פרק מא, א
ויהי מקץ. נאמר כאן מקץ ונאמר באברהם מקץ עשר שנים (לעיל טז, ג). מה להלן עשר שנים אף כאן לסוף עשר שנים. ופירוש ויהי מקץ דהיינו לסוף עשר שנים ועוד שנתים.
ויהי מקץ שנתים ימים. בגימטריא מקץ עשר שנים.

פרק מא, ב
שבע פרות. על שם עגלה יפיפיה מצרים (ירמיה מו, כ). ולמה שבע על שם מצרים לודים ענמים להבים נפתוחים פתרוסים כסלוחים (בראשית י, יג_יד) שהם שבעה. וז' עממים מארץ כנען יתפרנסו ממצרים.

פרק מא, ה
בקנה אחד. ג' במסורה. תרי הכא: (ובפסוק כב) ואידך: גבי מנורה (שמות לז, יט). שהשובע הוא אור לעולם. ולכך ראה בטובות בקנה אחד ובשדופות לא ראה בקנה אחד. מפני ששנים הטובות כולם שוים לטובה אבל הרעות לא היו שוין לרעה אלא כל אחד יותר רעה משלפניו.

פרק מא, יג
כאשר פתר. בגימטריא שהחלומות הולכים אחר הפה.

פרק מא, יט
כהנה. ב' במסורה. הכא. ואידך: ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך וגו' ואם מעט ואוסיפה לך כהנה (ש"ב יב, ח). זהו שאמר הכתוב (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה. וזהו ואוסיפה לך כהנה, שאם היתה רעה לא ראיתי כהנה לרוע.

פרק מא, כט
שבע. ב' במסורה. הכא. ואידך: וימלאו אסמיך שבע (משלי ג, י) לומר לך שכל כך יהיה השובע שיתמלאו כל האוצרות.

פרק מא, לד
ויפקד. ב' במסורה. יעשה פרעה ויפקד פקידים. ואידך: ויפקד המלך פקידים (אסתר ב, ג). אחשורוש הפקיד פקידים לקבץ לו נשים ע"כ נתרושש, כמו שדרשו חז"ל (מגילה יא, א) וישם המלך אחשורוש מס (אסתר י, א) שנעשה רש. והיינו דכתיב (משלי לא, ג) אל תתן לנשים חילך. אבל יוסף הפקיד פקידים לקבץ בר על כן העשיר וליקט כל הכסף.

פרק מא, לה
ויקבצו. ב' במסורה. ויקבצו את כל אוכל. ויקבצו את כל נערה (אסתר ב, ג). זהו שאמר הכתוב (זכריה ט, יז) דגן בחורים ותירוש ינובב בתולות.

פרק מא, מ
ישק. ב' במסורה. על פיך ישק כל עמי. שפתים ישק משיב דברים נכוחים (משלי כד, כו). בשביל שהשיב דברים נכוחים זכה כי על פיך ישק כל עמי.

פרק מא, מה
צפנת פענח. בגימטריא מגלה נסתרים.
צפנת פענח נוטריקון צ'דיק פ'טפט נ'פש ת'אוה פ'וטיפיר ע'נה נ'פשו ח'נם.

דבר אחר:
צ'ופה פ'ודה נ'ביא ת'ומך פ'ותר ע'ניו נ'בון ח'וזה:

פרק מא, נ
וליוסף. ב' במסורה. וליוסף יולד שני בנים. וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו (דברים לג, יג). בשביל שלא שימש מיטתו בשנת רעבון כדכתיב בטרם תבוא שנת הרעב, זכה מבורכת ה' את ארצו, כדאמרינן (תענית יא, א) כל המשתף עצמו עם הצבור בצרתם זוכה ורואה בנחמת הצבור.

פרק מא, נה
לכם תעשו. בגימטריא המילה תעשו שצוה אותם למול: