פרק כט, ב
וירא והנה באר בשדה. אמרה לו אמו כמו שאנכי יפת תואר ונזדמנתי על הבאר כן יהיה לך סימן מבנות אחי אם תראה שהיא כתארי היא בת מזלך.
והנה באר בשדה. רמז לבאר שהיה לישראל במדבר.
שלשה עדרי. בגימטריא זה אהרן ומשה ומרים.
כי מן הבאר ההוא. בגימטריא משה.
והאבן. ב' בפרשה (הכא: ולעיל כח, כב) על שם שני לוחות אבנים. ז' פעמים באר בפרשה כנגד ז' ימי החג שמנסכים בהם מים. וכנגד ז' שקורין בתורה בשבת. וה' מהם פי הבאר כנגד ה' שקורין ביו"ט. ושלש מהם מעל פי הבאר כנגד שלש בחול.

פרק כט, ו
ויאמרו שלום. ולא אמרו "שלום לו" כי אין שלום אמר אלהי לרשעים (ישעיה נז, כא):

פרק כט, ט
כי רעה הוא. ב' במסורה. הכא. ואידך: שן רעה ורגל מועדת (משלי כה, יט). אותו פסוק נדרש בגליות אף כי רעה הוא נדרש בב"ר (ע, ט) בגליות.

פרק כט, י
ויגל. ב' במסורה. הכא. ואידך: ויגל כבודי (תהלים טז, ט). שכיון שראה אותה שרתה עליו רוח הקודש. וזהו ויגל כבודי, כדכתיב (שם נז, ט) עורה כבודי.

דבר אחר:
אימתי ויגל כבודי?
כשיתקיים ויגל את האבן, כשיסיר יצר הרע שדומה לאבן.

פרק כט, יג
שמע. ג' במסורה. שמע יעקב. כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור (ישעיה כג, ה). מתי יהיה זה מקויים, כשתצא שמועת גאולת יעקב.
ויחבק לו וינשק לו. תחלה חבקו לראות אם היה חגור מעות במתניו, וכשלא מצא, נשקו, לראות אם יש אבן טובה בפיו.
ויחבק לו וינשק לו. בגימטריא חבקהו לגוזלו מה שעליו.

פרק כט, יז
ועיני לאה רכות. שלשה פסוקים. הכא. ועיני ישראל כבדו מזקן (להלן מח, י). ועיני רשעים תכלינה (איוב יא, כ). למה היו עיניה רכות, לפי שהיתה יריאה שמא תנשא לעשו. וכן עיני ישראל כבדו מזוקן לפי שראה ירבעם ואחאב יצאו ממנו. וזה הוא ועיני לאה רכות ועיני ישראל כבדו, בשביל ועיני רשעים.
רכות. ב' במסורה. ועיני לאה רכות. אם ידבר אליך רכות (איוב מ, כז). כי היתה מדברת אליו רכות אעפ"כ לא היה אוהב אותה.

פרק כט, לא
וירא ה' כי שנואה. סופי תיבות: אהיה. לפי שחשדה יעקב כמו שהפקירה עצמה לו כך הפקירה עצמה לאחר, לכך העיד הקב"ה שמו עליה.

פרק כט, לב
ותקרא שמו ראובן. ואח"כ כתיב כי אמרה, ובאחרים אינו כן אלא תחלה הוא מפרש טעם השם ואח"כ השם.