דבר אחר:
וזאת אשר דבר ויצו אותם ויאמר אליהם אני נאסף
אמר להם: אם זכיתם נטפלתם בעצמי, ואם לאו, משאני מסתלק מן העולם, אצל אבותי אני הולך, וכיון שנסתלק, מיד ויעשו בניו לו כן כאשר צום.

מה עשו?
חנטו אותו והעלו אותו.

מה כתיב שם?
ויבא עד גרן האטד
וכי יש גרן לאטד?!
אלא אלו הכנעניים שנטלו כתריהן והקיפו ארונו של יעקב, התירו אזורי מתניהם וחלקו לו כבוד.

רבי שמואל בר נחמן אמר:
קשרי כתפיהם התירו.

רבי אומר:
באצבע הראו את הארון, ואמרו: אבל כבד זה למצרים, לפיכך נתן להם הקדוש ברוך הוא גרן בגורן האטד.

ויעש לאביו אבל שבעת ימים
מכאן שאבל שבעת ימים.

אמרו רז"ל:
מהכא, ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים (ויקרא ט).

ולמה אבל שבעת ימים?
כנגד שבעת ימי המשתה.
אמר הקב"ה: בעוה"ז נצטערתם על הצדיק באבלו שבעת ימים, לעתיד לבא והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם (ירמיה לא), ואנחם ציון וחרבותיה, שנאמר: כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה (ישעיה נא).

ויראו אחי יוסף כי מת אביהם
ומה ראו עתה שפחדו?
אלא שראו בעת שחזרו מקבורת אביהם, ראו שהלך יוסף לברך על אותו הבור שהשליכוהו אחיו בתוכו, וברך עליו כמו שחייב אדם לברך על מקום שנעשה לו נס, ברוך המקום שעשה לי נס במקום הזה.
וכיון שראו כן, אמרו: עכשיו שמת אבינו לו ישטמנו יוסף, והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו.

ויצוו את יוסף לאמר אביך צוה וגו' כה תאמרו ליוסף אנא וגו',
חפשנו ולא מצאנו שציוה יעקב דבר זה, אלא בא וראה כמה גדול כוח השלום, שכתב הקדוש ברוך הוא בתורתו על כוח השלום אלו הדברים: