פרק מז, ב
ומקצה אחיו לקח. בגימטריא זה החלשים.

פרק מז, ו
במיטב הארץ. בגימטריא גושן.
ושמתם. ב' במסורה. ושמתם שרי מקנה על אשר לי. ואידך: ושמתם בארון (דברים י, ב). מלמד שהיו ממונים ושרים על ראשי החיילים והיו שמם כתובים ומונחים בארגז המלך. וזה הוא ושמתם בארון.

פרק מז, ז
ויעמדהו. ב' במסורה. ויעמדהו לפני פרעה. ואידך: ויעמדהו לפני אלעזר הכהן (במדבר כז, כב). ושניהם חסרים, לפי שיעקב היה זקן והיו צריכין לסומכו כדי שיוכל לעמוד. גם יהושע היה מתבייש שנעשה מנהיג בפני משה והיה ירא ממשה שמא יענישהו והיו צריכים לסמכו. ולכך שניהם חסרים שלא היתה עמידתן שלימה.

פרק מז, יד
ביתה פרעה. ב' במסורה. את הכסף ביתה פרעה. ערב כבד ביתה פרעה (שמות ח, כ). בשביל שלא זכר הטובות שעשה לו יוסף והביא כל הכסף לביתו, על זה בא הערוב תחלה ביתה פרעה.

דבר אחר:
לומר כמו שמכניסין הכסף חדר בחדר כי ביתה תרגום מלגיו. כך בא הערוב בחדר פרעה שהיה לפנים חדר בחדר.

פרק מז, כג
הא. ג' במסורה. הא לכם זרע. על שם ונתתם חמשית לפרעה (פסוק כד). וחדא ביחזקאל (טז, מג) הא דרכך בראש נתתי. על שם ואל תחמלו זקן בחור ובתולה וטף ונשים (שם ט, ה_ו) הרי חמשה. וחדא בדניאל (ב, מג. מה) הא כדי פרזלא. דהבא. כספא. חספא. נחשא. הרי חמשה דברים.

פרק מז, כח
וירבו מאד. ויחי יעקב. בגימטריא ראה ס' ריבוא. וזהו שנאמר (ישעיה כט, כג) בראותו ילדיו. בראותו אותיות רבואות. ילדיו עולה ס'. לומר שראה ששים רבוא מילדיו.

דבר אחר:
וירבו מאד. ויחי יעקב. מלמד שראה ל' רבוא. דלקמן (שמות א, ז) קאמר במאד מאד והוא ס' רבוא והכא: לא כתיבי אלא חד מאד דהיינו החצי. וכן כתיבי לקמן (שם) ו' לשונות והם פרו. וישרצו. וירבו. ויעצמו. במאד. מאד. והכא: לא כתיבי אלא תלתא ויפרו. וירבו. מאד. ולהאי לישנא דרוש הכי כי בראותו ילדיו. כי עולה ל' ואותיות בראותו הוא רבואות לומר שראה שלשים רבואות מילדיו.

דבר אחר:
ויחי יעקב בארץ. שלא חיה ימים טובים בלא צער אלא כמנין ויחי. י"ז שנה משנולד יוסף עד שנמכר וי"ז שנה במצרים.

דבר אחר:
ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. שהראשונים לא היו חיים שהרי אמר כי ארד אל בני אבל שאולה (לעיל לז, לה).
שבע עשרה שנה. כנגד י"ז שנים שגדל הוא ליוסף כלכלו י"ז שנה.
ויהי ימי יעקב. בכל מקום שנאמר ויהי ימי לא הגיע לימי אבותיו. ויהי כל ימי חנוך (לעיל ה, כג). ויהי כל ימי למך (שם לא). וכן בכל מקום שנאמר בו קריבה.
שבע שנים וארבעים ומאת שנה. מנה המועט תחלה מה שלא עשה כן באברהם ויצחק, בשביל שהיו ימיו מועטים ורעים הזכיר המועט תחלה. וחי ל"ג שנים פחות מאביו משום דכתיב (משלי כו, ב) קללת חנם לא תבא על שקלל רחל ואמר עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה (לעיל לא, לב) חסרו לו מנין יחי"ה, שהוא ל"ג, משנותיו.

פרק מז, כט
ויקרבו ימי. ב' במסורה. הכא. ואידך: גבי דוד ויקרבו ימי דוד למות (מ"א ב, א). איתא במדרש אמר הקב"ה אתה עשית קמ"ז מזמורים כמנין שנות יעקב, תזכה כמותו. מה הוא ובנו מלכו ביחד אף אתה ימלוך שלמה בנך בחייך.

דבר אחר:
מה יעקב לא הגיע לימי אבותיו אף דוד כן דכתיב ביה (מ"א א, א) והמלך דוד זקן בא בימים וגו'.
נא ידך. בגימטריא מילה.
חסד ואמת. פרש רש"י חסד שעושין עם המתים וזהו אמת. אמת נוטריקון א'רון מ'טה ת'כריכין.

פרק מז, לא
וישתחו. בגימטריא מודים על בשורה טובה.