פרק מג, ד
נרדה. ג' במסורה. נרדה ונשברה לך אוכל. נרדה ונבלה שם שפתם (לעיל יא, ז). נרדה אחרי פלשתים לילה (שמואל א' יד, לו). שאמר אם ישך משלח נרדה מיד ונרדה ביום ובלילה למהר הדבר כמו התם נרדה לילה. וגם רמז למה שדרשו (ב"ר צא, ז) שירדו להרוג ארץ מצרים, כדכתיב נרדה ונבלה שם שפתם.

פרק מג, ז
על פי. ב' במסורה. על פי הדברים. על פי שנים עדים (דברים יז, ו). שהוצרכנו להגיד לו על פי הדברים האלה כאילו היו עדים בדבר.

פרק מג, ט
לך כל הימים. בגימטריא בעולם הזה ולבא.

פרק מג, י
כי עתה שבנו זה. סופי תיבות: שם בן ארבע. לומר שהשם מלוה לצדיקים.

פרק מג, יא
מעט צרי ומעט דבש. ו' מינים הביאו לו מנחה כנגד ו' בני הגבירות, כל אחד מין אחד הביאו לו מנחה.

פרק מג, טו
ומשנה. ב' במסורה. ומשנה כסף. ומשנה שברון שברם (ירמיה יז, יח). לומר לך קל וחומר מה הכא: שבשגגה בא הכסף לידי אחי יוסף באו לשלמו לו בכפלים כ"ש שעתידין האומות לשלם כל הכסף שלוקחים מישראל כפלי כפלים וזהו ומשנה שברון שברם.

פרק מג, כט
יחנך. ב' במסורה. יחנך בני. חנון יחנך לקול זעקך (ישעיה ל, יט). זהו שיש במדרש (ב"ר צד, ז) ששאל כמה בנים יש לך ומה שמם. ואמר לו שכלם קרא שמות על שם הצרות שאירעו לאחיו. וזהו לקול זעקך, שאמר לו שהיה מצטער על אחיו, נכמרו רחמיו ואמר לו אלהים יחנך בני.

פרק מג, לא
ויתאפק. ב' במסורה. הכא. ואידך: ויתאפק המן ויבא אל ביתו (אסתר ה, י). מה הכא: תחלה צער וסופו שמחה כשהודיעם שהוא יוסף, אף התם תחלה צער וסופו שמחה וששון ליהודים (שם ח, יז).

פרק מג, לג
והצעיר. ב' במסורה. והצעיר כצעירותו. והצעיר לגוי עצום (ישעיה ס, כב). בנימין שהיה הצעיר עשאו גדול מכולם, כדכתיב (פסוק לד) ותרב משאת בנימין ממשאות כלם.

פרק מג, לד
משאת. ב' במסורה. וישא משאת. משאת שוא ומדוחים (איכה ב, יד). כדאיתא במדרש (תנחומא ויגש ד') שהיה מכה בגביע ואומר פלוני ופלוני מאם אחת ישבו ביחד ואני אין לי אח מאמי ובנימין אין לו אח מאמו נשב ביחד. וזה היה משאת שוא ומדוחים.