פרק כו, ג
הארצות האל. רמז ל"א מלכים.
הארצת. חסר וי"ו, שיתננה לו לאחר ו' דורות. והם יצחק, יעקב, לוי, קהת, עמרם, משה.

פרק כו, ה
עקב אשר שמע וכו'. יש בפסוק י' תיבות כנגד י' הדברות שבהם עק"ב תיבות, וכנגדם נתנסה י' נסיונות וקיים עולם שנברא בי' מאמרות.
עקב שנים שמע בקולי, דבן שלש שנים הכיר בוראו ושנותיו קע"ה.
עקב אשר שמע אברהם. בגימטריא קיים אף ערובי תבשילין. ונתוסף לו ה"א יתירה על שמו כנגד בקולי משמרתי מצותי חקותי ותורתי.

פרק כו, ח
מצחק. ב' במסורה. והנה יצחק מצחק. אשר ילדה לאברהם מצחק (לעיל כא, ט). מלמד שהיה ישמעאל צד נשים תחת בעליהן ומזנה עמהן. מה מצחק דהכא: אשת איש, אף התם אשת איש.

פרק כו, י
אחד העם. ב' במסורה. הכא. ואידך: כי בא אחד העם (ש"א כו, טו). והתם איירי בדוד המלך כשלקח החנית מראשותיו של שאול. מה התם איירי במלך, אף הכא נמי איירי במלך שעל עצמו אמר שהוא המלך.

פרק כו, יג
ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל. שלש גדולות כנגד שלש ברכות שנתברך בעקידה, כי ברך אברכך והתברכו בזרעך (לעיל כב, יז_יח).

פרק כו, יד
ועבודה רבה. ב' במסורה. הכא. ואידך: באיוב (א, ג). מה התם גדול מכל בני קדם (שם, שם) אף הכא: היה גדול מכולם, אף מאבימלך שהיה מלך.

פרק כו, טו
וימלאום. ב' במסורה. וימלאום למלך (ש"א יח, כז), גבי מאה ערלות פלשתים. רמז למה שנותנין הערלה בעפר.

דבר אחר:
לפי שעבר אבימלך על שבועתו ומלא הבארות עפר, מלא דוד לשאול ק' ערלות פלשתים בכפלים ונתן לו ר' במקום ק'.

פרק כו, כ
עשק. כנגד בבל שעשקו את בית יהודה. ומיד עשקיהם כח (קהלת ד, א).

פרק כו, כא
שטנה. כנגד המן שטנה על ירושלם ולכן שטנה ב' דהכא וההיא דהתם (עזרא ד, ו) ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים.

פרק כו, כב
רחובות. כנגד יון שגזרו שלא יטבלו, למונעם מפריה ורביה, ונעשה להם נס ונזדמן להם מקוה בבית לכל אחד ואחד. וזהו ופרינו בארץ.

פרק כו, כד
אנכי אלהי אברהם אביך. ולא כתוב "ה' אלהים" כמו באברהם (לעיל טו, ז) ויעקב (להלן כח, יג) לפי שנתייסר ביסורין בלי מדת רחמים.

פרק כו, כח
ראו. ד' במסורה. וב' כתיבי בוי"ו וב' בה"א. ראו ראינו. וראו ראו (ישעיה ו, ט). ראה ראיתי (שמות ג, ז). אם ראה תראה בעני אמתך (שמואל א' א, יא). וחד שבתי וראה תחת השמש (קהלת ט, יא). הנך דאיירי ברבים כמו ראו ראינו וראו ראו כתיבי בוי"ו. והנך דאיירי ביחיד כתיבי בה"א דיש אם למקרא קרי ביה ראה שהוא לשון יחיד.

פרק כו, כט
אתה עתה. ג' במסורה. הכא: אתה עתה ברוך ה'. ואידך: אתה עתה תעשה מלוכה (מלכים א' כא, ז). ואתה עתה הקל מעבודת אביך (שם יב, ד). מלמד שהמליכו ליצחק עליהם. וזהו אתה עתה תעשה מלוכה והקילו עולם מעליך.
ברוך ה'. ב' במסורה. הכא: אתה עתה ברוך ה'. בוא ברוך ה' (לעיל כד, לא). לומר כמו שכוונתם של לבן ובתואל להרוג לאליעזר, כדפרישית מויישם לפניו לאכול, (לעיל כד, לג), כך היה כוונת אבימלך להרוג את יצחק. והכי מוכח קרא דכתיב כאשר לא נגענוך, כלומר: לא עשינו עמך רעה כמו שהיה בדעתינו, ועשינו עמך רק טוב.

פרק כו, לג
שבעה. כנגד אדום. על כן בכלם כתיב שמה (פסוק כא, כב) או שם (פסוק כ') וכאן כתיב ויקראו אותה שבעה ולא כתיב שם, משום קטון נתתיך בגוים (עובדיה א, ב) ולא שם לו על פני חוץ (איוב יח, יז).

פרק כו, לד
בארי. ב' במסורה. הכא: בת בארי החתי. ואידך: הושע בן בארי (הושע א, א). אמר הושע לפני הקב"ה החליפם באומה אחרת, בזרעו של עשו.