פרק ו, ד
הנפלים. ג' במסורה. אחד מלא וב' חסרים: הנפלים היו בארץ, חסר. ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים (במדבר יג, לג), מלאים. וזה סיחון ועוג וכו' כדאיתא בנדה (סא, א ע"ש בשינויים) סיחון ועוג בני שמחזאי ועזאל, ונפלו מן השמים בימי דור המבול. לכן כתיב כאן הנפלים היו בארץ, חסר.


פרק ו, ט
אלה תולדות נח. ד' דסמיכי. אלה תולדות השמים (לעיל ב, ד). אלה תולדות נח. אלה תולדות שם (להלן יא, י). אלה תולדות יעקב (להלן לז, ב). בכולן פסל שלפניו. אלה תולדות השמים - פסל תוהו ובהו. אלה תולדות נח - פסל דורות שלפניו. אלה תולדות שם - פסל בני חם ובני יפת. אלה תולדות יעקב - פסל עשו ואלופיו.
נח נח וגו'. שלש פעמים כתיב נח בפסוק שראה שלשה עולמות.

דבר אחר:
שהיה משלשה שכל אחד הציל שלשה בזכותו. נח הציל שלשת בניו, שהם שם חם ויפת. דניאל הציל חנניה מישאל ועזריה בחלום. איוב הציל שלשת רעיו, אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי.

דבר אחר:
נח לשמים, נח לבריות, נח לעליונים, נח לתחתונים. נח בעולם הזה ונח בעולם הבא.
תמים היה. הי"ה עולה למנין עשרים, לומר תמים בכל עשרים דורות שמאדם עד אברהם. אבל משבא אברהם לא נחשב תמים.
את האלהים התהלך נח. סופי תיבות: חכם. וזהו שנאמר (משלי יא, ל) ולוקח נפשות חכם.

פרק ו, יא
ותמלא הארץ. ב' דסמיכי. הכא: ואידך: ותמלא הארץ אותם (שמות א, ז). שהארץ עצמה היתה מלאה מהם, שהיו יולדות ששה בכרס אחד והיו נבלעים תחת הקרקע ואח"כ מבצבצין ועולין. והכא נמי הארץ עצמה היתה מלאה חמס, שהיה מפקיד כיסו אצל חבירו ואפרסמון עמו והיה הנפקד מניח הכיס עם האפרסמון תחת הקרקע עם אוצרותיו והמפקיד בא בלילה ומריח האפרסמון ולוקח הכל.
חמס. בגימטריא מי נח. מלמד שפרע להם מדה במדה.
חמס. בגימטריא גיהנם. מלמד שברותחין נדונו.

פרק ו, יג
ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר. רמז לו לימי המבול שהם כמנין קץ, ארבעים יום של מטר וק"ן של תגבורת.
כי מלאה הארץ חמס מפניהם. בגימטריא גלוי עריות.
והנני. ג' במסורה. הכא: והנני משחיתם. ואידך: והנני אומר לבנות בית (מ"א ה, יט). והנני מקוששת שנים עצים (שם יז, יב). אמר הקב"ה, אני אמרתי לבנות, שיהיה עולם בנוי וקלקלו מעשיהם, והנני משחיתם. והנני מקוששת שנים, לומר לך שלא נשאר שום אילן עומד אלא כולם נתלשו.
משחיתם. בגימטריא היא שלשה טפחים.
משחיתם את הארץ. ראשי תיבות מאה, לומר לך שהשחית קומתן שהיתה גבוהה מאה אמה.

פרק ו, טו
וזה אשר תעשה. ב' דסמיכי. הכא. ואידך: וזה אשר תעשה על המזבח (שמות כט, נח). לומר כשם שהמזבח מכפר, כך אתה צריך לבנות מזבח, לכפר עליו, כשתצא.

פרק ו, טז
צהר. בגימטריא לאור האבן.
ושלשים תעשה. ב' במסורה. הכא. ואידך: ושלשים יסעו (במדבר ב, כד). רמז למאן דאמר (ירושלמי עירובין פ"ה ה"א) שהדגלים נסעו כתיבה מרובעת.

דבר אחר:
שבזכות הדגלים נצולו.
תעשה. (יז) ואני. סמך ואני לתעשה לומר תעשה, שאני מסייעך בעשייתה שאלמלא כן לא היה יכול לעשות אותה.

פרק ו, יט
להחיות אתך זכר ונקבה. מהעוף למינהו. רמז לו שהעוף ישכון אצלו. וזהו שנאמר (להלן ח, ח) וישלח את היונה מאתו, מלמד שהיתה שכונה אצלו.
להחיות אתך בגימטריא לא טרפה, ולא מחוסר אבר.

פרק ו, כא
ולהם. ג' במסורה. הכא: והיה לך ולהם לאכלה. וגבי יוסף, ולהם לבדם (להלן מג, לב). ולהם ולגמליהם אין מספר (שופטים ו, ה). כמו גבי יוסף שאכל הוא לבדו והמצריים לבדם, כך נח ובניו והחיות והבהמות כל אחד לבדו, לכל אחד כפי מאכלו. וזה הוא ולהם ולגמליהם, שהכניס זמורות לפילים ומאכל לגמלים, וכן לכל מין ומין.