ראב"ע לפרשת לך-לך פרק יד
[יד, א]
מלך גויים -
שם מדינה, כמו:
עילם, כי שושן הבירה ארמון היה בתוכה, או מלך גוים. ולא הזכירם.
והטעם, כי הם אחרים מהשנערים וחבריהם.
[יד, ג]
חברו -
מהבנין הקל.
השדים -
כמו:
ושדת אותם בשיד.
ותשם בסד רגלי.
כמו:
פת פתים.
ועמק -
מושך עצמו ואחר עמו, כמו:
אל באפך תוכיחני.
וכן:
הוא עמק ים המלח.
[יד, ד]
וטעם ושלש עשרה -
בשלש עשרה, כמו
: כי ששת ימים עשה ה'.
ובעל סדר עולם חברם ודעתו רחבה מדעתינו.
[יד, ה]
רפאים -
שכל הרואה אותם ימות לבו ויחשב מהרפאים שהם מתים.
האימים -
שיש מהם אימה:
[יד, ו]
בהררם -
מהבנין הדגוש כמו:
בדברם.
ופירש בעלותם אל הר שעיר.
[יד, ט]
את כדרלעומר -
כמו עם.
[יד, י]
בארות -
באר בכל המקרא נובעת והיא משונה בעבור הסמיכה.
ויפלו שמה -
ברצונם להמלט.
וכן:
ויפל על פניו.
הרה נסו -
אל ההר נסו והיא מלה זרה.
[יד, יב]
והוא יושב -
והוא היה ביום ההוא יושב בסדום.
[יד, יג]
ופירוש
הפלי –
שברח ונמלט מבני סדום.
וכן:
בא אלי הפליט מירושלם. ויש דרך דרש.
[יד, יד]
וירק -
שנתן להם כלי מלחמה כטעם:
והרק חנית.
ויש אומרים:
להוציא החרב מתערה, כטעם
על הארץ יריקו.
מריקים שקיהם. גם יש לחנית כן.
חניכיו -
שחנכם פעמים רבות במלחמה ואם לא נזכר.
וחשבון אותיות
אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו.
[יג, יח]
ומלכי צדק -
נקרא כן, בעבור שהוא מלך על מקום צדק.
ויש אומרים:
כי הוא שם.
ושלם -
היא ירושלם והעד:
ויהי בשלם סכו.
והוא כוהן -
כדברי המתרגם ארמית, וכן כל כהן. והעד:
וכהנו לו ופירש על דברתי מלכי צדק, בספר תהלות. כי כהוגן דבר ויפה עשה שבירך אברם בתחילה, בעבור שהתנדב להושיע אשר נשבו ואחר כן אמר: וברוך השם שעזרו ונתן צריו בידו.
[יד, כ]
מגן –
כמו נתן.
וכן:
עטרת תפארת תמגנך, והמ"ם שורש, ואברם הוציא המעשר לכבוד השם ולא מצא אדם ראוי לתתו לו כמלכי צדק.
[יד, כב]
הרימותי ידי -
שבועה, כמו:
כי אשא אל שמים ידי.
וטעם
אל עליון - כי הנה נשבעתי בשם שברכני זה הכהן.
[יד, כג]
אם מחוט -
שממנו תופרין כל בגד.
שרוך -
העור הקושר הנעל.
[יד, כד]
בלעדי -
אשר לקחו והוא שאכלו עבדיו.