ויוסף אברהם ויקח אשה
ילמדנו רבנו:
כמה תפלות אדם מתפלל ביום?

רבי שמואל בר נחמן אמר:

לפי שהיום משתנה ג' פעמים בכל יום לפיכך צריך האדם להתפלל ג"פ בכל יום.

בשחרית השמש במזרח
ובצהרים באמצע הרקיע
ובמנחה במערב.

רבי יהושע בן לוי אמר:
אברהם תיקן תפלת הבקר, שנאמר: (בראשית כב) וישכם אברהם בבקר.
יצחק תיקן תפלת מנחה שנאמר: (שם כד) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב.
יעקב תקן תפלת הערב, שנאמר: (שם כח) ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש.

רבי עקיבא
כשהיה מתפלל עם הצבור היה מתפלל כדרכו וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזויות אחרת מפני כריעות והשתחוויות.

ומה ראו לתקן ג' תפלות?
כדי שיהא אדם מוסיף בתפלתו, ולא בתפלה בלבד, אלא אף בתורה יהא מוסיף והולך, ולא בתורה בלבד, אלא אף בבנים, אם נשא אשה ומתה ישא אחרת ויעמיד ממנה בנים.

תדע לך שהרי אברהם שמתה אשתו לא ישב לו, אלא לקח אשה שנאמר: ויוסף אברהם ויקח אשה:


ויוסף אברהם
זה שאמר הכתוב: והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד (איוב ח) מדבר במשה.

אמר רבי שמואל בר נחמן:
ז' ימים היה הקדוש ברוך הוא מפתה למשה בסנה והוא בורח, שנאמר: (שמות ד) שלח נא ביד תשלח.
וכתיב: לא איש דברים אנכי וגו'
ואומר: ויסתר משה פניו.

ואחריתך ישגה מאד, דכתיב: (במדבר יב) ותמונת ה' יביט.

אמר רשב"י:
שהיה רואה את הדמות מיד.

דבר אחר:
והיה ראשיתך מצער, זה אברהם, שהיה לו מאה שנה ולא היה לו בן, ואח"כ פייסו הקדוש ברוך הוא.

רבי יהודה בר סימון ורבי חנן בשם רבי יוחנן אמרי:
העלהו למעלה מכיפת הרקיע, שנאמר: ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמיימה, אין אומרין הבט, אלא מלמעלה למטה.
א"ל הקדוש ברוך הוא: מי שתחת המזל מתיירא הימנו, אתה, שאתה עליו, הרם ראש עליו, אעפ"כ למאה שנה הוליד בן, הוי אומר: והיה ראשיתך מצער זה אברהם.
ואחריתך ישגה מאד, שנשא אשה והוליד עוד עמה כמה בנים באחרונה, שנאמר: ויוסף אברהם, זה שאמר הכתוב: בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך (קהלת יא).

ר' אליעזר אומר:
בזרעים הכתוב מדבר.
אמר שלמה: אם זרעת ביורה אל תעמוד במלקוש, שנאמר: ולערב אל תנח ידך.

למה?
כי אינך יודע וגו'.

רבי יהושע אומר:
אם בא לפניך בבקר (דבר) זרע מצווה זרע, ואם יבא לפניך דבר מצווה בערב, אל תנח ידך.

למה?
כי אינך יודע איזה מהם עומדת לך, אם של בוקר או של ערב ואם שניהם כאחד טובים.

רבי עקיבא אומר:
בבקר זרע את זרעך, אם העמדת תלמידים בנערותך, אל תחדל לך מלהעמיד בזקנותך.
מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כולם, ואילולי שהעמיד שבעה תלמידים בזקנותו, לא היה תלמיד שיהא קורא על שמו.

דבר אחר:
בבקר זרע את זרעך
אמר רבי יוסי:
אם לקחת אשה בבחרותך וילדה ומתה, קח אשה אחרת בזקנותך, כי אינך יודע וגו'.

וממי אתה למד?
מאברהם שבנערותו לא הוליד אלא שנים, ובזקנותו הוליד י"ב.

אמר רבי לוי:
הוא שא"ל הקדוש ברוך הוא: ונברכו בו כל גויי הארץ, שיצא הים בדור הפלגה והפיץ מבני חם שלשים משפחות, שנאמר: ויפץ ה' אותם (בראשית יב).
א"ל הקדוש ברוך הוא: ממך אני מעמידן, שנאמר: (שם יח) ונברכו בו כל גויי הארץ.
העמיד משפחות ואלו הן: י"ב נשיאים שהעמיד מישמעאל, וט"ז מכאן, ושני גויים בבטנך הוי אומר: ונברכו בו כל גויי הארץ:


ויוסף אברהם
זה שאמר הכתוב:
ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך (תהלים עא)
אמר רבי יודן:
כתיב: לא ירבה לו סוסים (דברים יז), ושלמה כשמלך אפילו אחד לא היה לו, אלא על הפרדה רכב והוסיף עוד.

אמר רבי חוניא:
כתיב: ביום השמיני ימול בשר ערלתו (ויקרא ט), כשמל בנו אפילו אדם ממשכן עצמו משמח אותו היום, הוי אומר: והוספתי על כל תהילתך.

ורבנן אמרי:
מדבר באברהם.
אמר לפני הקדוש ברוך הוא: כך אמרת לי: כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא), הרי הוספת לי מברכתך ואני מוליד כמה בנים, לכך נאמר: ויוסף אברהם ויקח אשה:


ויוסף אברהם
מה כתיב למעלה מן העניין?
ויביאה יצחק האהלה.

מכאן אתה למד שאם מתה אשתו של אדם ויש לו בנים שלא ישא אשה, עד שישיא את בניו ואחר כך ישא אשה לעצמו, שכך עשה אברהם אחר מיתת שרה השיא את יצחק ואח"כ נשא אשה לעצמו.

מנין?
מן מה שכתוב: ויביאה יצחק, ואחר כך ויוסף אברהם.
אמר יצחק: אני לקחתי אשה ואבי עומד בלא אשה?!

מה עשה?
הלך והביא לו אשה.

רבי אומר:
היא הגר, היא קטורה.

ולמה נקרא שמה קטורה?
שהייתה קשורה כנוד.

ורבותינו אומרים:
אשה אחרת לקח.

ומה טעם של רבי שאומר הגר היא קטורה?
שכתוב ביצחק: ויצחק בא מבא באר לחי רואי, אותה שכתוב בה, ותקרא שם ה' הדובר אליה אתה אל ראי (בראשית טו).
מכאן אתה למד שהיא הגר.

דבר אחר:
למה נקרא שמה קטורה?
שנאים מעשיה כקטורת.

ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן וגו'
הוי אומר: והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד.
אמר הקדוש ברוך הוא: בעוה"ז הצדיקים מולידים טובים ורעים, אבל לעוה"ב כולם יהיו צדיקים. לעולם ירשו ארץ נצר מטעי (ישעיה ס).
ואומר: הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה (שם ) וכן יהי רצון אמן:


ילמדנו רבנו:
על מה היו השלמים באים?

כך שנה רבי חייא בר אבא בשם רבי יהודה:

כל המביא שלמים מביא שלום לעולם.

אמר ר' אליעזר:

בשעה שהיו זבחים בעולם היה שלום, משחרב בית הזבחים, אין לך יום שאין בו קללה ופורעניות.

אמר רשב"י:

לעולם השלמים לשום שלום הן באין.

ואמר רשב"י:

גדול הוא השלום שדברה התורה דברי בדאי בשביל שלום.

ואי זה?
כה תאמרו ליוסף, אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם (בראשית נ), ואין אנו מוצאים שציוה כלום מכל הדברים האלה, אלא לפי שהיה יודע חסידותו של יוסף ולא היה חושדו ומחזיק אותו כשופכי דמים.

בא וראה כוח השלום שבשעה שנתטלטלה שרה מיד פרעה ליד אבימלך ונתעברה ביצחק, היו אומות העולם אומרים: הלבן מאה שנה יולד?!
אלא היא מעוברת מאבימלך, או מפרעה, והייתה חשד בלבו של אברהם על אלו הדברים.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?
אמר למלאך הממונה על יצירת הוולד, עשה כל אקונין שלו כדמות אביו, כדי שיעידו הכל שהוא בנו של אברהם.

מנין?
ממה שקראו בעניין, אלה תולדות יצחק בן אברהם, ממשמע שהוא אומר יצחק בן אברהם, איני יודע שאברהם הוליד את יצחק?!

ומה ת"ל אברהם הוליד את יצחק?
שכל הרואה אברהם, היה אומר: בודאי שאברהם הוליד את יצחק, ממה שהיה קלסתר פניהם דומין זה לזה, לכך נאמר: אברהם הוליד את יצחק:


אלה תולדות יצחק
זה שאמר הכתוב: גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו (משלי כג).

כנגד מי אמרו שלמה?
לא אמרו, אלא כנגד יצחק, שבשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים, שמים וארץ חמה ולבנה כוכבים ומזלות.

ומפני מה היו שמחים?
שאלמלא לא נברא יצחק לא היה העולם מתקיים, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג), ואין בריתי, אלא יצחק, שנאמר: ואת בריתי אקים את יצחק (בראשית יז):


אלה תולדות יצחק
למה חזר ואמר אברהם הוליד את יצחק?
אלא שהיו מרננין אחריהם ואומרים: אפשר זקן בן מאה שנה וזקנה בת תשעים שנה מולידין?! אין זה בנה, אלא שהביאה אותו מן השוק.
וכן אתה מוצא: בשעה שגמל אברהם את יצחק עשה משתה וזימן כל גדולי המלכות, אף שרה קראה כל נשותיהן לסעודה.

מה עשו אותן הנשים?
עכשיו יודע הדבר אם הוא בנה ואם לאו, כל אחת ואחת הביאה בנה עמה ולא הביאה מניקתה, מיד היו הבנים בוכין, וכל אחת אומרת שכחתי ולא הבאתי מניקתי.
באותה שעה, היה שופע ויורד חלב מדדיה של שרה ונטלה כל בניהן והניקה אותן, שנאמר: הניקה בנים שרה (בראשית כא), וכן כולן אומרות: באמת הניקה בנים שרה, ולכך נאמר: אברהם הוליד את יצחק:


אלה תולדות יצחק אברהם הוליד את יצחק
זה שאמר הכתוב: עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם (משלי יז).
הצדיקים מתעטרין בבני בניהם ובניהם מתעטרין באבותם.

כיצד?
אברהם נתעטר בזכות יעקב, כשהשליך אותו נמרוד לתוך הכבשן ירד הקדוש ברוך הוא להצילו, אמרו מלאכי השרת: ריבונו של עולם לזה אתה מציל?!

כמה רשעים עתידין לעמוד ממנו?
אמר להן הקדוש ברוך הוא: בשביל יעקב בן בנו, שעתיד לעמוד ממנו אני מצילו.

מנין?
אמר רבי ברכיה:
שכך כתיב: לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם (ישעיה כט), פדאו מן הכבשן הרי נתעטרו אבות בשביל בנים.

ומנין שנתעטרו בנים בשביל אבות?
בשעה שיצא יעקב מאצל לבן, רדף לבן אחריו ונגלה עליו הקדוש ברוך הוא בדרך, וא"ל הישמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע (בראשית לא).
כיון שבאו להתווכח זה עם זה, מה יעקב אומר ללבן: לולי אלוהי אבי אלוהי אברהם ופחד יצחק היה לי, הוי זכות אברהם הצילהו ליעקב, אבל יצחק נתעטר באברהם, ואברהם נתעטר ביצחק:


אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק
זה שאמר הכתוב: כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל ל' תקום אתך למשפט תרשיעי (ישעיה נד).

אתה מוצא, ישראל אומרים לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולמים ראה האיך האומות משתעבדין בנו, אין להם מלאכה אחרת אלא יושבין ומתיעצין עלינו, שנאמר: שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם (איכה ג).

אמר להן הקדוש ברוך הוא: מה הן מועילין גוזרין עליכם גזירות ואני מבטלן ושוברן, שנאמר: אני מנגינתם, כמה דאת אמר: (בראשית יד) וברוך אל עליון אשר מגן צריך וגו', ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היאורה וגו' (שמות א).
ורוח הקודש צווחת: (איכה ג) מי זה אמר ותהי ה' לא ציוה.
פרעה ציוה,
ה' לא ציוה, אלא וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

המן בקש להשמיד את כל היהודים
וה' לא בקש (אסתר ט) ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים וגו'.

בלק ובלעם בקשו לקלל את ישראל.
וה' לא בקש, שנאמר: (דברים כג) ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם וגו', לפיכך כתיב: מי זה אמר ותהי ה' לא ציוה, הוי, כל כלי יוצר עליך לא יצלח.

אדריאנוס אמר לרבי יהושע:
גדולה הכבשה העומדת בין שבעים זאבים.
אמר ליה: גדול הוא הרועה, שמצילה ושומרה ושוברן לפניה, הוי, כל כלי יוצר עליך לא יצלח:


אברהם הוליד את יצחק
אמר רבי יצחק:
אין לך דור שאין בו לצנין, בשעה שגזז נבל את צאנו שלח דוד את נעריו אצלו לומר: תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדך ולבנך לדוד (ש"א כה).
השיבם נבל: (שם ) מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו ולקחתי את לחמי ואת מימיו ואת טבחתי אשר טבחתי לגוזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה!
מיד חזרו אצל דוד וספרו לו דברי נבל, עמד דוד וזיין עצמו וכל גיבוריו לילך אל נבל להשחיתו, ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדונינו ויעט בהם.
כששמעה כך, התקינה הדורון והלכה אל דוד, שנאמר: (שם ) ותמהר אביגיל ותיקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשויות, וחמש סאים קלי, ומאה צמוקים ומאתים דבלים, ותשם על החמורים וגו'.
ותאמר לנעריה: עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה כל אותו העניין.
וכתיב: (שם ) ויהי כעשרת הימים ויגף ה' את נבל וימת מיד (שם ).
וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה, ולאחר שהביאה פירש דוד ממנה שלושה חדשים כדי לידע אם הייתה מעוברת מן נבל ואם לאו, לאחר ג' חדשים בא עליה ונתעברה הימנו, והיו ליצני הדור מליצים ואומרים מן נבל היא מעוברת.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?
ציוה המלאך הממונה על יצירת הולד ועל צורתו ואמר לו: לך וצר אותו בדמות דוד אביו, כדי שיעידו הכל שדוד הוא אביו.

מנין?
שכן כתיב: (שמואל ב ג) ויהי בכורו אמנון לאחינועם היזרעאלית ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל הכרמלי.

מה תלמוד לומר כלאב?
שהיה כולו אב, שכל הרואהו אומר דוד אביו של זה.
וכן אברהם היה דומה ליצחק, ולא היו מכירין הבריות בין אב לבן, עד שבקש אברהם, ואמר: ריבונו של עולם, הפרש בין אב לבן, והפריש ביניהם הזקנה, לכך נאמר: ואברהם זקן, ולכך כתיב: אברהם הוליד את יצחק: