פרק ט, ה
ואך. ג' במסורה. הכא: ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש מיד כל חיה. ואידך: ואך אם טמאה ארץ אחוזתכם (יהושע כב, יט). ואך את הדבר (במדבר כב, כ). לומר כמו שאסור להרע עצמו כך אסור לקלל עצמו. והוא, אך את דמכם לנפשותיכם, ואך את הדבר, שאפילו הדבור אדרוש. ואך אם טמאה, לומר שמכל חיה אדרשנו בין טמאה בין טהורה.

פרק ט, ט
מקים את בריתי אתכם. סופי תיבות: מתים. רמז לתחיית המתים שהשם מקים להם בריתו להחיותם.

פרק ט, כ
ויטע. ג' במסורה. ויטע כרם. ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם (לעיל ב, ח). ויטע אשל (להלן כא, לג). דרשו רבותינו (פרדר"א פ' כ"ג) מהיכן לקח הנטיעה - מגן עדן. וכן אברהם לקח האשל מגן עדן.

פרק ט, כא
ויתגל. אותיות גליות שגלו בראש גולים על ידי היין. היין בגימטריא יללה.

פרק ט, כה
עבד עבדים יהיה. יהי"ה עולה שלשים רמז לדמי שקלים של עבד, כדכתיב (שמות כא, לב) שלשים שקלים יתן לאדוניו.