[רש"י: (א) ויסע משם אברהם - כשראה שחרבו הכרכים ופסקו העוברים והשבים נסע לו משם [כ].
דבר אחר: להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו:]

אות כ
ועל הפירוש הזה קשה למה הלך לגרר שהוא רחוק הרבה, ומשום הכי הביא ד"א כו', ומאחר שהיה רוצה להתרחק ממנו נסע לגרר למקום ישוב, (מהרש"ל).

[רש"י: (ד) לא קרב אליה – המלאך [ל] מנעו, כמו שנאמר (פסוק ו) לא נתתיך לנגוע אליה:
הגוי גם צדיק תהרג - אף אם הוא צדיק תהרגנו. שמא כך דרכך לאבד האומות חנם, כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה, אף אני אומר שהרגתם על לא דבר, כשם שאתה אומר להרגני:]


אות ל
((נחלת יעקב),) הוצרך לפרש כדי שלא תקשה קראי אהדדי, דכתיב בסמוך ואחשוך, דמשמע המניעה היה מהש"י, ואילו הכי משמע דמעצמו לא קרב.

[רש"י: (ה) גם הוא - לרבות עבדים וגמלים וחמרים [מ] שלה, את כולם שאלתי ואמרו לי אחיה הוא:
בתם לבבי - שלא דמיתי לחטוא:
ובנקיון כפי - נקי אני מן החטא שלא נגעתי בה:]

אות מ
כך היא הגירסא, וקאי על אנשים מנהיגי הגמלים והחמורים וק"ל.

[רש"י: (ו) ידעתי כי בתם לבבך וגו' - אמת שלא דמית מתחלה [נ]לחטוא אבל ניקיון כפים [ס] אין כאן:
לא נתתיך - לא ממך היה שלא נגעת בה אלא חשכתי אני אותך מחטוא, ולא נתתי לך כח.
וכן (לקמן לא ז) ולא נתנו אלוהים.
וכן (שופטים טו א) ולא נתנו אביה לבוא:]

אות נ
רצונו לומר דהיה לו לומר גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך ובנקיון כפיך עשית זאת כמו שאמר אבימלך בעצמו.

אות ס
ואם תאמר סוף סוף הא נקי מן החטא שהרי לא עשה העבירה, ויש לומר כך אמר הקב"ה נקיות החטא לאו ממך הוא כאשר אמרת, אלא ממני הוא, כי אתה היית שוכב עמה אף אם הגידה לך שהיא אשתו.

[רש"י: (ז) השב אשת האיש - ואל תהא סבור שמא [ע] תתגנה בעיניו ולא יקבלנה או ישנאך ולא יתפלל עליך:
כי נביא הוא - ויודע שלא נגעת בה, לפיכך ויתפלל בעדך:]

אות ע
רצונו לפרש שבקרא משמע ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא, דמשמע דוקא דמשום הכי צריך לחזור מפני שהוא נביא והיא אשת איש, אבל אי לא היה נביא לא היה מחזירה לו ואף שהיא אשת איש, והרי גם בני נח הוזהרו על עריות, ומתרץ דמה דכתיב כי נביא הוא הכי פירושו אל תהיה סבור כו'.

[רש"י: (ט) מעשים אשר לא יעשו - מכה אשר לא הורגלה לבא על בריה [פ] באה לנו על ידך, עצירת כל נקבים, של זרע ושל קטנים ורעי ואוזניים וחוטם:]

אות פ
אבל אין לפרש דמעשים אשר לא יעשו קאי על אברהם, דהא לא עשה שום מעשה אלא דיבור בעלמא.

[רש"י: (יב) אחותי בת אבי היא - ובת אב מותרת לבן נח, שאין אבות לגוי. וכדי לאמת דבריו [צ] השיבם כן. ואם תאמר והלא בת אחיו הייתה, בני בנים הרי הן כבנים והרי היא בתו של תרח, וכן הוא אומר ללוט (יג ח) כי אנשים אחים אנחנו:
אך לא בת אמי - הרן מאם אחרת היה:]

אות צ
כלומר היה לו לומר בת אבי היא ולא היה צריך לומר בת אמי, אלא כדי לאמת את דבריו הראשונים שאמר אחותי היא, אמר כך, ואם תאמר לעיל גבי פרעה למה לא השיב אברהם כלום, ויש לומר דפרעה לא שאל אותו אלא פעם אחד משום הכי לא השיבו, אבל אבימלך שאלו שני פעמים משום הכי הוצרך להשיב לו, (מהרש"ל).

[רש"י: (יד) ויתן לאברהם – כדי [ק] שיתפייס ויתפלל עליו:]

אות ק
דאי על לקיחת אשתו הרי לא נגע בה וכאילו לא לקחה. ((נחלת יעקב),) הא דאבימלך הוצרך לפייס את אברהם ולא כן פרעה, יש לומר דפרעה אונס גמור היה כי אברהם מעצמו התחכם ואמר לשרה אמרי נא אחותי את כו', אבל הכא ששאלו אשתך היא או אחותך היא, וירא שמא יהרגוהו והיה מוכרח לומר אחותי היא, ולפיכך לא נלקה פרעה רק במכת ראתן שהתשמיש קשה לו, ואחר שהשיבה לא הוצרך עוד לרפואה, אבל אבימלך גם אחר שהשיבה ופייסה ונתן מתנות, אפילו הכי כי עצור עצר לפי שהיה קרוב למזיד במה ששאלוהו אשתך, כמו שכתב אכסנאי שבא לעיר וכו'.

[רש"י: (טז) ולשרה אמר - אבימלך, לכבודה כדי לפייסה [ר] הנה עשיתי לך כבוד זה, נתתי ממון לאחיך שאמרת עליו אחי הוא, הנה הממון והכבוד הזה לך כסות עיניים:
לכל אשר אתך - יכסו עיניהם שלא יקילוך, שאלו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה, עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך, יודעים יהיו שעל כורחי השיבותיך ועל ידי נס:
ואת כל - ועם כל באי העולם:
ונכחת - יהא לך פתחון פה להתווכח ולהראות דברים נכרים הללו.
ולשון תוכחת בכל מקום ברור דברים, ובלע"ז אישפרובי"ר [לבחון]
ואונקלוס תרגם בפנים אחרים, ולשון המקרא כך הוא נופל על התרגום הנה הוא לך כסות של כבוד על העיניים שלי ששלטו בך ובכל אשר אתך, ועל כן תרגומו: וחזית יתך וית כל דעמך.
ויש מדרש אגדה אבל ישוב לשון המקרא פירשתי:]

אות ר
כלומר ואף על פי שאבימלך לא נתן לאברהם אלא כדי שיתפלל עליו, כמו שפירשתי לעיל, ואיך אמר לשרה שלכבודה נתנה לו, לא היפך הדברים אלא כדי לפייסה, והקשה מהרא"ם ואם תאמר מנא ליה לרש"י שנתנם לאברהם כדי לפייסו, דילמא כשנתנם לאברהם על מנת כן שיהיו לכבודה, יש לומר שמדברי השם שאמר לו השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך, ידענו שכל עצמו של אבימלך לא היה אלא לפייסו כדי שיתפלל עליו, ומסתמא המתנות נמי נתן לו בשביל זה, ונראה לי דאי משום כבודה למה נתנה לאברהם, לשרה היה לו ליתנם ולא לאברהם, כי זה היה לה לכבוד יותר לפי דברי אבימלך, אלא ודאי עיקר נתינה לאברהם היה כדי להתפלל עליו, ודבריו עם שרה לא היה אלא לכבודה ולפייסה אמר כך וק"ל.

[רש"י: (יח) בעד כל רחם - כנגד כל פתח:
על דבר שרה - על פי דבורה [ש] של שרה.]

אות ש
ואין לומר שפירושו על אודות שרה כמו על דבר אשר לא קדמו וגו', שהרי כתיב לעיל גם אנכי ידעתי וגו' ואחשוך אותך מחטוא לי, דמשמע שלא עצר הקב"ה כח לשמש אלא לאבימלך בלבד, והכא כתיב כי עצר ה' בעד כל רחם וגו', אלא על כרחך צריך לומר על פי דיבורה של שרה עשה זה, ומעתה מה שפירש רש"י לעיל גבי וינגע ה' את פרעה וגו' על פי דבורה של שרה, מהכא נפקא מגזירה שוה נ"ל.