פרק מט, א
ויקרא יעקב אל בניו. שרצה לגלות להם הקץ ונסתם ממנו. אמר יעקב שמא יש בכם חטא. אמרו לו תדקדק בשמותינו ולא תמצא בהם אותיות חט. ואמר להם גם אין בהם אותיות קץ.

פרק מט, ב
ושמעו. אותיות שמע ו'. שאמר להם שמע ישראל שיש בהם ששה תיבות.
ושמעו בני יעקב. ושמעו. בגימטריא הוא בקש לגלות הקץ.
ושמעו אל ישראל. בגימטריא זהו קצו של מלך המשיח.

פרק מט, ג
ראובן. בגימטריא לא בכור. יוסף במלואו בגימטריא בכורה.

פרק מט, ה
שמעון ולוי אחים. בגימטריא אין להם חלק בארץ.

פרק מט, ו
תחד. ב' במסורה. הכא: אל תחד כבודי. ואידך: לא תחד אתם בקבורה (ישעיה יד, כ). שבקש יעקב שאף לאחר הקבורה לא יהיו מזכירין אותו במעשה קרח. וזהו בקהלם שנאמר שם (במדבר טז, יט) ויקהל עליהם קרח. אבל כשמייחסם על הדוכן הזכירו ואמר בן לוי בן ישראל (דה"י א' ו, כג).
כי באפם הרגו איש בגימטריא זה שכם בן חמור.

פרק מט, ח
יהודה. בי"ה שמו צריך להיות בראש הדף. בי"ת ב'ראשית (בראשית א, א). יו"ד יהודה אתה יודוך. ה"א ה'באים אחריהם בים (שמות יד, כח). שי"ן ש'מר לך (שם לד, יא). מ"ם מ'ה טובו אהליך (במדבר כד, ה). וי"ו ו'אעידה בם את השמים (דברים לא, כח). על שם כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כו, ד).
אחיך ידך בעורף אויביך. ראשי תיבות בגימטריא דוד דכתיב ביה (ש"ב כב, מא) ואויבי תתה לי עורף.
ישתחוו לך. ב' במסורה. הכא: חד. ואידך: כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך (תהלים סו, ד). וכן ואדוננו ב' במסורה. ואדוננו מכל אלהים (תהלים קלה, ה). ואדוננו דוד (מ"א א, יא) על שם וכסאו כשמש נגדי (תהלים פט, לז). ורבו רבון קדמוהי (דניאל ז, י) אחד לי ואחד לדוד.

פרק מט, ט
גור אריה יהודה. בגימטריא דוד ושלמה.
גור אריה יהודה. ראשי תיבות בגימטריא דוד.
גור אריה יהודה. בגימטריא זה נחשון.
עלית. ג' במסורה. מטרף בני עלית. כי עלית משכבי אביך (פסוק ד). עלית למרום (תהלים סח, יט). לראובן אמר עלית והיית ראוי ליקח מתנות כהונה ומלוכה דכתיב ביה (ש"א ב, י) ויתן עוז למלכו. ומי גרם לך שהפסדת אותו כי עלית משכבי אביך. וליהודה אמר אבל אתה שמטרף בני עלית זכית ועלית ולקחת מתנות מלוכה.

פרק מט, י
ומחוקק מבין רגליו. בגימטריא תלמידי חכמים. ובגימטריא תורה.
מחקק עולה רמ"ח שרמ"ח איברים באדם, על שם ערוכה בכל ושמורה (ש"ב כג, ה).
עד כי יבא שילה. פירוש אחיה השילוני שהיה מעיר שילה והוא בישר לירבעם שנקרעה מלכותו של דוד ממנו ונתנה לו עשרה חלקים (מ"א יא, ל).
יבא שילה. בגימטריא משיח.
שילה. בגימטריא משה דכתיב ביה (דברים לג, כא) ויתא ראשי עם שאז היתה יהודה לקדשו (תהלים קיד, ב) דכתיב (שם סח, כח) שרי יהודה רגמתם.

פרק מט, יג
וירכתו על צידון. כתיב חסר צידן לשון צידה שהיה מספק מזון ליששכר.

פרק מט, יד
יששכר חמור גרם. קרי ביה. חמור גורם, ששמעה לאה קול צעקת החמור ויצאה לקראת יעקב והביאתו לאהלה.
יששכר חמר גרם. חמר כתיב חסר ו' קרי ביה חמר כי בעוד שהחמר על רגלי יעקב נעשה יששכר ונזקק ללאה שלא הניחתו לרחוץ רגליו.
בין המשפתים. ב' במסורה. הכא. ואידך: למה ישבת בין המשפתים (שופטים ה, טז). כמו שהחמור נושא את המשוי, כך היה יששכר נושא משאן של ישראל בתורה ורוב סנהדרין היו משל יששכר. כתיב הכא: בין המשפתים וכתיב התם למה ישבת בין המשפתים.
רובץ. שהיו מרביצין תורה בישראל בין המשפתים בלשכת הגזית שהיתה חציה בקדש וחציה בחול. וכתיב התם (שופטים ה, טז) למה ישבת בין המשפתים, שהיתה נחלתו על שפת הים בין ים ליבשה, כדמתרגמינן אחסתניה בין תחומיא.

פרק מט, טו
למס עובד. ג' במסורה. הכא. ואידך: ביהושע ולא הורישו וגו' למס עובד (יהושע טז, י). ויעלם שלמה למס עובד (מ"א ט, כא). לומר לא די שלימד תורה לכל ישראל אלא שהעלה להם מס ממונו שהיה מספיק לכל מי שיבא ללמוד.

פרק מט, טז
כאחד שבטי ישראל. פירוש כדוד ולכן אותיות של ראשי פסוקים דן יהי לישועתך בגימטריא כדוד.

פרק מט, יט
יגודנו. ב' במסורה. הכא. ואידך: לעלות לעם יגודנו (חבקוק ג, טז). פירוש שבני גד לקחו נחלה מעבר לירדן והיו באין עליו גדודים מהגוים שסביביו. וזהו פירושו גד גדוד יגודנו כמו יגוד אותו. והוא יגד עקב שהיו גבורים והיו נלחמים בהם ומחזירים אותם על עקבם. ולא די שמחזירים אותם אלא שהיו עולים אחריהם לארצם לשלול שלל. וזהו לעלות לעם יגדונו שהיו עולים אל עם אשר יגודנו אותם.

פרק מט, כא
נפתלי אילה שלוחה. נבא על מלחמת ברק עם סיסרא שלקח עשרת אלפים מנפתלי (שופטים ד, י) ואמר לשון נקבה אילה שלוחה על שם דבורה.
הנותן אמרי שפר. על שם ותשר דבורה (שופטים ה, א).
אמרי שפר. בגימטריא שיר ושבחה.
אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. בגימטריא ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא.

פרק מט, כב
בן פרת יוסף. לא הזכירו בשמו כמו שעשה לאחרים שחילק לו כבוד בשביל המלכות והתחיל בשם בניו.
בן פרת בגימטריא מנשה ואפרים.

דבר אחר:
בן פורת. בן פותר ע"ש פתרון החלומות.
בנות צעדה עלי שור. נבא על מלחמת יהושע ביריחו שיורו לו בחצים מן החומה.

פרק מט, כד
ותשב באיתן קשתו. שנתחזק כנגדן.

פרק מט, כה
מעל. ג' במסורה. ברכות שמים מעל. ומטל השמים מעל (לעיל כז, לט). יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו (תהלים נ, ד). פירוש כי לדין עמו יקרא אל השמים למנוע טל ומטר ואל הארץ למנוע מלתת יבולה כדכתיב (איוב לו, לא) כי בם ידין עמים.
רובצת. ג' במסורה. הכא: ברכות תהום רובצת תחת. ואידך: נמי ביוסף ומתהום רובצת (דברים לג, יג). והאם רובצת (שם כב, ו). והיינו דאמרינן בפרק ג' דתעניות (כה, ב) אין לך טפח שיורדת מלמעלה שאין טפחיים עולים מלמטה מן התהום. והיינו ומתהום רובצת תחת. והאם רובצת, יליף רובצת מתהום רובצת לאשמועינן שהמוצא קן בים חייב בשילוח.
ברכות שדים. הם השמים שיריקו מטר. ורחם היא הארץ שמולדת פירות.

פרק מט, כז
ולערב יחלק שלל. בגימטריא אלו הקרבנות. תמצא שהתחלת התיבות שאחרי שמות השבטים ב'כורי. א'חים. א'תה. ל'חוף. ח'מור. י'דין. ג'דוד. ש'מנה. א'ילה. ב'ן. ז'אב. עולה לחשבון שס"ה כמנין ימות החמה. ואותיות האחרונות של הברכות כגון עלה'. בישראל'. מחלב'. צידון'. עובד'. יהוה'. עקב'. מלך'. שפר'. אחיו'. שלל'. עולה שנ"ד כמנין ימות הלבנה. וזהו שנאמר (ירמיה לא, לד) כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חוקות ירח וכוכבים לאור לילה וגו' אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים. יעקב הקדים דן לגד כסדר תולדותם ומשה הקדים גד לדן לפי שהוא קבור בחלקו.

פרק מט, כח
וזאת אשר דבר להם אביהם. סיים בזאת ובו בלשון פתח משה וברכם וזאת הברכה (דברים לג, א). וזהו מזקנים אתבונן (תהלים קיט, ק).