וירא ה' כי שנואה לאה
ילמדנו רבנו:
מהו שיברך אדם על ריח בשמים של עבודת כו"ם?

כך שנו רבותינו:

אין מברכין על הנר ולא על הבשמים ולא על הריח של עבודת כו"ם, אבל אם עבר בשוק על חנויות של בשמים חייב לברך, אבל על ריח של עבודת כו"ם אסור.

אמר הקב"ה לישראל: אל תטעו אחר עבודת כו"ם שאין בה ממש, שנאמר: (תהלים קטז) עיניים להם ולא יראו וגו', כמוהם יהיו עושיהם.
אבל הקדוש ברוך הוא אדם מלחש בתוך לבו בתפלה, מיד הוא שומע.

מנין?
מחנה, שנאמר: והנה היא מדברת וגו' (שמואל א א).
תדע לך, שהרי רחל ולאה, לאה לא הייתה ראויה להינשא אלא לעשו, ורחל ליעקב, והייתה לאה יושבת בפרשת דרכים ושואלת על עשו: מה מעשיו?
והיו אומרים לה: איש רע שופך דמים מקפח עוברים ושבים אדמוני כולו כאדרת שער, רשע כל תועבות ה' עשה.
כיון שהייתה שומעת כך הייתה בוכה ואומרת: אני ורחל אחותי מבטן אחד יצאנו, רחל תינשא ליעקב הצדיק, ואני לעשו הרשע והייתה בוכה ומתענה עד שנעשו עיניה רכות, לפיכך כתיב: ועיני לאה רכות.

וירא ה' כי שנואה לאה
שנואין מעשה עשו בפניה, אבל רחל שהייתה שומעת שהיא תינשא ליעקב היה לבה שמח ומתגאה.
כיון שנשאו שתיהן ליעקב אמר הקב"ה: אותה שהייתה בוכה ומתענה ושנאה מעשי עשו ומתפללת לפני בדין שלא תתרחק מן אותו צדיק הריני נותן לה בנים תחלה, לכך נאמר: וירא ה' כי שנואה לאה:


וירא ה' כי שנואה לאה
זה שאמר הכתוב: כי הוא יודע מתי שווא וירא און ולא יתבונן: (איוב יא), הכתוב מדבר בישמעאל

בשעה שאמרה שרה לאברהם גרש את האמה הזאת וגו' (בראשית כא), כל אותו העניין מה כתיב שם: וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וגו', כיון שכלו המים מן החמת והיה ישמעאל מת בצמא, מיד ותשלך את הילד תחת אחד השיחים.

ר' מאיר אומר:
זה הרותם הגדל במדבר.

רבי יוסי בר חלפתא אומר:
מקום שהסיח עמה אחד מן המלאכים.

רבי ברכיה אמר:
שהטיחה דברים קשים כלפי מעלה, אמרה לפניו: רבש"ע, כביכול אתה דומה לבני אדם שהן אומרים ליתן דבר וחוזרים בהן, לא כך אמרת לי: הרבה ארבה את זרעך, הרי הוא מת בצמא, מיד רמז הקדוש ברוך הוא למלאך להראות לה את הבאר.
אמר אותו מלאך: רבש"ע, לרשע הזה שעתיד לקפח את העוברים ואת השבים אתה מעלה לו את הבאר?!
א"ל הקב"ה: מהו עכשיו, לא צדיק הוא?!
איני דן את האדם, אלא על שעה שעומד בה בדין לפני, לפיכך כתיב: כי שמע אלוהים אל קול הנער באשר הוא שם, הוי אומר: כי הוא ידע מתי שווא וירא און ולא יתבונן.

דבר אחר:
כי הוא ידע מתי שווא מדבר בלאה.
כשבקש הקדוש ברוך הוא ליתן לה בנים, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: לזו את נותן בנים, שעל ידי זמרי בן בנה יפלו כ"ד אלף?!
אמר להן הקדוש ברוך הוא: עכשיו זו הצדקת, איני מקפחה מן הבנים, הוי אומר: כי הוא ידע מתי שווא, לכך נאמר וירא ה' כי שנואה לאה: