ויאמר ליוסף הנה אביך חולה
ילמדנו רבנו:
מהו לברך על הנר ועל הבשמים של מתים?

כך שנו רבותינו:

אין מברכין לא על האור ולא על הבשמים של מתים.

מאי טעמא?
שכתוב לא המתים יהללויה (תהלים קטו).

אמר ר' מאיר:
מתי עובדי עכו"ם מתין, אבל מתיהן של ישראל אינן מתים, מפני שבזכותן החיים עומדין.
שכן אתה מוצא, כשעשו ישראל אותו מעשה, אילולי שהזכיר משה רבנו זכות האבות כבר היו אבודין ישראל מן העולם, שנאמר: (שמות לב) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, לפיכך קשה לפני הקדוש ברוך הוא לגזור מיתה על הצדיקים, שנאמר: (תהלים קטז) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו.

מה הקב"ה עושה?
מראה להן מתן שכרן, כדי שיתבעו מיתה בפיהן.

רבי אבהו כשנטה למות הראה לו הקדוש ברוך הוא מתן שכרו, ותמה ואמר: כל אלה לאבהו?! קרא על עצמו ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי, אכן משפטי את ה' (ישעיה מט). מיד נתאווה למיתה.
ואף אברהם תבע מיתה בפיו, שנאמר: (בראשית יד) ואנכי הולך ערירי.
לכך א"ל הקב"ה: ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (שם ).
יצחק תבע מיתה בפיו, שנאמר: (שם כז) ואברכך לפני ה' לפני מותי. לכך כתיב: ויגוע יצחק וימת (שם לה).
יעקב תבע מיתה, שנאמר: אמותה הפעם (שם מו).
א"ל הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת אמותה הפעם, תשב י"ז שנה וחלה ונאסף:


ויהי אחרי הדברים
זה שאמר הכתוב: כי מבורכיו ירשו ארץ ומקולליו יכרתו (תהלים לז).

אמר ר' מאיר:
כל המברך את ישראל כאילו מברך את השכינה, שנאמר: כי מבורכיו כי מברכיהן, לא נאמר אלא כי מבורכיו.

אמר רשב"י:
כל העוזר את ישראל כאלו עוזר את השכינה, שנאמר: אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה' (שופטים ה).
וכי צריך הוא לסיוע?!
אלא ללמדך, שכל העוזר לישראל כאלו עוזר את השכינה.

אמר ר' ישמעאל:
אתה מוצא שהצדיקים מברכין לבניהם בשעת מיתתן, שכן הוא אומר יצחק לעשו: ואברכך לפני ה' לפני מותי, לפיכך כשחלה יעקב, נטל יוסף שני בניו והכניסן אל אביו שיברכם:


ויהי אחרי הדברים
מה כתיב למעלה מן הענין?
ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף
למי שהשעה עומדת לו, והנביא צווח לך עמי בא בחדריך וגו' (ישעיה כו).
אמר הקב"ה: אני אמרתי לכם שתהיו מטמינין עצמכם ותתנו מקום לשעה.
נבות לא נתן מקום לשעה, לכך כתיב ביה:? כי סוקל נבות וימת (מלכים א כג).

מרדכי עמד כנגד השעה, והיה לו להחניף לרשע, ולפי שעמד כנגד המן הרשע קמעא, כבר היו ישראל כלים מן העולם.
דוד ברח וימלט מפני שאול, וכן ברח מפני אבשלום בנו.
וכן משה, שנאמר: ויברח משה מפני פרעה (שמות ב).
וכן יעקב ברח מפני עשו, שנאמר: ויברח יעקב שדה ארם (הושע יא).

ואף אבות העולם נתנו מקום לשעה והחניפו למי שהשעה בידו.
אברהם נטפל בשרה למען ייטב לי בעבורך.
יצחק החניף לעשו, שנאמר: ויאהב יצחק את עשו.
ואף כאן יעקב קרא לבנו ליוסף ושכבתי עם אבותי.
אמר ליה: באיזה מקום?
א"ל: בקברי אשר כריתי.
וכי חופר קברות היה יעקב?!
אלא ללמד, כשמת יצחק אמר יעקב: אפשר שיקבר עשו הרשע בקבורת צדיקים?!

מה עשה?
הביא כל כספו וזהבו ועשה מהן כרי, אמר לעשו:

מה אתה מבקש הכרי הזה או הקבר הזה?
נטל עשו את הכרי ויעקב נטל אותה מערה.

ויאמר ליוסף הנה אביך חולה
ארז"ל: אפרים אמר לו, שהיה עוסק בתורה עמו.

ולמה ויתחזק ישראל וישב?
אמר אע"פ שהוא בני, מלך הוא ואחלק לו כבוד.

ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי וגו' ויאמר הנני מפרך והרביתיך
התחיל עושה את בני יוסף שבטים, שנאמר: אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי.

וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה
אמר ר' יהודה בר שלום:
וכי לא היה מכירן והלא בכל יום ויום יושבין ועוסקין בתורה לפניו, ועכשיו הוא אומר מי אלה, לאחר ששמשו אותו שבע עשרה שנה שעמד במצרים לא הכירן?!
אלא שראה לירבעם בן נבט ולאחאב בן עמרי שעומדין מאפרים עובדי עכו"ם, ונסתלקה רוח הקודש ממנו.
כשראה יוסף כך, מיד נשתטח בקרקע ובקש רחמים לפני הקדוש ברוך הוא. ואמר: ריבון העולם, אם הן ראויין לברכה, אל תחזירני היום בבושת פנים.
מיד הכניס הקב"ה רוח הקודש ביעקב וחזר וברכן.

ומנין?
שכך כתיב: ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו (הושע יא).
תרגלתי רוח הקודש ליעקב, בשביל אפרים.

אמר ר' שמואל בר נחמן:
שני פעמים נסתלקה רוח הקודש מיעקב באותה שעה:
אחד כשבקש לברך אפרים ומנשה.
ואחד כשבא לגלות הקץ.

וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים
התחיל מברכן.

וידגו לרוב
בשרן שעתידים בני אפרים להיות נצודים כדגים, שנאמר: ויאמר לו: אמר נא שבולת, ויאמר סבולת (שופטים יב).

וירא יוסף כי ישית אביו וגו' ויתמוך יד אביו להסיר אותה
אמר ליה: ידי את מבקש להסיר, שרפשה לשר המלאכים?!

אמר ר' יוחנן:
כשני עמודים שבתוך דמוסין שבטבריא, כך היו זרועותיו של יעקב.

ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה וגו' וימאן אביו ויאמר ידעתי
שראה לגדעון עומד ממנשה.

ואולם אחיו הקטן יגדל
זה יהושע שעמד מאפרים.

ויברכם ביום ההוא לאמר בך וגו'
עשה אפרים ראשון למנשה.

ואימתי נתקיימה ברכתו?
בחנוכת הנשיאים שהקריב אפרים ביום ז', ומנשה ביום השמיני, לקיים מה שנאמר: מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים (ישעיה מד):


ויקרא יעקב אל בניו
ילמדנו רבנו:
העומד לפני התיבה מהו שיענה אחר הכהנים אמן?

כך שנו רבותינו:

העובר לפני התיבה לא יענה אחר הכהנים אמן.

ראה כמה חביב לפני הקדוש ברוך הוא העובר לפני התיבה, שאינו עונה אחר הכהנים אמן.

אמר רבי חנין:
עשרה נכנסין לבית הכנסת ואחד מהן עובר לפני התיבה, פורס על שמע, עליו נאמר: כשושנה בין החוחים (שיר ב).
אמר הקב"ה: לשעבר הייתי צריך לברך את בריותי, שנאמר: ויברך אלהים את נח (בראשית ט) וה' ברך את אברהם בכל (שם כג).
ויברך אלהים את יצחק בנו.
וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו,
מכאן ואילך יהיו הכהנים וצדיקים מברכין אתכם.

מנין זכו הכהנים לברכות שיהיו מברכין את ישראל?
אמר ר' אלעזר בן עזריה:
מיצחק שכתוב בו: נלכה עד כה (שם כב), ואין כה אלא ברכת כהנים, שנאמר כה תברכו (במדבר ו).

ורבנן אמרי:
ממתן תורה, שנאמר: כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל (שמות יט):