פרק טז, א
ושרי. ב' במסורה. ושרי אשת אברהם. ושרי ביששכר עם דבורה (שופטים ה, טו). מלמד שהיתה חשובה כאמהות.
ולה. ד' במסורה. ולה שפחה מצרית. ולה שני פיות (שופטים ג, טז). ולה אמר עלי לשלום (שמואל א' כה, לה). ולה גפין ארבע (דניאל ז, ו) בחיה שראה דניאל. וזהו שדרשו רז"ל (פרקי דר"א פ' ל) ותלך ותתע (להלן כא, יד) שחזרה לגלולי אביה. והיינו ולה שני פיות, שחזרה לה פה אחר להודות לע"ז, וכיון שעשתה תשובה חזר ולקחה, כמו שאמרו (ב"ר סא, ד) קטורה זו הגר. זה הוא ולה אמר עלי לשלום. ולה גפין ארבע איירי ג"כ במלכות ישמעאל.

פרק טז, ג
לשבת. ב' במסורה. מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען. אשר נטה לשבת ער (במדבר כא, טו). מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה, דהיינו לשבת ער, ישא אחרת. ואין ישיבת חוצה לארץ עולה מן המנין דכתיב לשבת אברם בארץ כנען, פירוש כשישב ער בארץ כנען.

פרק טז, ד
הרתה. ב' פעמים בפרשה (הכא: ובפסוק ה). מכאן רמז לפירש רש"י שהכניסה בה עין הרע והפילה, וחזרה ונתעברה.

פרק טז, ה
חמסי. ב' במסורה. חמסי עליך. חמסי ושארי על בבל תאמר יושבת ציון (ירמיה נא, לה). מקיש שרה לציון, נאמר בשרה ותהי שרה עקרה (לעיל יא, ל) וציון עקרה (ישעיה נד, א). ומה שרה הכניסה צרה, אף ישראל האומות הן צריהן.

פרק טז, ז
על עין המים. ב' במסורה. וימצאה מלאך ה' על עין המים. הנה אנכי נצב על עין המים (להלן כד, יג). שטוב הוא להתפלל על המים, כדכתיב (שופטים ה, יא) מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות ה'. וכן התפלה נמשלה למים, דכתיב (איכה ב, יט) שפכי כמים לבך.

פרק טז, ח
בורחת. ב' במסורה. הכא: ואידך: מקול פרש ורומח קשת בורחת כל העיר (ירמיה ד, כט). מפני ששרה הבריחה את ישמעאל לפיכך ברחו ישראל מפניו, כי רומה קשת הוא ישמעאל, כדכתיב ביה (להלן כא, כ): רובה קשת.

פרק טז, יא
וקראת. ד' במסורה. וקראת שמו ישמעאל. וקראת אתכם הרעה (דברים לא, כט). וקראת שמו עמנו אל (ישעיה ז, יד). וקראת ישועה חומותיך (שם ס, יח) שעל ידי קריאת ישמעאל קראת הרעה, אבל על ידי קריאת עמנואל קראת ישועה חומותיך.