פסוק א
על כל ישראל. רצה לומר, מעתה קבלוהו כולם באהבה, בראותם בחכמתו:

פסוק ב
הכהן. אולי העמידו למשוח מלחמה, תחת צדוק שהועמד לכהן גדול, ואף שדוד העמיד את עירא להיות במקום צדוק כמו שכתוב בשמואל ב' (כ כו) אולי מת עירא עד לא הועמד:

פסוק ג
המזכיר. ממונה על ספר הזכרונות:

פסוק ד
כהנים. צדוק כהן גדול, ואביתר סגן, כמו שנאמר בשמואל ב' (שם כה):

פסוק ה
על הנצבים. היה ממונה על שנים עשר נציבים האמורים בענין, אשר הועמדו לכלכל את המלך כל אחד בחדשו
רעה המלך. ישב עמו בתמידות, להשתעשע עמו:

פסוק ו
על הבית. כל צרכי הבית היו נעשים על פיו
על המס. הוא המס האמור למטה (ה כז), ויהי המס שלשים אלף איש:

פסוק ז
על כל ישראל. המה היו ממונים על כל ישראל, לקחת מהם די צורך פרנסת בית המלך, וכל אחד כלכל חדש בשנה, וגבה מבני אנשי המחוז אשר הועמד עליו:

פסוק ח
ואלה שמותם. של הנציבים
בן חור. כל אלו הנזכרים בשם אביהם, לא היו ידועים מעצמם כי אם בשם אביהם
בהר אפרים. היה ממונה בהר אפרים, לקחת מהם לכלכל את המלך בחדשו:

פסוק י
לו שוכה. רצה לומר, גם על שוכה היה ממונה, לקחת מהם לצורך פרנסת בית המלך:

פסוק יב
עד אבל וגו'. רצה לומר, מהעבר מזה עד אבל מחולה, ומזה עד מעבר ליקמעם:

פסוק יג
חות יאיר. תרגם יונתן, כפרני יאיר
אשר בגלעד. אשר עמדו בארץ הגלעד
ששים ערים. בחבל ארגוב היו ששים ערים גדולים בחומה מסביב:

פסוק טו
בנפתלי. בנחלת נפתלי:

פסוק טז
ובעלות. והיא היתה מנחלת יהודה:

פסוק יט
בארץ גלעד. רצה לומר, ביתר המקומות, כי על חות יאיר שעמדו בארץ הגלעד, היה נציב אחר
ארץ סיחון וגו'. רצה לומר, גלעד היתה החצי משל סיחון, והחצי משל עוג
ונציב אחד. רצה לומר, ועוד נציב אחד אשר היה בכל הארץ, ממונה על כולם, והוא עזריה בן נתן האמור למעלה:

פסוק כ
על הים. על שפת הים: