פרק כג, א
ויהיו חיי שרה. כתיב לעיל מיניה (כב, כג) ובתואל ילד את רבקה. עד שלא שקעה שמשה של שרה זרחה שמשה של רבקה. וזהו שרה מאה שנה. ראשי תיבות שמש. וזהו וזרח השמש ובא השמש (קהלת א, ה).
שני חיי שרה. ולא אמר "ימי" לפי שחזרה לימי הנערות, וכשהזקינה עוד פסקו ממנה ימי הנערות לפיכך אמר "שני".

דבר אחר:
מנין ויהיו היו עיקר שנותיה משנולד יצחק, דבת תשעים היתה כשנולד וכל ימיה קכ"ז.

פרק כג, ב
ולבכתה. כ"ף קטנה, שלא בכה אלא מעט לפי שזקנה היתה. אי נמי שהיתה כמו גורמת מיתתה שמסרה דין, ועל כן נענשה היא תחלה, והמאבד עצמו לדעת אין מספידין אותו.

פרק כג, ג
ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת. מלמד שאסור לספר לפני המת. י' פעמים בני חת בפרשה. לפי שהמברר מקחו של ת"ח כאלו קיים עשרת הדברות שיש בהם יו"ד פעמים ח'.

פרק כג, ו
מתך. ד' במסורה. הכא: שלשה. וחד יחיו מתיך וכו' (ישעיה כו, יט). ושלשה דהכא חסרין דבחד מת איירי. וההיא דהתם מלא דאיירי ברבים. ויש כאן רמז למה שאמרו (ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג) שמתי ארץ ישראל חיים תחלה, דהכא כתיב "מתך" והתם כתיב "יחיו מתיך". פירוש מתך דהכא יחיו מתיך דהתם.
לא יכלה. ב' במסורה. לא יכלה ממך מקבור מתך. ושבט עברתו לא יכלה (משלי כב, ח). משום ושבט עברתו יכלה על כן לא יכלה ממך מקבור מתך כי צריך כל אדם לירא מן המות ואם לא יתן לו מקום קבורה גם לא יהיה לו מקום קבורה.

פרק כג, טז
עפרן. חסר כתיב בגימטריא רע עין ועולה ת' כנגד ד' מאות שקלים שלקח במערה.

פרק כג, יז
ויקם שדה עפרון. ראשי תיבות בהפך עשו. רמז לעשו שיקום לערער על המערה.