיב בלא יו"ד ראשונה וכו'. ועיין מסורת ברית הגדול פרשת שלח לך.

ההם. ה"א שניה בצירי.

אחרי כן. תרין מלין ומקף ביניהון וכולהון כתיבים כן וכ"כ הרמ"ה ז"ל.

פסוק ה
יצר מחשבת. כתוב בהעתק מספר הללי מחשבת ספר ובירושלמי מלא עכ"ל ובמסורת שלנו בדפוס פרשת ויקהל נמסר ג' חסר וסימן לחשב מחשבת וחברו ולחשוב. עשי כל מלאכה וחשבי מחשבות נראה מכאן שזה מלא. אמנם מצאתי במסורת כ"י שנמסר שם ג' חסר בלישנא ופי' בלישנא במקום זה ר"ל באותו עניין א"כ אין זה יוצא מן הכלל ויוכל להיות חסר ומציאות הספרים והמסורה לא פליגי אהדדי. עוד יש לומר דמסורות אלו דמסרי ג' חסר לא אמרו אלא על מַחֲשָׁבֹת בשוא ופתח החי"ת ובקמץ השי"ן ולא אמרו על מחשבת בשני שואין וזה יותר נכון שכן כתב הרמ"ה ז"ל מחשבת ג' חסר וא"ו וסימן לחשב מחשבת. וחברו ולחשב מחשבת עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת וכל יצר מחשבת לבו חסר וא"ו כתיב.

פסוק ז
מאדם עד בהמה. כל ס' בראשית. וידבר. ותילים מאדם עד בהמה. ואלה שמות. וירמיה. מאדם ועד בהמה. מסורה.

כי נחמתי כי עשיתם. מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה ועיין מערכת האלהות פ"ט.


פסוק ט
הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ בכל הספרים הלמ"ד בסגול וכן במכלול דף י"ג.
הִתְהַלֶּךְ נח. בסגול מפני סמיכותו במקף אל מלה שהיא מלעיל וכ"כ ר' משה קמחי התפעל מהשלמים. ולוית חן סוף שער ג'. ותמהני מבעל לשון למודים שכתב שהוא בצירי.

פסוק טו
רָחְבָּה. הרי"ש בקמץ לבד.

פסוק טז
תכלנה. הנו"ן דגושה.

פסוק יח
והקמתי. בהעתק מספר הללי חסר דחסר וכתב א"ת שכן הוא בכל ספרי ספרד וירושלמיים וכ"כ הרמ"ה ז"ל עיין מ"ש בסוף פ' לך לך.

פסוק יט
להחית אתך. בהעתק מס' הללי יש חילוק במלה זו בין מלא לחסר וכתב הרמ"ה ז"ל ב' חסרים וא"ו ובספרא וסימן אל התבה להחית. להחית עם רב ותרין מלאים וא"ד וסימן יבאו אליך להחיות. להחיות את נפשי וחד ולהחיות לכם לפליטה.

פסוק כא
לאכלה. האל"ף בקמץ לבד.