[רש"י: (א) שפחה מצרית - בת פרעה הייתה, כשראה נסים שנעשה לשרה [ג] אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר:]

אות ג
הוכחתו מדכתיב ולה שפחה והא כל מה שקנתה אשה קנה בעלה אלא ודאי בת פרעה היתה ונתן לה בתו כשראה וכו' משום הכי כתיב ולה לרמוז על זה כלומר שראה מעשים שנעשו לה לשרה וק"ל.

[רש"י: (ב) אולי אבנה ממנה - לימד על מי שאין לו בנים שאינו בנוי אלא הרוס:
אבנה ממנה – בזכות [ד] שאכניס צרתי לתוך ביתי:
לקול שרי - לרוח הקודש [ה] שבה:]

אות ד
ר"ל וכי אם הגר תלד תהא היא בנויה ומתרץ דממנה פירוש בסיבתה.

אות ה
הוכחתו מדכתיב לקול שרי הוה ליה למימר לשרה אלא הכי פירושו לקול הבא לשרה דהיינו רוח הקודש.

[רש"י: (ג) ותקח שרי - לקחתה בדברים [ו] אשריך שזכית לידבק בגוף קדוש כזה:
מקץ עשר שנים - מועד הקבוע לאשה ששהתה [ז] עשר שנים ולא ילדה לבעלה חייב לישא אחרת:
לשבת אברם וגו' - מגיד שאין ישיבת חוצה לארץ עולה לו מן המנין, לפי שלא נאמר לו (לעיל יב ב) ואעשך לגוי גדול, עד שיבוא לארץ ישראל:]

אות ו
כיון דעיקר האדם הוא דעתו ולא יוכל לקחת דעתו כ"א בדברים טובים מושך דעתו לרצונו.

אות ז
דאם לא כן מקץ עשר שנים למה ליה.

[רש"י: (ד) ויבא אל הגר ותהר – מביאה [ח] ראשונה:
ותקל גברתה בעיניה - אמרה שרי זו אין סתרה כגלויה, מראה עצמה כאלו היא צדקת ואינה צדקת, שלא זכתה להריון כל השנים הללו, ואני נתעברתי [ט] מביאה ראשונה:]

אות ח
הוכחתו מדכתיב ויבא אל הגר ותהר הילמה ליה ויבא אליה ותהר הגר למה ליה אלא למדרש שהיתה עוד שמה הגר ותהר הא כיצד אלא שנתעברה מביאה ראשונה והוא כאלו היתה עוד בתולה ונתעברה א"נ מדסמיך הגר אל ותהר איכא למדרש הגר ותהר אבל לא שאר נשים הא כיצד אלא נתעברה מביאה ראשונה מה שאין כן שאר נשים שאין מתעברין מביאה ראשונה, כלומר שנעשה לה נס.

אות ט
וא"ל מנ"ל דמשום שמביאה ראשונה נתעברה משום הכי ותקל כו' דלמא מסיבת הריון היא ותקל ולא מסיבת ביאה ראשונה ויש לומר דאם לא כן הוה ליה למימר ותהר ותקל וגו' ועוד יש לומר דאי מסיבת הריון למה ותקל דלמא שרה עקרה היא משום הכי לא זכתה להריון בשלמא אי משום מביאה ראשונה נתעברה אתי שפיר דאמרה הגר ודאי אינה צדקת דאי צדקת היתה למה לא הועיל לה זכות שיעשו לה נס כמו שנעשה לי נס שנתעברתי מביאה ראשונה אלא ודאי אין לה זכות (מהרש"ל).

[רש"י: (ה) חמסי עליך - חמס העשוי לי, עליך אני מטיל העונש, [י] כשהתפללת להקב"ה מה תיתן לי ואנכי הולך ערירי, לא התפללת אלא עליך, והיה לך להתפלל על שנינו והייתי אני נפקדת עמך.
ועוד, דבריך אתה חומס ממני שאתה שומע [כ] בזיוני ושותק:
אנכי נתתי שפחתי וגו' ביני וביניך - כל ביני ובינך שבמקרא חסר [ל], וזה מלא, קרי ביה וביניך שהכניסה עין הרע בעיבורה של הגר והפילה עוברה, הוא שהמלאך אומר להגר הנך הרה, והלא כבר הרתה והוא מבשר לה שתהר, אלא מלמד שהפילה הריון הראשון:]

אות י
לא חמס שאני עושה לי, י' הכינוי של חמסי מורה פה על הפועל והוא שרה. ועוד דבריך אתה חומס זהו פירוש אחר.

אות כ
רצונו לומר מהגר כמו שמפרש הקרא אנכי נתתי וגו'.

אות ל
רצונו לומר י' שניה והכ"ף נקוד בקמ"ץ והנו"ן בשו"א שהוא נוכח הזכר וכאן ששם יו"ד בין הנו"ן ובין הכ"ף קרי ביה ביניך הנו"ן בציר"י כי י' הנח מורה על הציר"י והכ"ף נקוד בשוא שהוא נוכח לנקבה ויהיה לנוכח הגר שאף להגר אמרה כן וכו'.

[רש"י: (ח) אי מזה באת - מהיכן באת?
יודע היה, אלא ליתן לה פתח ליכנס עמה בדברים.
ולשון אי מזה, איה המקום שתאמר עליו מזה [מ] אני באה:]


אות מ
דאם לא כן מאי זה מבעיא ליה כי המ"ם היא לעולם בתחלת התיבה המורה על השאלה כמו מאין תבא.

[רש"י: (יא) הנך הרה - כשתשובי תהרי [נ].
כמו (שופטים יג ז) הנך הרה, דאשת מנוח:
וילדת בן - כמו ויולדת [ס].
ודומה לו (ירמיה כב כג) ישבת בלבנון מקננת בארזים:
וקראת שמו - צווי הוא [ע].
כמו שאומר לזכר (יז יט) וקראת את שמו יצחק:]

אות נ
לא שבשרה על ההריון שעבר שהרי כבר הפילה כדפירש רש"י לעיל.

אות ס
קמץ תחת התי"ו שהוא בינוני ואל תתמה על השו"א שתחת התי"ו כי כמוהו יושבת בלבנון מקוננת בארזים שהם ג"כ בינוני ונקוד שו"א תחת התי"ו.

אות ע
רצונו לומר אף על פי שלא נקוד בשו"א תחת התי"ו מכל מקום לשון ציווי הוא כמו שאמר לזכר וקראת.

[רש"י: (יב) פרא אדם - אוהב מדברות לצוד חיות [פ].
כמו שכתוב (כא כ - כא) ויהי רובה קשת וישב במדבר פארן:
ידו בכל - לסטים:
ויד כל בו - הכל שונאין אותו ומתגרין בו:
ועל פני כל אחיו ישכן - שיהיה זרעו גדול:]

אות פ
ונקרא פרא דכתיב פראים במדבר. (נחלת יעקב) כר"י ובב"ר ולפ"ז א"ש ידו בכל ליסטים אבל לר"ל שפירש פרא אדם בוזז נפשות, אם כן צריך לדחוק ולפרש פירוש אחר על ידו בכל ודוחק שם.

[רש"י: (יג) אתה אל ראי - נקוד חטף קמ"ץ מפני שהוא שם דבר, אלוה הראיה, שרואה [צ] בעלבון של עלובין:
הגם הלום - לשון תימה, וכי סבורה הייתי שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום אחרי רואי אותם בביתו של אברהם, ששם הייתי רגילה לראות מלאכים.
ותדע שהייתה רגילה לראותם שהרי מנוח ראה את המלאך פעם אחת ואמר (שופטים יג כב) מות נמות, וזו ראתה ארבעה פעמים זה אחר זה ולא חרדה:]

אות צ
(גור אריה) בשלמא בבית אברהם ראיתי מלאכים בשביל צדקת אברהם ושרה אבל במדבר לא נמצא כי אם שהוא רואה בעלבון וכו'.

[רש"י: (טו) ויקרא אברם שם וגו' - אף על פי שלא שמע אברם דברי המלאך שאמר (פסוק יא) וקראת שמו ישמעאל, שרתה רוח הקודש [ק] עליו וקראו ישמעאל:]

אות ק
(שם) דאי ממנה שמע אחר שהיא מצווה ולא הוא, היתה לה לקרותו ישמעאל. אלא ששרתה עליו רוח הקודש והשתא הוא כמו מצווה.

[רש"י: (טז) ואברם בן שמנים שנה וגו' - לשבחו של ישמעאל נכתב, להודיע שהיה בן שלוש עשרה שנה [ר] כשנימול ולא עכב.]

אות ר
שהרי אברם היה בן צ"ט כשמל אותו וכשנולד היה פ"ו שנה ואם תאמר והא לקמן בהדיא כתיב וישמעאל בנו בן י"ג שנה ויש לומר דמשום הכי נכפל ללמד שהכתוב עצמו מעיד על זה שעשה זה משום מצות השם ולא משום יראת אביו שהכריחו לזה וק"ל נ"ל ומהרא"י תירץ דמההוא לא הוה שמעינן דהוא בן י"ג שנה מעת לעת דזהו שיעור ימי גדולתו ומשום הכי לא עיכב ומהאי קרא שמעינן שפיר.