פרק לב, ב
מחנים. נוטריקון מאותן חיילים נטל יעקב מלאכים.



פרק לב, ה
עם לבן גרתי. כלומר: אע"פ שהייתי בבית לבן קיימתי תרי"ג מצות.
ואחר עד עתה. ואם תאמר אם כן שקיימת המצות בא והלחם עמי, ואחר עד עתה, כלומר: אני צריך להתאחר עד שיעברו עתה ע' של בבל ות' של מצרים וה' אלפים של גלות אדום ויבא אלף הששי שהם ימות המשיח ואח"כ ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו (עובדיה א, כא).

דבר אחר:
גרתי אותיות תגרי. שהייתי עם לבן שהיה לי עמו תגרי ואני איש ריב ובעל מלחמה והכל כדי להפחידו.
גרתי. ב' במסורה. הכא. ואידך: אויה לי כי גרתי משך (תהלים קכ, ה). בשביל שיעקב ירא מעשו כל כך וקראו אדוני, והקב"ה הבטיחו כבר ושמרתיך בכל אשר תלך (לעיל כח, טו) גרם לבניו שנעשו גרים בין האומות.

פרק לב, ו
ויהי לי שור וחמור. ולא הזכיר מינים אחרים, אלא רמז ליוסף שהוא שטנו של עשו, וליששכר שעוסקין בתורה לקיים הקול קול יעקב בבתי מדרשות.
לי שור בגימטריא שנולד יוסף. שור בגימטריא קרן יוסף.
ויהי לי שור וחמור. ווי לי שיתחברו עתה השור והחמור, הטמא והטהור יחדו.

פרק לב, ח
ויירא יעקב. אע"פ שנאמר לו (לעיל כח, יד): והיה זרעך כעפר הארץ, אפשר שיתקיים בזרע אחר שיוליד אחר כך.

פרק לב, י
ואיטיבה. מלא יו"ד. התפלל שיעמדו לו יו"ד נסיונות של אברהם.

פרק לב, יא
קטנתי. יו"ד כפופה. אע"פ שנתברכתי בעשרה ברכות ירא אני שמא יגרום לי החטא.
במקלי. בגימטריא יעקב. פירוש בגופי לבדי.

דבר אחר:
בזכות יעקב עברו ישראל את הירדן.

פרק לב, יב
הצלני נא מיד. ראשי תיבות המן. רמז להמן שיצא להכות אם על בנים, כדכתיב (אסתר ג, יג) טף ונשים.
והכני. ב' במסורה. והכני אם על בנים. אם יוכל להלחם אתי והכני (ש"א יז, ט) גבי גולית. לומר:
מה יעקב נתיירא,
אף דוד נתיירא.

מה יעקב נרדף,
אף דוד נרדף.

וכשם שיעקב ניצל מעשו,
אף דוד ניצל מגולית.

וזכות יעקב
עמד לדוד.

וכשם שגבי דוד היה מלחמה,
אף יעקב הכין עצמו למלחמה, שהתקין עצמו לשלשה דברים.

אם על בנים. ב' במסורה. הכא. ואידך: אם על בנים רוטשה (הושע י, יד) בסנחריב מלך אשור. שאמר להשחית את ישראל, כמו עשו שבא להלחם עם יעקב. וכן לא תקח האם על הבנים (דברים כב, ו) רמז לגליות.

פרק לב, יד
מן הבא בידו מנחה לעשו. ששלח לו אבנים טובות שאדם צוברן בידו.
מנחה בגימטריא אבנים.

פרק לב, טו
עזים מאתים. כל תיבה של זה הפסוק מסיים במ"ם. וכן פסוק ומנחתם ונסכיהם (במדבר כט, לג). שבשביל הבהמות ששלח לעשו והם תק"ן בשנה, כדמפרש בפרשת פנחס. והם ח' ממי"ן וכנגדם מלכו ח' מלכים באדום לפני מלוך מלך בישראל.

דבר אחר:
לכך מסיים הכל במ"ם לפי שכל הבהמות ששלח לו היו בעלי מומים, שלא יקריב מהם קרבן.

פרק לב, יז
ורוח. ב' במסורה. הכא. ואידך: רוח והצלה יעמוד ליהודים (אסתר ד, יד). רמז לדורות הבאים שיתנו דורן לשריהם.

פרק לב, יח
ויצו את הראשון. ד' פעמים גם (פסוקים יט, כ) כנגד ד' מלכיות.
ולמי. ג' במסורה. ולמי אלה לפניך. ולמי כל חמדת ישראל (ש"א ט, כ). ולמי אני עמל (קהלת ד, ח). לומר כל חמדת ישראל ועמלם נטלו בני עשו. וזהו ולמי כל חמדת ישראל ולמי אני עמל ולמי אלה לפניך.

דבר אחר:
כך אמר יעקב למי אני עמל לתת כל חמדת ישראל, למי אלה לפניך.

פרק לב, יט
שלוחה. ג' במסורה. מנחה היא שלוחה. נפתלי אילה שלוחה (להלן מט, כא). והנה יד שלוחה (יחזקאל ב, ט) גבי דניאל. פירוש מה התם אמרי שפר, אף כאן שעל ידי המנחה נתן לו אמרי שפר וכבדו ואמר לו מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב. וכמו התם יד שלוחה אף כאן שאע"פ שלא רצה בפיו לקבלה הנה ידו שלוחה לקבלה.

פרק לב, כג
ילדיו. ג' במסורה. אחד עשר ילדיו. ואידך: כי בראותו ילדיו (ישעיה כט, כג). ילדיו אל אל ישועו (איוב לח, מא). זהו שיש במדרש (עיין ב"ר עט, א) שראה יעקב ל' רבואות מבני בניו, כמו שראה י"א בניו כך ראה כי רבואות מילדיו וכמו התם ילדיו אל אל ישועו, גם בכאן אמר לילדיו שיתפללו לאל שיצילם מיד עשו, כמו שיש בב"ר (עח, י) שהציג כל אחד לבדו ואמר, כל אחד יתפלל לבדו בפני עצמו.

פרק לב, כד
ויעברם. ב' במסורה. הכא. ואידך: בקע ים ויעבירם (תהלים עח, יג). מלמד שנבקע לו מעבר יבק ועבר ביבשה.

פרק לב, כה
ויאבק. בגימטריא כסא הכבוד. מלמד שהעלו האבק עד כסא הכבוד.
איש עמו. בגימטריא עשו אדום.
ויאבק איש עמו. סופי תיבות: קשו. על שם ובית עשו לקש (עובדיה א, יח).

פרק לב, כו
ויגע בכף יריכו. לראות אם הוא מלאך כמותו אם היו לו קפצים, שהמלאכים אין להם קפצים. א"נ לפוסלו מן העבודה, לפי שקנה מעשו הבכורה שבהן העבודה.
בכף ירכו. בגימטריא לפוסלו מכהונה.

פרק לב, כז
ברכתני. בגימטריא הודה לברכתי, ששרו של עשו היה.