ויאמר ה' אל אברם לך לך,
ילמדנו רבנו:
אדם מישראל, מהו שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך?

רב אידי ורב הונא בשם רבי יהודה ורבי יוסי בשם ר' שמואל אמרו:

אסור לקבל עליו עול מלכות שמים כשהוא מהלך, אלא יעמוד במקום אחד ויכווין לבו לשמים באימה וביראה, ברתת ובזיע בייחוד השם, ויקרא, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ד). כל אחד ואחד בכוונת הלב, ואחר כך ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
וכשמתחיל ואהבת, רצה מהלך, רצה עומד, רצה יושב. שכך כתיב: בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.

אתה מוצא כל המדקדק על המצוות, שכרו מרובה, שכן מצינו באברהם שדקדק על המצוות לפיכך נקרא אוהבו של הקדוש ברוך הוא. שנאמר: זרע אברהם אוהבי (ישעיה מא).

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:
אפילו עירובי תבשילין שמרו בביתו של אברהם אבינו, שנאמר: וישמור משמרתי מצוותי חוקותיי ותורותיי (בראשית כו).
וכי תורות הרבה, והרי כבר נאמר: (שמות יב) תורה אחת יהיה וגו'.
וכתיב: תורה אחת ומשפט אחד (במדבר טו)?!
אלא ותורותיי, אלו דקדוקי מצוות שדקדק אברהם.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה מדקדק במצותי, ואתה יושב עם עובדי עובדי עבודה זרה, צא מביניהן, לך לך מארצך וגו':


ר' ברכיה פתח:
אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו' (שיר ה).

במה הכתוב מדבר?
באברהם כשהשליכו נמרוד לתוך הכבשן.
קטנה, שעדיין לא עשה לו הקדוש ברוך הוא נסים.

ולמה נקרא אחות?
שאיחה את העולם לפני הקדוש ברוך הוא, כאדם הזה שקורע ומאחה, לפיכך נקרא אחות.
ושדים אין לה, שעדיין לא היו לו בנים.

מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה?
ביום שאמר נמרוד להשליכו לכבשן האש.
אם חומה היא, נבנה עליה טירת כסף, אם נותן נפשו כחומה זו שהיא עומדת בפני מלחמות
נבנה עליה טירת כסף, אלו ישראל שקראם כנפי יונה נחפה בכסף (תהלים סט).
ואם דלת היא, אם דל הוא מלמסור נפשו על קדושת השם.
נצור עליה לוח ארז, מה צורה שבלוח ארז נוח להיטשטש, כך אברהם איני משגיח עליו.

אמר אברהם: אני חומה למסור נפשי על קדושת שמך, ולא אני בלבד, אלא ושדי כמגדלות,
בני בניו חנניה מישראל ועזריה ודורו של ר' חנניה בן תרדיון וחבריו, שיתנו נפשם על קדושת שמך.
לפיכך אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, שיצא שלום מן הכבשן.
אתה מוצא תרח אביו עושה צלמים היה ועובד אותן.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך לך מארצך וגו':


ויאמר ה' אל אברהם לך לך
זה שאמר הכתוב: שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך (תהלים מה).
שמעי בת וראי והטי אזנך, זה אברהם.
ושכחי עמך ובית אביך, זו עבודת עובדי עבודה זרה.
ואומר (ירמיה ב), אומרים לעץ אבי אתה וגו',
ויתאוו המלך יופיך, זה מלך מלכי המלכים, והוא חפץ לייפותו בעוה"ז ולעוה"ב.
כי הוא אדוניך והשתחווי לו.

אמר רבי אבין:
משל לצלוחית של פלייטון הנתונה בבית הקברות, ולא היה אדם יודע ריחה.

מה עשה?
נטלוה וטלטלוה ממקום למקום, והודיעו ריחה בעולם.
כך היה אברהם דר בתוך עובדי עבודה זרה.
א"ל הקדוש ברוך הוא: לך לך מארצך ואני אודיע טבעך בעולם.

לך לך מהו?
לך לך
ל' שלושים
כ' עשרים,
הרי עולה בגימטרייה ק' רמז לו, כשתהיה בן מאה תוליד בן כשר.
הדא הוא דכתיב: ואברהם בן מאה שנה וגו',

ורבי לוי אומר:
ניסיון הראשון כניסיון האחרון. ניסיון הראשון, בלך לך מארצך.
ניסיון האחרון בלך לך אל ארץ המוריה.

אמר רבי חנינא:
בא וראה חיבתו של אברהם לפני בוראו, שבן שלוש שנים הכיר בוראו, שנאמר: עקב אשר שמע אברהם וגו' (בראשית כו) .
ע' שבעים, ק' מאה, ב' שנים, הרי מאה שבעים ושנים, וכל ימיו של אברהם קע"ה.
הא למדת שבן ג' שנים הכיר את בוראו.

אל הארץ אשר אראך
לא אמר ליה למקום פלוני, זו ניסיון בתוך ניסיון.
יש אדם שהולך ואינו יודע לאיזו מקום הוא הולך.

מה עשה?
נטל את כליו ואת אשתו.
וילך אברם כאשר דבר אליו

ואעשך -
אין כתיב "ואשימך" אלא "ואעשך", א"ל אותך אני בורא בריה חדשה. כעניין שנאמר:(שם א) ויעש אלוהים את הרקיע,
ויעש אלוהים את שני המאורות וגו'

אמר ר' פנחס הכהן בר חמא:
אימתי עשה הקדוש ברוך הוא אברהם לגוי גדול?
משקבלו ישראל את התורה, שכן משה אמר להם: ומי גוי גדול וגו' (דברים ד).


ואברכך
שאני בכבודי מברכך.
ואגדלה שמך
ששמך מתגדל בעולם.

והי' ברכה מהו?
שברכתך קודמת לברכתי.
בתחילה אומרים מגן אברהם, ואח"כ מחיה המתים.

דבר אחר:
והיה ברכה
אמר לו הקדוש ברוך הוא: משעה שבראתי עולמי, הייתי זקוק לברך בריותיי.
ברכתי לאדם וחוה, דכתיב: ויברך אותם אלוהים (בראשית א).
לנח ובניו, דכתיב: ויברך אלוהים את נח ואת בניו (שם ט).
מכאן ואילך אתה הייה עשוי על הברכות.
כיון שעמד יצחק, ביקש אברהם לברכו, צפה שעשו ויעקב יוצאין ממנו ולא ברכו.
אמר אברהם: יבא בעל העולם ויברך מי שירצה.

משל למלך שהיה לו פרדס, נתנו לאריס לעבדו ולשמרו.
היה בתוך הפרדס אילן של סם חיים, ואילן של סם המות דבקים זה בזה.
אמר האריס, מה אעשה?
להשקות אילן של חיים ולהניח את זה אי אפשר, שמים שזה שותה זה מינק ממנו, אלא אניח אותם עד שיבוא בעל הפרדס ומה שירצה יעשה.
כן אברהם אמר, שלא לברך את יצחק אי אפשר שעשו יוצא ממנו, אלא הריני מניחו לבעל הברכה, עד שיעשה הקדוש ברוך הוא מה שיחפוץ.
כיון שנסתלקו אברהם ויצחק, ברך הקדוש ברוך הוא ליעקב לעצמו, שנאמר: וירא אלוהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו (בראשית לה),

דבר אחר:
ואברכה מברכך
אמר לו: עתיד אני להעמיד מבני בניך שבט, שמברך ישראל זהו שבט לוי.
אמר לפניו: ריבונו של עולם ומי מברך לאותו שבט?
אמר ליה: משהן מברכין לישראל אני מברך לאותו שבט, שנאמר: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם (במדבר).

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בעולם הזה שבט לוי מברך אתכם, ולעתיד לבוא אני בכבודי אברך אתכם שנאמר: יברכך ה' נווה צדק הר הקדש (ירמיה לא):


ויהי רעב בארץ
מה כתיב למעלה?
ויאמר ה' אל אברם, יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שביקש לנסות אותו צדיק להודיע מעשיו הטובים בעולם.
מיד בא רעב בעולם, שמצא הרעב בא"י, אמר לשרה אשתו, הרי רעב בארץ.

אמרו רבותינו:
לא היה רעב כמותו בעולם.
אמר לה: מצרים זו, ישיבתה יפה נלך לשם, מפני שיש בה סיפוק הרבה לחם ובשר.
באותה שעה הלכו שניהם, כיון שהגיע לפילי של מצרים ועמדו על היאור, ראה אברהם אבינו בבואה של שרה באותו נהר כחמה זורחת.

מכאן שנו חכמים:
שכל הנשים בפני שרה, כקוף בפני אדם.
אמר לה: הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.

מכאן אתה למד שלא היה יודע אותה קודם לכן, כדרך הנשים.
אמר לה: מצרים שטופים בזנות, דכתיב: אשר בשר חמורים בשרם (יחזקאל כג), אלא נותן אני אותך בתיבה ונועל בפניך, שמתיירא אני על עצמי.

והיה כי יראו אותך המצרים.
כיון שעשו כך, בא לעבור, נתקבצו המוכסין.
אמרו לו: מה אתה טוען בתוך התיבה?
אמר להן: שעורין.
אמרו לו: אינן אלא חטין?
אמר להם: טלו מכם של חיטין.
אמרו לו הן פלפלין.
אמר להן טלו מכס של פלפלין.
אמרו לו: אינן אלא זהובים.
כיון שדחקו עליו פתחו את התיבה וראו אותה כחמה זורחת.
אמרו לו: אין דרך זו להשתמש בה הדיוט.

ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה.
כיון שראה אברהם כך, התחיל בוכה ומתפלל לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר: ריבונו של עולם, זו היא בטחוני שבטחתי בך, ועכשיו עשה למען רחמיך וחסדיך ואל תביישני מסברי.
ואף שרה צווחת ואומרת: ריבונו של עולם אני לא הייתי יודעת כלום, אלא כיון שאמר לי שאמרת לו לך לך האמנתי לדבריך, ועכשיו נשארתי יחידה מאבי ומאמי ומבעלי, יבא רשע זה ויתעולל בי, עשה למען שמך הגדול ולמען בטחוני בדבריך!
אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, אין דבר רע נוגע ביך ובבעליך. הדא הוא דכתיב: לא יאונה לצדיק כל אוון ורשעים מלאו רע (משלי יב)
ופרעה וביתו, אני אעשה בהן דוגמה. דכתיב: וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי.

מהו על דבר שרי?
באותה שעה ירד מלאך מן השמים ושרביט ביד.
בא פרעה לשלוף מנעלה, היה מכהו בידו.
בא ליגע בבגדיה, היה מכהו.
והיה נמלך המלאך בשרה על כל מכה ומכה.

מנין שכך?
כתיב: על דבר שרי, על דבור שרי לא נאמר, ולא על עסק, ולא על אודות, ולא בעבור, ולא בגלל, אלא על דבר שרי.
ואם אומרת שרי שילקה, היה מכהו.
ואם אומרת שימתין לו קימעה, היה עושה.
ואף אפרכין והשרים וכל בני ביתו לקו עמו, שנאמר: וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים.
מכל נגעים שבאו ושעתידין לבא על בני אדם באו עליו.

ואת ביתו, לרבות עבדים וכתלים ועמודים וכלים וכל דבר, לקיים מה שנאמר: לא יאונה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע.
ועל אברהם נאמר: צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה (תהלים צב).

כך פתח ר' תנחומא בר אבא:
למה נמשלו הצדיקים כתמר וכארז?
לומר לך את מוצא כל האילנות אין אדם יכול לראות מרחוק.

למה?
לפי שהן קצרים, אבל התמר והארז ע"י שהן גבוהין יותר מכל האילנות ונראין מרחוק, הכל עומדין תחתיהן ונושאין עיניהן לקומתן.
לפיכך נמשלו הצדיקים לתמר ולארז, שהקדוש ברוך הוא מגביהן בעולם.

ועוד, למה נמשלו הצדיקים לתמר ולארז?
אתה מוצא שאר אילנות, כל זמן שמזקינים נקצצין ונוטעין מנצר שלהן ומיד הן גדילין. והארז והתמר משנקצצין, מי יוכל לעלות במקומן?!
אלא א"כ ביגיעה גדולה לשנים הרבה. כך אם אבד צדיק מן העולם מי יוכל לעמוד במקומו מיד אלא לשנים הרבה.
לפיכך: צדיק כתמר יפרח: