פרק כז
פרק כז, א
ותכהין עיניו מראות. משום דכתיב: כי השוחד יעור (דברים טז, יט) והוא לקח שוחד מעשו.
ותכהין עיניו. בגימטריא
בעשן הצלמים.
פרק כז, ג
שא נא כליך. כלומר: חדד סכינך כמו משיאה על גבי חבירתה.
וצא. ב' במסורה. וצא השדה. וצא הלחם בעמלק (שמות יז, ט). כדאיתא בב"ר (סה, ח)
כליך זה
בבל, שבאו שם כלי בית המקדש.
תליך זה
מדי, ע"ש המן שהיה ממדי.
קשתך זה
יון.
השדה זה
אדום.
ורמז לו כל ד' גליות ושעתידין ליפול ביד ישראל שהקב"ה ילחם בהם. והיינו דכתיב וצא הלחם בעמלק.
ציד. צידה כתיב ה"א יתירה, שלמדו חמשה הלכות שחיטה שלמדתי וה' סימני טהרה בעוף, אינו דורס. אצבע יתירה. זפק. קרקבנו נקלף. אינו חולק את אצבעות רגליו. ובחיה מפרסת פרסה. מעלת גרה. ואין לה שינים למעלה. וקרנים. ובשרה הולך שתי וערב תחת העוקץ.
פרק כז, ה
בדבר. ב'. ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו בנו. ואידך: ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים (משלי כג, טז). שאמרה ליעקב תעלזנה כליותי אם תדבר מישרים ליצחק כדי שיברכך.
לצוד. בגימטריא
מן גזל.
להביא. בגימטריא
בגזלו.
פרק כז, ז
הביאה. ג' במסורה. הכא: הביאה לי ציד. הביאה למוסר לבך (משלי כג, יב). האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה (עמוס ד, א). שאמרה לו רבקה הביאה למוסר לבך וקח מוסרי ושמע בקולי והביאה לאביך שיאכל וישתה.
פרק כז, ט
לך נא אל הצאן. ראשי תיבות
נאה פירוש נאה לך ונאה לבניך כי פסח היה. ולקח שנים אחד לפסח ואחד לחגיגה.
וקח לי משם שני. ראשי תיבות
משלו.
משם בגימטריא
משלי שכך כתב לה בכתובתה.
פרק כז, יט
בכרך. ב' במסורה. עשו בכורך. אנכי הורג את בנך בכורך (שמות ד, כג). שאמר יעקב אני הוא שנאמר עלי בני בכורי ישראל (שם שם כב) אבל עשו בנך בכורך נאמר עליו הנה אנכי הורג את בנך בכורך.
פרק כז, כז
וירח. ב' במסורה. וירח ריח בגדיו. וירח ה' את ריח הניחוח (לעיל ח, כא). מלמד שנכנסה עמו גן עדן.
וירח. בגימטריא
יום פסח היה.
ריח. בגימטריא
ליל פסח.
כריח. ב' במסורה. כריח שדה. כריח לבנון (שה"ש ד, יא). שזכות ריח ניחוח העולה מן לבנון פירוש בית המקדש עמד לו.
פרק כז, כח
ויתן לך. י' תיבות בפסוק ובי' ברכות נתברך כנגד עשרת הדברות שעתידין בניו לקבל.
פרק כז, כט
וישתחוו לך לאמים. חסר וי"ו כנגד ו' דורות שמדוד עד יורם שעבדו אדום את ישראל. ומכאן ואילך פשעו בו. ויש בזו הברכה כ"ו תיבות לומר לך שברכו בשם הנכבד שעולה כ"ו.
הוה. ב' במסורה. הוה גביר לאחיך. כי לשלג יאמר הוה ארץ (איוב לז, ו). בזכות יעקב יורד גשם ושלג.
פרק כז, לג
ויאמר מי איפוא. ראשי תיבות
אמו. מי נעשה סרסור בדבר, רבקה.
איפוא. בגימטריא
גיהנם. שנכנס גיהנם עמו.
ואברכהו. ב' במסורה. בטרם תבוא ואברכהו. כי אחד קראתיו ואברכהו (ישעיה נא, ב) גבי אברהם. רמז ברכת אברהם ברך את יעקב. וכתיב נמי (להלן כח, ד) ויתן לך את ברכת אברהם.
פרק כז, לה
במרמה. ב' במסורה. בא אחיך במרמה. ויענו בני יעקב וגו' במרמה (להלן לד, יג). בשביל שהוא בא לאביו במרמה נטלו בניו במרמה.
ברכתך. ב' במסורה. ויקח ברכתך. על עמך ברכתך סלה (תהלים ג, ט). שמזאת הברכה היה לבניו ברכה סלה.
פרק כז, לו
ברכתי. ג' במסורה. לקח ברכתי. קח נא את ברכתי (להלן לג, יא) וצויתי את ברכתי (ויקרא כה, כא). בשביל שלקח הברכה הוצרך לפייסו קח נא את ברכתי והקב"ה צוה את ברכתו ולא חסר כלום מכל הדורון כדכתיב (להלן לג, יח) ויבא יעקב שלם.
פרק כז, מו
קצתי בחיי. קו"ף קטנה, שראתה שעתיד ליחרב הבית שגובהו ק' אמה. וקו"ף של ודרור קן לה (תהלים פד, ד) גדולה, שבקש דוד על ההיכל שגובהו ק' אמה שלא יחרב.