ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל
ילמדנו רבנו:
בכמה מקומות פנקסו של אדם נפתחת?

כך שנו רבותינו:

בשלשה מקומות פנקסו של אדם נפתחת, היוצא לדרך יחידי, והיושב בבית המרועע, והנודר ואינו משלם.

רבי אחא בר יעקב:
מייתי ליה הטעם מן הדין קרא וקרהו אסון (בראשית י"ב).

ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר:
אם ראית צדיק יוצא לדרך הקדם על ידך ג' ימים, או האחר על ידך ג' ימים, כדי לצאת עמו. ואם ראית רשע יוצא לדרך הקדם על ידך, או האחר ג' ימים, כדי שלא לצאת עמו, מפני שהשטן מזדווג לו, שנאמר: הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו (תהלים ק"ט).
אבל צדיק מלאכי שלום מלוין לו, שנאמר: (שם צ"א) כי מלאכיו יצווה לך.

היושב בבית המרועע, השטן מקטרגו ופנקסו נפתחת מן המשנה.

והנודר ואינו משלם מנין?
דכתיב: כי תדור נדר לה' אלוהיך לא תאחר לשלמו וגו' (דברים כ"ג).
וכתיב: מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר (משלי כ').
ואחר נדרים לבקר, פנקסו מתבקרת ומלאכים מלמדין עליו חובה ומזכירין עונותיו.

אמר רב שמואל בר נחמן:
כל הנודר ואינו משלם גורם לאשתו שתמות, שנאמר: אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך (שם כ"ב), הוא שמשה מזהיר את ישראל, דכתיב: כי תדר נדר וגו' כי דרש ידרשנו שני פעמים.

למה?
אלא ללמדך דורשו ודורש עונות אחרים עמו.
וכן הוא אומר: ואחר נדרים לבקר.

ואמר רבי ינאי:
הנודר ואינו משלם, פנקסו מתבקרת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר: היכן פלוני בן פלוני שנדר נדר ביום פלוני.
בא וראה, כשהלך יעקב לארם נהריים, מה כתיב שם?
וידר יעקב נדר לאמר וגו' (בראשית כח), השיבו על כל דבר ודבר, הלך ונתעשר ובא וישב לו ולא שלם את נדרו, הביא עליו עשו ובקש להרגו, נטל ממנו כל אותו דורון, עזים מאתים.

לא הרגיש, הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו, שנאמר: ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו, זה סמאל שרו של עשו שבקש להרגו, שנאמר: וירא כי לא יכול לו ונעשה צולע.

כיון שלא הרגיש, באת עליו צרת דינה, שנאמר: ותצא דינה.

כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל, שנאמר: ותמת רחל ותקבר.

מסייע ליה לרב שמואל בר נחמן דאמר:
כל הנודר ואינו משלם גורם לאשתו שתמות, שנאמר: אם אין לך לשלם וגו'.
אמר הקב"ה: עד מתי יהא הצדיק הזה לוקה ואינו מרגיש?!

באיזה חטא לוקה?
הריני מודיעו, שנאמר: ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם.

אמר ר' איבו:
מהולתך טרשא אקיש עלה.
א"ל הקדוש ברוך הוא: לא הגיעוך הצרות האלו, אלא על שאחרת את נדרך, אם את מבקש שלא יגיעוך עוד צרה, קום עלה בית אל ועשה שם מזבח לאותו מקום שנדרת לי שם נדר, אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה, אשר נדרת לי שם נדר.

א"ר אבא בר כהנא:
א"ל הקב"ה ליעקב: בשעת עקתא נדרא, בשעת רווחא שמטי,?!
כשהיית בצרה נדרת וכשאתה בריוח שכחת, מיד ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו וגו' ונקומה ונעלה בית אל וגו'.

מהו כן?
שבשעה שנדר מה הוא אומר?
אם יהיה אלהים עמדי, שלא נטעה אחר עבודת כו"ם.
ושמרני, מגלוי עריות.
בדרך הזה, משפיכות דמים.

ועל שאחר את נדרו לקה בשלושתן.

עבודת כו"ם מנין?
דכתיב: הסירו את אלהי הנכר.

גילוי עריות, מדינה.

שפיכות דמים ויהרגו כל זכר.
ללמדך שאיחור נדר קשה משלושתן, שעל שאחר את נדרו לקה בשלושתן, טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם (קהלת ה').

רבי מאיר אומר:
טוב משניהם שאינו נודר כל עיקר, אלא מביא אדם כבשתו לעזרה ושוחטה.

רבי יהודה אומר:
טוב משניהם שנודר ומשלם, שנאמר: נדרו ושלמו לה' אלהיכם (תהלים עו), שהוא נוטל שכר על הנדר ועל השילום.

א"ר הונא:
מעשה באחד שנדר ולא שלם ויצא לפרוש בים ושקעה ספינתו ומת.

ור' אמי אמר:
הנודר ואינו משלם גורם לעצמו מיתה, שנאמר: (דברים כג) כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך ממנו ולא מן ממונו.

אמר בן סירא:
בטרם תדור הכן נדריך בל תהיה כמתעה, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך.

ר' אחא פתר קרא:
בנודר, אל תתן רשות לפיך לחטיא את בשרך, ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא, זה חזן שלא תאמר ליה אנא לא נדרית כלום.
למה יקצוף האלוהים על קולך וחבל את מעשה ידך, אלו מעט מצות ומעשים טובים שבידך:


ויאמר אלהים אל יעקב
זה שאמר הכתוב: כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע (תהלים ה).

מהו לא יגורך רע?
אין דבר טומאה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא.
וכן הוא אומר: אמרות ה' אמרות טהורות (שם יב).
תדע לך, שבשעה שאמר הקב"ה לנח מכל הבהמה הטהורה וגו' ומן הבהמה אשר לא טהורה היא, מן הבהמה הטמאה אין כתיב כאן, אלא מן הבהמה אשר לא טהורה היא.

אמר רבי יהושע בן לוי:
עקם הקדוש ברוך הוא שתים ושלוש תיבות בתורה, שלא להוציא דבר טומאה מפיו.
וכן את מוצא, כשבא לפרסות אע"פ שהוא מזכיר על בהמה טמאה אינו מזכיר תחלה, אלא סימן טהרה, שנאמר: (ויקרא יא) ואת הגמל כי מעלה גרה, שהוא סימן טהורה, ואת החזיר כי מפריס פרסה, שהוא סימן טהורה.

כל כך למה?
שלא להוציא דבר טומאה מפיו, הוי לא יגורך רע.

דבר אחר:
כי לא אל חפץ וגו'.
א"ר פנחס הכהן בר חמא:
אין הקב"ה חפץ לחייב בריה, אלא מבקש שיתפללו בריות לפניו ויקבלם.

אמר ר' יצחק:
עכשיו אין לנו לא נביא, לא כהן, לא קרבן, לא מקדש, לא בזבח.

מי מכפר עלינו?
אף על פי שחרב בית המקדש לא נשתייר בידינו, אלא התפלה הזו, לפיכך ה' שמעה ה' סלחה וגו' (דניאל ט).
לא כך אמרת והיו עיני ולבי שם כל הימים (מלכים א ט), ראה מה כתיב: חולי וגוחי בת ציון כיולדה, כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה (מיכה ד).
ושכנתי כתיב, אע"פ שגליתיך מתוכה אין שכינתי זזה ממנה, ואין שדה האמור כאן, אלא ציון שנאמר: (שם ג) ציון שדה תחרש.
אמר הקדוש ברוך הוא: תהיו מתפללים לפני כנגד אותה העיר ואני אשמע מן השמים וארפא את ארצכם, לפיכך אמר יעקב לבניו: ונקומה ונעלה בית אל.
אמרו לו: מה נעשה שם?
אמר להן: כך אמר לי הקב"ה: קום עלה בית אל וגו':


וירא אלהים אל יעקב עוד
ילמדנו רבנו:
מי שאינו מניח את העני ללקוט בתוך שדהו מהו עונשו?

כך שנו רבותינו:

מי שאינו מניח את העניים ללקוט בתוך שדהו, או מי שמניח אחד ואחד אינו מניח ללקוט, או מי שמסייע אחד מהן בשעת הקציר, או בשעת הבציר, הרי זה גוזל את העניים, על זה נאמר: אל תסיג גבול עולם (משלי כב).

גבול עולים, אמר הקדוש ברוך הוא אני עשיתי אותך למעלה והעני למטה, יכול אני לעשותך למטה ולעני למעלה.

למה?
כי דיין אני, שנאמר: כי אלהים שופט, זה ישפיל וזה ירים (תהלים עה).

שאלה מטרונא את ר' יוסי בן חלפתא:
לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?
אמר לה: לששה ימים, דכתיב: (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים.
אמרה לו: ומן אותה שעה עד היום הזה, מה הוא עושה?
אמר לה: עושה סולמות, מעלה לזה מוריד לזה, מעשיר לזה מוריש לזה.

תדע, שבשעה שיצא יעקב לארם נהריים כתיב בו: כי במקלי עברתי.
ולא עוד, אלא ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, אילו היה לו כר או כסת היה מניח שם את ראשו.
כיון שנכנס בביתו של לבן, העשיר, שנאמר: ויפרץ האיש מאד מאד וגו'.

מנין?
מכוח הברכות שברכו אביו, שנאמר: ויתן לך את ברכת אברהם.

ומה הייתה ברכת אברהם?
וה' ברך את אברהם בכל (בראשית כד).

כיון שחזר מבית לבן, אמר הקדוש ברוך הוא צריך אני לברכו, מיד נגלה עליו הקב"ה וברכו, שנאמר: וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו, וירא אלהים אל יעקב זה שאמר הכתוב: כל ארחות ה' חסד ואמת (תהלים כה).

בשעה שאמר משה לישראל: אחרי ה' אלהיכם תלכו (דברים יג), וחוזר ואומר ללכת בדרכיו.
אמרו לו: מי יוכל ללכת בדרכיו.
והכתיב: (נחום א) ה' בסופה ובסערה דרכו וענן אבק רגליו?!

וכתיב: בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו (תהלים עז).
וכתיב: אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד (שם נ)?!
אמר להם משה לישראל: לא אמרתי לכם כך, אלא דרכיו חסד ואמת וגמילות חסדים, דכתיב: כל ארחות ה' חסד ואמת, וגמילות חסדים.
שתחילת התורה גמילות חסדים, ואמצעיתה גמילות חסדים, וסופה גמילות חסדים.
תחילתה הלביש ערומים, שנאמר: ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. (בראשית ג),
אמצעיתה בקור חולים שנאמר: וירא אליו ה' באלוני ממרא (שם יא).
וסופו קבר מת, שנאמר: ויקבור אותו בגי (דברים לד).

אף אתם תלכו אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא.
אמר הקב"ה: בעולם הזה אתם חוטאים ע"י יצה"ר ואתם משועבדים תחת האומות, ואף על פי כן אין שכינתי זזה מכם, שנאמר: (ישעיה סג) בכל צרתם לו צר.
ובשמחתם שמחה לפניו, שנאמר: (שמואל ב) כי שמחתי בישועתך.
וכן הוא אומר: וגלתי בירושלים וששתי בעמי (ישעיה סה).
ואומר: (שם סב) ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך, הוי, כל ארחות ה' חסד ואמת: