פרק יב, א-ג
ויאמר. פתח באמירה (ויאמר), בלשון שנברא בו העולם, שבעשרה מאמרות נברא העולם, וכולו לא נברא אלא בזכות אברהם, לכך כתיב עליו מאמר.

לך לך. רמז לו כשתהיה בן מאה, כמנין לך לך, אז ואעשך לגוי גדול, שנולד לו יצחק.

דבר אחר:
רמז לו שלאחר שתלך מארצך תחיה כמנין לך לך, שהרי בן חמשה ושבעים שנים היה כשיצא וכל שנותיו מאה וחמשה ושבעים.

דבר אחר:
רמז לו הגליות השנים, ששני פעמים ילכו בגולה.

דבר אחר:
רמז לו שאחר חמשים דורות, כמנין לך, ילכו בגלות בימי צדקיהו. ובזכותך שדברתי עמך בן חמשה ושבעים שנה בברית בן הבתרים ישובו לאחר שבעים. ולכך סמך ללך לך לפי שחרון אפו של הקב"ה בעוה"ר גלו.
ואעשך לגוי גדול וכו'. ברכו כאן שבעה ברכות והם אלו:
ואעשך לגוי גדול, והיא הגדולה שבכלם שיעשהו לגוי שעם זאת נכלל השעבוד והשחרור. והשנית, שבהיות אברם טרם הכנסו בברית יברכהו ברב הממון, כמו שנאמר (להלן יג, ב) ואברם כבד מאד.
והשלישית, שיגדל שמו מאברם לאברהם (שנעשה אב המון גוים).
והרביעית, שיהיה הוא בעצמו ברכה.
והחמישית, שיברך השם מבורכיו.
והששית, שיאור כל מבקשי רעתו.
והשביעית, שיתברכו בו כל משפחות האדמה.
אשר אראך. ב' במסורה. הכא. ואידך: בזכריה (א, ט) אני אראך מה המה אלה גבי גליות. מלמד שהראה הקב"ה לאברהם הגליות.
אראך. בגימטריא בעננים. מלמד שהיו העננים הולכים לפניו ומראים לו הדרך.
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך. שלש ברכות כנגד שלש ברכת כהנים. וכן מברכיך שלשה תגין על ך' לומר לך כי שלש פעמים כ' הם ס' כנגד ששים אותיות שבברכת כהנים והם יברכך יאר ישא.
ואברכך. בגימטריא אברהם.

פרק יב, ג
ואברכה מברכיך. בגימטריא יהיו כהנים המברכים בניך. ורוצה לומר שהקב"ה יברך להכהנים כמו שפירש רש"י בפרשת נשא. על כן מברכיך לשון רבים ומקללך לשון יחיד. ומקללך אאר. בגימטריא בלעם הבא לקלל בניך.
והיה. ו' במסורה. והיה ברכה. והיה תמים (להלן יז, א). והיה נכון לבקר (שמות לד, ב). עלה אלי ההרה והיה שם (שם כד, יב). והיה לי לאב (שופטים יז, י). והיה לנו לאב (שם יח, יט) אם תהיה תמים ונכון אז תהיה ברכה ועלה אלי ההרה והיה שם לי לאב.
ואברכה. ב' במסורה. ואברכה מברכיך. ואידך: ואברכה שמך לעולם (תהלים קמה, א). שברכו ברכה שאין לה הפסק. וזהו אברכה שמך לעולם.

פרק יב, ז
הנראה. ב' במסורה. הכא: חד. ואידך: ביעקב (להלן לה, א). לומר כשם שנראה לאברהם כשגלה. כך נראה ליעקב כשגלה.

פרק יב, יב
ואותך יחיו. ב' במסורה. הכא: ואותך יחיו. ואידך: יחיו דגן ויפרחו כגפן (הושע יד, ח). שכיון שיחיו אותך יתנו לך מתנות שדות וכרמים.

פרק יב, יג
אחותי את. ב' במסורה. הכא. ואידך: אמור לחכמה אחותי את (משלי ז, ד). לומר שאברהם וגם שרה היו גדולים בחכמה.

פרק יב, יט
ולך. ה' במסורה. הכא: הנה אשתך קח ולך. הנה רבקה לפניך קח ולך (להלן כד, נא). נהג ולך באבישג השונמית (מלכים ב' ד, כד). מלמד שהיתה צדקת כמו האמהות. וקח משענתי בידך ולך (שם שם כט). המגלה אשר קראת בה וגו' קחנה בידך ולך (ירמיה לו, יד). מלמד שאף על פי שאינו מפורש כאן שנתן לו מתנות, כמו באבימלך, ודאי נתן לו. וזהו קחנה בידך ולך, שנתן לו דבר הניתן מיד ליד.