ויאמר ה' אלוהים הן האדם
זה שאמר הכתוב: לבד ראה זה מצאתי, אשר עשה האלוהים את האדם ישר (קהלת ז).
לא בראו הקב"ה שנקרא צדיק וישר את האדם בצלמו, אלא כדי להיות צדיק וישר כמוהו.

ואם תאמר למה ברא יצר הרע שכתוב בו כי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית ח), אתה אומר שהוא רע, מי יוכל לעשותו טוב?
אמר הקדוש ברוך הוא: אתה עושה אותו רע.

למה?
תינוק בן חמש בן שש ושבע ושמנה ותשעה אינם חוטאים, אלא מבן עשר ואילך, ואז הוא מגדל יצר הרע.

ואם תאמר אין אדם יכול לשמור את עצמו?
אמר הקב"ה אתה עשית אותו רע.

למה?
תינוק היית ולא חטאת, נתגדלת וחטאת. וכמה דברים קשים יש בעולם יותר מיצר הרע ומרים ממנו ואתם ממתיקין אותו.
אין לך מר מן התורמוס ואתה שוקד לשלקו ולהמתיקו במים שבע פעמים, עד שהוא נעשה מתוק. וכן חרדל וצלף ודברים הרבה.
ומה מרים שבראתי אותן ממתקין לצורכך, יצר הרע המסור בידיך על אחת כמה וכמה!

וכן אתה מוצא בחירם מלך צור שבראתי אותו תם וישר, שנאמר: (יחזקאל כח) תמים אתה בדרכך מיום הבראך. לסוף נמצא עולתה בו ונטרד.

ובדור הפלגה כתיב בהן: ויהי כל הארץ שפה אחת (בראשית יא). ואחר כך בקשו לעלות לרקיע, שנאמר: (שם) הבה נבנה לנו עיר.

מה כתיב שם?
וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם. הדין ערקא מן הדין משכא
משל למלך שעשה צלם זהב בדמותו והעמידו בפתח פלטרין שלו, שכן עליו עוף וניולו. אף הקדוש ברוך הוא עשה את האדם ישר, עמד יצר הרע ומנוולו.

וכן הוא אומר: אני אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון (תהלים פב).
בן אדם אמור לנגיד צור כה אמר אדני ה' יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלוהים ישבתי וגו' (יחזקאל כח), זה שאמר הכתוב: (קהלת ה) אל תבהל את פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלוהים וגו'.

וכן הוא אומר: (משלי יז) אוהב פשע אוהב מצה וגו', לא היה צריך לומר, אלא משפיל פתחו מבקש שבר, שכל המשפיל פתחו, בני אדם נכשלין בו ונשברין, אלא מגביה פתחו מבקש שבר

מהו?
המגביה פתחי פיו ומוציא דברים שלא כהוגן, הקב"ה משברו, ולכך נאמר: אל תבהל את פיך וגו'.
בוא וראה חלש שבחלשין מלמעלה, נוצח גיבור מלמטה.
שכן כתיב: (שופטים ט) ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו, כל שכן כי האלוהים בשמים.

אנדריאנוס מלך אדום כיון שכבש את העולם כולו, הלך לו לרומי.
אמר לבני פלטרין שלו: מבקש אני מכם שתעשו אותי אלוה, שהרי כבשתי את כל העולם.
אמרו לו: עדיין לא שלטת בעירו ובביתו.
הלך והספיקו בידו והחריב בית המקדש והגלה את ישראל וחזר לרומי,
אמר להם: כבר החרבתי ביתו ושרפתי היכלו והגלתי עמו, עשו אותי אלוה.

אמר רבי ברכיה:
שלושה פילוסופין היו לו;
הראשון אמר לו: אין אדם מורד במלך תוך פלטרין שלו אלא חוצה להן, צא מפלטרין שלו ותעשה אלוה. השמים והארץ הוא בראן צא לך מהן ותעשה אלוה.

והשני אמר: אין אתה יכול, שכבר אמר לנביאיו, כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא וגו'.

והשלישי אמר לו: בבקשה ממך, עמוד לי בשעה זו.
אמר לו: מהו?
אמר לו: ספינה א' יש לי חוץ מג' מילין והיא מטורפת בים וכל אוריא שלי בתוכה.
אמר לו אנדרינוס: משלח אני לגיונותי וספינות לשם ויצילוה.
אמר לו: מרי, למה אתה מטריח לגיונות וספינות לשם, רוח קימעא שגר לשם ואתה מצילה.
אמר לו: ומנין יש לי רוח לשגר?
אמר לו: לרוח אין אתה יכול לשגר והאיך תעשה אלוה?
וכתיב בו: כה אמר ה' בורא שמים ונוטיהם רוקע הארץ וצאצאיה נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה (ישעיה מב).
נכנס לבית כשהוא זעוף.
אמרה לו אשתו: הללו הטעו אותך, שתוכל לעשות אלוה. אתה מלך גדול וגיבור והכל בידך, אני אומרת לך דבר אחד, תן לו פקדונו ותעשה אלוה.
אמר לה: מהו פקדונו?
אמרה לו: הנפש.
אמר לה: אם תצא נפשי מה אעשה?
אמרה לו: הנפש שבך, אי אתה שולט בה, וכתיב אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות (קהלת ח).

והאיך תעשה אלוה?
ואתם אדם ולא אל!

אמר הקדוש ברוך הוא:
אני מחיה המתים.
ואליהו החיה מתים ולא אמר אל אני.

אני מוריד הגשם.
ואליהו הוריד גשמים.

אני עוצר גשמים.
ואליהו כן, שנאמר: חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מ"א יז).

אני הורדתי אש וגפרית על סדום.
ואליהו הוריד כן, שנאמר: אם איש האלוהים אני תרד אש מן השמים (שם כא), ולא אמר אל אני.
ואתה אומר אל אני מושב אלוהים ישבתי?!

ואם תאמר: מפני שחיית הרבה.
הוא חיה ויחיה עד תחיית המתים.

כתיב ביה: (דניאל ז) כרסיה שביבין די נור.
וכתיב באליהו: הנה רכב אש וסוסי אש (מ"ב ב).

כתיב ביה: ה' בסופה ובשערה דרכו (נחום א).
ובאליהו כתיב: (מ"ב ב) ויעל אליהו בסערה השמים.

ולסוף, וישאל את נפשו למות (מ"א יט)
ואתה אומר אל אני?!

יונה ירד לים, דכתיב: ותשליכני מצולה בלבב ימים (יונה ב).
ולבסוף שאל את נפשו למות, וחזר ואמר: ועתה ה' קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי.
ואתה אומר: אל אני, מושב אלוהים ישבתי בלב ימים?!

בוא וראה כל מי שבקש לעשות עצמו אלוה בונה לו פלטרין בתוך המים.
פרעה בנה לו פלטרין בתוך המים וסתם מי נילוס שלא ירדו לתוך הים, והמים מתגברין ותולין הפלטרין והגביהו אותו ונשאוהו למעלה, שנאמר: (יחזקאל כט) דבר ואמרת כה אמר אדני ה' הנני אליך פרעה מלך מצרים התנין הגדול וגו',
א"ל הקב"ה: רשע נתגאית במים, במים אתה מת, דכתיב: ונער פרעה וחילו וגו' (תהלים קלו).

סנחריב עשה לו פלטרין לפני הלבנון במגנין ולמעלה בין שני הרים גבוהים, והיו מעיינות יוצאות מן ההרים ותולין פלטרין שלו למעלה, שנאמר: (יחזקאל לא) הנה אשור ארז בלבנון וגו'. מים גדלוהו תהום רוממתהו.
וכן הוא אומר: (שם) וייף בגדלו באורך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים.
וכן הוא אומר: אני קרתי ושתיתי מים (ישעיה לז).

ומה היה סופו?
כה אמר אדני ה' ביום רדתו שאולה וגו' (יחזקאל לא).

חירם בנה לו פלטרין במגנין בין אדריאס לאוקיאנוס, שנאמר: ונשאו אליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים (שם כו).
התחיל לומר: אל אני מושב אלוהים ישבתי בלב ימים (שם כח).

אמר לו הקדוש ברוך הוא: כה אמר אדני ה' בתתי אותך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו, בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים (שם כו).
כדי שתלך אצל חבריך, שנאמר: (שם) והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות. ארץ תחתיות, זו גיהינום.
וכן הוא אומר: (שם כח) את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קודש אלוהים היית בתוך אבני אש התהלכת וגו', אבל ישראל כי תעבור במים אתך וגו' (ישעיה מג):


ויאמר ה' אלוהים
ילמדנו רבנו:
המספר לשון הרע מה עונשו?

כך שנו רבותינו:

המספר לשון הרע חמור מן העושה.

מעשה, שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר, אלא על לשון הרע, שנאמר וינסו אותי זה עשר פעמים (במדבר יז).

אמר רבי מנא דשאב בשם ר' יהושע בן לוי:
אין אדם אומר לשון הרע, עד שכופר בעיקר, שנאמר: אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו (תהלים יב).

רבנן אמרי:
קשה לשון הרע שהביא מיתה על אדם הראשון, שעמד נחש ואמר לאדם וחוה: כי יודע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם (בראשית ג). שמן האילן הזה אכל כשברא את עולמו, וכל אומן שונא בני אומנתו, והייתם כאלוהים (שם).
שמעו לו וגרמו מיתה להם ולתולדותיהם עד סוף כל הדורות.

מנין?
מן מה שקראו בעניין הן האדם, ואין הן אלא מיתה, שנאמר: הן קרבו ימיך למות (דברים לא).