ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם
ומה דברים היה שם?
שהיה ישמעאל אומר ליצחק: אני גדול ממך שאני מלתי בן י"ג שנה וסבלתי את הצער, ואתה מלת בן ח' ימים ולא ידעת בצער, אפי' אביך היה שוחטך לא היית יודע. אילו היית בן י"ג שנה לא היית מקבל הצער .
אמר ליה יצחק: אין זה דבר, אילו היה אומר הקדוש ברוך הוא לאבי שחוט את יצחק בנך לא הייתי מעכב, מיד קפץ עליו הדבר, שנאמר: ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם.
כשבקש הקדוש ברוך הוא יתברך לבראות את העולם, אמרו לו: מלאכי השרת: מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח)
אמר להן הקדוש ברוך הוא יתברך: אתם אומרים מה אנוש כי תזכרנו מפני אשר ראיתם בדורו של אנוש, אלא הריני מראה לכם כבודו של אברהם כי תזכרנו, שנאמר: ויזכור אלוהים את אברהם (בראשית יט).
אתם אומרים ובן אדם כי תפקדנו, שנאמר: וה' פקד את שרה.
אמר להם: עתידים אתם לראות את האב ששוחט את הבן והבן נשחט על קדוש שמי:


ויהי אחר הדברים האלה
זה שאמר הכתוב: באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה וגו', שומר מצווה לא ידע דבר רע (קהלת ח).

מהו כל מה שהקדוש ברוך הוא חפץ לעשות?
שלטון הוא ואין מי שימחה בידו, אלא מי יאמר לו מה תעשה, שומר מצווה אלו הצדיקים שמשמרים מצוותיו של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא מקיים גזירתן, וכה"א ותגזר אומר ויקם לך וגו' (איוב כב).

תדע לך, שכשעשו אותו מעשה בקש הקדוש ברוך הוא לכלותן, עמד משה כביכול תפש להקדוש ב"ה, כאדם שתופש בחברו שכן הוא אומר ועתה הניחה לי, ויש לך ללמד מפסוק אחר הרף ממני ואשמידם (דברים ט). הוי, מי יאמר לו מה תעשה:


והאלוהים נסה
זה שאמר הכתוב: ה' צדיק יבחן (תהלים יא).

אמר רבי יונה:
הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת.

אימתי?
כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא לצדיקים.

אמר רבי יהודה בר שלום:
היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר: ה' צדיק יבחן.

אמר רבי אלעזר:
לבעל הבית שיש לו ב' פרות אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע.
על מי הוא מטיל את העול, לא על אותה שכוחה יפה?!
הוי, אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר: והאלוהים נסה את אברהם:


והאלוהים נסה את אברהם
בא וראה, מה בין ראשונים לאחרונים, שהראשונים היו מתנסין ע"י הקדוש ברוך הוא, שנאמר: והאלוהים נסה את אברהם.
וכן אתה מוצא בדור המדבר, למען ענותך לנסותך לדעת וגו' (דברים ח).
אבל אחרונים נתנסו על ידי אומות העולם, שנאמר: ואלה הגויים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל (שופטים ג).

וכן אתה מוצא בדניאל וחבריו, כשגלו גזר עליהן הקדוש ברוך הוא שיאכלו לחמם טמא שנאמר: (יחזקאל יד) ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגויים אשר אדיחם שם. עמד נבוכדנצר וגזר עליהן שיהו אוכלין מפת בגו שנאמר: (דניאל א) וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו. דניאל לא קבל עליו.
אמר: אע"פ שגזר הקדוש ברוך הוא עלינו שנאמר: כל לחם טמא בקש לנסות אותנו, אנו נעשה את שלנו והוא יעשה את שלו, התחיל לומר לשר הסריסים: נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעים ונאכלה ומים ונשתה. ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האוכלים את פת בג המלך, וכאשר תראה עשה עם עבדיך (שם).
אמר להן: ואתם בני המלכים יכולין אתם להתנסות ימים עשרה בלא לחם ויין?!
אמרו לו: הן שאנו מבני בניו של אותו צדיק, שנתנסה בי' ניסיונות שמא זכותו תעמוד לנו.
לא כבר מצא אותנו המלך עשר ידות על כל החרטומים והאשפים מיד, ויתן האלוהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה, ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים האוכלים את פת בג המלך (שם ):


ויאמר אליו אברהם אברהם ויאמר הנני
מהו לשון הנני?
לשון ענוה,
לשון חסידות.
שכך ענוותנותו של חסידים בכל מקום.

ויאמר קח נא
אין נא אלא לשון בקשה.
משל למלך ב"ו שעמדו עליו מלחמות הרבה, והיה לו גיבור אחד נוצח כל המלחמות, לימים עמדה עליו מלחמה חזקה.
אמר המלך לאותו גיבור: בבקשה ממך, עמוד לי במלחמה זו, שלא יאמרו שרי החיילים שלי, אותן מלחמות ראשונות לא היה בהן ממש.

אף כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: ניסיתיך בט' ניסיונות ועמדת בהן, עכשיו עמוד לי בניסיון זה, כדי שלא יאמרו ראשונים לא היה בהם ממש.

ויאמר קח נא את בנך
אמר ליה: אי זה בן?
אמר ליה: את יחידך.
א"ל: זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו.
א"ל: אשר אהבת!
א"ל: שניהם אני אוהב.
א"ל: את אשר אהבת הרבה.
א"ל: וכי יש גבול במעיים?
א"ל: את יצחק.

ולך לך אל ארץ המוריה
מהו לך לך?
ניסיון אחרון כניסיון הראשון.
ניסיון הראשון בלך לך מארצך וממולדתך.
וניסיון אחרון בלך לך אל ארץ המוריה.
מיד,
וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו
כמה עבדים וכמה שפחות היו לו לאותו צדיק והוא בעצמו ויחבש את חמורו?!
ללמדך זריזותו.

ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק
ולמה ביום השלישי ולא ביום הראשון ולא ביום השני?
כדי שלא יהו אומות העולם אומרים: הממו והלך ושחט את בנו.

וירא את המקום מרחוק
אמר אברהם: מה אעשה אם אגלה לשרה, נשים דעתן קלה עליהן בדבר קטן, כ"ש בדבר גדול כזה, ואם לא אגלה לה ואגבנו ממנה בעת שלא תראה אותו, תהרוג את עצמה.

מה עשה?
אמר לשרה: תקנו לנו מאכל ומשתה ונאכל ונשמח.
אמרה לו: מה היום מיומיים ומה טיבה של שמחה זו?
אמר להם: זקנים כמותינו נולד להם בן בזקנותם, כדי לאכול ולשתות ולשמוח.
הלכה ותקנה המאכל, כשהיו בתוך המאכל, אמר לה: את יודעת כשאני בן ג' שנים, הכרתי את בוראי והנער הזה גדול ולא נחנך ויש מקום אחד רחוק ממנו מעט, ששם מחנכין את הנערים אקחנו ואחנכנו שם.
אמרה לו: לך לשלום.
מיד,
וישכם אברהם בבקר

ולמה בבקר?
אמר: שמא שרה תחזור בדבורה ולא תניחני, אקום בהשכמה קודם שתקום היא.

למה בהשכמה?
שזריזין מקדימין למצות שנאמר: (ויקרא כב) וביום השמיני ימול בשר ערלתו.
מלמד, שכל היום כשר למילה, אלא זריזים מקדימים למצות.

ויקח את שני נעריו עמו
אמר: עד שאקרבנו ישמרו הם את הכלים.

קדמו השטן בדרך ונדמה לו כדמות זקן.
א"ל לאן אתה הולך?
א"ל: להתפלל.
א"ל: ומי שהולך להתפלל למה אש ומאכלת בידו ועצים על כתפו?
א"ל: שמא נשהה יום או יומיים ונשחט ונאפה ונאכל.
א"ל: זקן, לא שם הייתי כשאמר לך הקדוש ברוך הוא קח את בנך, וזקן כמותך ילך ויאבד בן שנתן לו למאה שנה, לא שמעת המשל, מה שהיה בידו אבדו ומבקש מאחרים.
וא"ת יהיה לך בן אחר, תשמע מן המשטין ותאבד נשמה שתחייב עליה בדין?!
א"ל: לא משטין היה, אלא הקדוש ברוך הוא יתברך היה, לא אשמע ממך!

הלך מעליו ונדמה לבחור, ועמד על ימינו של יצחק.
א"ל: לאן אתה הולך?
א"ל: ללמוד תורה.
א"ל: בחייך או במיתתך?
א"ל: וכי יש אדם שילמוד אחר מיתה?!
א"ל: עלוב בר עלובה, כמה תעניות נתענית אמך, עד שלא נולדת והזקן הוא השתטה והוא הולך לשחטך!
אמר: אעפ"כ לא אעבור על דעת יוצרי ועל צווי אבי.

חזר ואמר לאביו: אבי, ראה מה אומר לי זה.
א"ל: אל תשגיח עליו, שאינו בא אלא ליעף לנו.
מיד,
ויאמר יצחק וגו', ביום השלישי

וכי מאחר שהדרך קרובה למה נתעכב שלשת ימים?
כיון שראה שלא קבלו ממנו, הלך ונעשה לפניהם נהר גדול, מיד ירד אברהם לתוך המים והגיעו עד ברכיו.
אמר לנעריו: בואו אחרי, ירדו אחריו.
כיון שהגיע עד חצי הנהר, הגיע המים עד צווארו.
באותה שעה תלה אברהם עיניו לשמים, אמר לפניו: ריבונו של עולם, בחרתני הודרתני ונגלית לי, ואמרת לי אני יחיד ואתה יחיד, על ידך יודע שמי בעולמי והעלה יצחק בנך לפני לעולה ולא עיכבתי והריני עוסק בציוויך, ועכשיו באו מים עד נפש, אם אני או יצחק בני טובע, מי יקיים מאמרך, על מי יתייחד שמך?
א"ל הקדוש ברוך הוא: חייך, שעל ידך יתייחד שמי בעולם.
מיד גער הקדוש ברוך הוא את המעין ויבש הנהר ועמדו ביבשה.

מה עשה השטן?
אמר לאברהם: ואלי דבר יגונב וגו' (איוב ד). כך שמעתי מאחורי הפרגוד, השה לעולה ואין יצחק לעולה.
אמר ליה: כך עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת אין שומעין לו.
מיד, וירא את המקום מרחוק

והיאך נראה מרחוק?
מלמד, שמתחלה היה מקום עמוק, כיון שאמר הקדוש ברוך הוא לשרות שכינתו עליו ולעשות מקדש, אמר: אין דרך מלך לשכון בעמק, אלא במקום גבוה, ומעלה ומיופה ונראה לכל.
מיד רמז הקדוש ברוך הוא יתברך לסביבות העמק שיתקבצו ההרים למקום אחד, לעשות מקום השכינה, לפיכך נקרא הר המוריה, שמיראתו של הקדוש ברוך הוא יתברך נעשה הר:


וירא את המקום מרחוק
אמר ליה ליצחק: רואה אתה מה שאני רואה?
א"ל: אני רואה הר נאה משובח וענן קשור עליו.
אמר לנעריו: רואין אתם כלום?
אמרו לו: אין אנו רואין אלא מדברות.
אמר להם: שבו לכם פה עם החמור, הואיל והחמור אינו רואה, ואינכם רואין כמותו, עם הדומה לחמור, שבו לכם פה עם החמור שאתם כמותו.
ואני והנער נלכה עד כה

מהו עד כה?
נראה מה יהיה בסוף כה, שאמר לי הקדוש ברוך הוא כה יהיה זרעך.

ונשתחוה ונשובה אליכם
בשרו פיו שיחזרו שניהם בשלום.

ויקח בידו את האש ואת המאכלת
למה מאכלת?
שהיא מתירה את האוכלין לתוך פיו של אדם.
מיד,
ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי, ויאמר הנני בני, ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה

באותה שעה נפל פחד ויראה גדולה על יצחק, שלא ראה בידו כלום להתקרב והרגיש בדבר במה שעתיד להיות, בקש לומר איה השה לעולה.
א"ל: הואיל ואמרת, הקדוש ברוך הוא בחר בך.
אמר: אם בחר בי, הרי נפשי נתונה לו, על דמי צר לי מאד.
ואף על פי כן, וילכו שניהם יחדיו, בודאי זה לשחוט וזה להישחט ויצחק בן ל"ז שנה היה בשעת עקידתו.

ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלוהים ויעקד את יצחק בנו
כשבא לשחוט, א"ל אבא: אוסרני ידי ורגלי מפני שהנפש חצופה היא, וכשאראה את המאכלת שמא אזדעזע ויפסל הקורבן, בבקשה ממך אל תעש בי מום.
מיד,
וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט

א"ל: אבא לא תודיע את אמי כשהיא עומדת על הבור, או כשהיא עומדת על הגג, שמא תפיל את עצמה ותמות.
מיד בנו שניהם את המזבח ועקדו על המזבח, ונטל את הסכין כדי לשחטו עד שיצא ממנו רביעית דמו, ובא השטן ודחף ידו של אברהם ונפלה הסכין מידו.
וכיון ששלח ידו לקחתה, יצאה בת קול ואמרה לו מן השמים:
אל תשלח ידך אל הנער ואילולי כן כבר היה נשחט.

באותה שעה הלך השטן אצל שרה, ונזדמן לה כדמות יצחק, כיון שראה אותו, אמרה לו:
בני, מה עשה לך אביך?
אמר לה: נטלני אבי והעלני הרים והורידני בקעות והעלני לראש הר אחד ובנה מזבח וסדר המערכה והעריך את העצים ועקד אותי על גבי המזבח ולקח את הסכין לשחטני ואילולי שאמר לו הקדוש ברוך הוא אל תשלח ידך אל הנער, כבר הייתי נשחט.
לא הספיק לגמור את הדבר, עד שיצאה נשמתה, הדא הוא דכתיב: ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה.

מהיכן בא
מהר המוריה. עם כשהוא שוחט, ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם אברהם,

למה ב' פעמים?
שהיה ממהר והולך לשחטו.

ויאמר אל תשלח ידך אל הנער
א"ל: מי אתה?
א"ל: מלאך.
א"ל: כשאמר לי קח נא את בנך, הקדוש ברוך הוא בעצמו אמר לי, ועכשיו אם הוא מבקש הוא יאמר לי. מיד,
ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית
שלא רצה לקבל מן הראשון.

באותה שעה אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולמים, אדם מנסה לחברו שאינו יודע מה בלבו, אבל אתה שאתה יודע מה הלבבות והכליות יועצות, אתה צריך לעשות בי כן?!
א"ל: כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה.
מיד פתח הקדוש ברוך הוא את הרקיע ואת הערפל.
ויאמר בי נשבעתי נאם ה'
א"ל: אתה נשבעת ואני נשבעתי, שלא ארד מן המזבח עד שאומר כל מה שאני צריך.
א"ל: אמור. לא כך אמרת לי, ספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם, כה יהיה זרע!
א"ל: הן.
א"ל: ממי?
א"ל: מיצחק.
א"ל: כשם שהיה בלבי מה להשיבך ולומר לך, אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע, עכשיו אתה אומר לי העלהו שם לעולה, וכבשתי את יצרי ולא השבתיך, כך כשיהיו בניו של יצחק חוטאין ונכנסין לצרה תהא נזכר להן עקדתו של יצחק ותחשב לפניך כאלו אפרו צבור על גבי המזבח ותסלח להן ותפדם מצרתן.
א"ל הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת את שלך, ואומר אני את שלי.
עתידין בניו של יצחק לחטוא לפני ואני דן אותם בר"ה, אלא אם מבקשין שאחפש להן זכות ואזכור להן עקידת יצחק יהיו תוקעין לפני בשופר של זה.
א"ל: ומה הוא השופר?
א"ל: חזור לאחוריך. מיד,
וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו

זה אחד מעשרה דברים שנבראו בין השמשות, נאחז בסבך בקרניו.
א"ל הקדוש ברוך הוא: יהיו תוקעין לפני בקרן איל, ואושיעם ואפדם מעונותיהם.
והוא שדוד משבח וקרן ישעי משגבי ומנוסי (תהלים יח), ואשבור עול גליות מעליהן ואנחם אותם בתוך ציון שנאמר: כי נחם ה' וגו' אמן: