[י, א]
שמעת -
שומעת תמיד את שמע שלמה.

ותבא לנסותו בחידות -
כלומר בדברים סתומים בחכמה ומה שאמר לשם ה', כי רוב החרטומים והאשפים המתעסקים בחכמות החצונות אין מלאכתם לשם ה' וחכמת שלמה היתה לשם ה', לפיכך באה לדבר עמו לחקור על חכמתו כי היא היתה חכמה.

[י, ה]
ומשקיו -
ובדברי הימים ומשקיו ומלבושיהם כי כל ענין ביתו היה מסודר מאד ומלבושי כל משרת כפי הראוי לעבודה שהיה עובד.

ועולתו אשר יעלה בית ה' -
מעלות שעשה לעלות מביתו לבית המקדש היו בנויים בחכמה ובאומנות.
וכן בדברי הימים ועלייתו.

אבל יונתן תרגם:

ועלתיה דמסיק בית מקדשא דה',

ולא היה בה עוד רוח מרוב שתמהה על חכמתו.

[י, יא]
עצי אלמוגים -
ובדברי הימים אומר: אלגמים ואחד היא כמו: כבש וכשב, והוא העץ הנקרא קוראיי"ל.

[י, יב]
מסעד -
ובדברי הימים מסלות.
ופירושו: עמודים לסמיכת התקרות.

ולא נראה -
ובדברי הימים: ולא נראה להם לפנים בארץ יהודה.

[י, יג]
את כל חפצה אשר שאלה -
בדברי חכמה.

מלבד אשר נתן לה -
מזמרת הארץ מדברים הנמצאים בארץ ישראל ואינם נמצאים בארצה ונתן לה מהם כיד המלך, כלומר לרוב.
ובדברי הימים מלבד אשר הביאה אל המלך ופירש מלבד אשר נתן לה כנגד מה שהביאה אל המלך.

[י, טו]
לבד מאנשי התרים -
לבד מה שהיו מביאים האנשים הסוחרים והתרים.
וכן הוא אומר בדברי הימים: לבד מאנשי התרים והסוחרים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף, ומלכי ערב הם מלכי הערב שאמר הנה ואע"פ שבספר ירמיה נראה שהם שנים, שאמר ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב קרובים הם.
או אפשר שאלו ואלו היו מביאין מנחה לשלמה.

ופירוש התרים –
הם הסוחרים הקטנים מעטי הסחורות והעסקים והם מחפשים הרבה על המקח ועל הממכר לפי שעסקם מעט, לפיכך נקראו תרים.

והסוחרים -
הם הסוחרים הגדולים.

והרוכלים -
הם מוכרי הבשמים כמו מכל אבקת רוכל.

ומלת מאנשי אינה לסמיכות אלא בא ביו"ד הרבים לבד, ונגרעה המ"ם וכמוהו אנשי מחקה על הקיר, אנשי בני בליעל, חלוני שקופים והדומים להם, כמו שכתבנו בספר מכלל בחלק הראשון מן הספר.

ויונתן תרגם :

בר מאגר אומניא וסחורת תגריא.

[י, טז]
שש מאות זהב -
מטבע זהב היה ביניהם ידוע משקלו והיה בצנה אחת זהב במשקל שש מאות זהב.

וטעם יעלה –
על שלמה לומר שש מאות זהב היה נותן בצנה האחת.

[י, יז]
זהב שחוט -
אין שחוט אלא משוך וכן חץ שחוט לשונם והיה זהב טוב מאד, שהיה נמשך כשעוה.

ויונתן תרגם :

דהבא טבא.

שלשת מנים -
ג' ליטרין וליטרא זהב מאה ממטבע הזהב שזכרנו.
וכן אומר בדברי הימים שלש מאות זהב.

והמנה הוא מאה בדברי רבותינו ז"ל:

בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה.

על המגן האחת -
מגן לשון זכר ונקבה.

[י, יח]
זהב מופז -
טוב ומזוקק מן כתם פז.

ויש אומרים:

שהוא שם מקום.

ויונתן תרגם :

דהבא טבא.

[י, יט]
שש מעלות לכסה וראש עגול לכסה -
שניהם כתובים ה"א במקום אלף.

וידות מזה ומזה -
במקום ישיבתו היו ידות מזה ומזה לסמיכות זרועותיו והיו צורות אריות עומדות אצל הידות.

[י, כא]
אין כסף לא נחשב -
כל הכלים האלה היו זהב סגור אין כסף בהם, כי לא נחשב הכסף למאומה בימי שלמה מרוב הזהב, לפיכך עשה כל הכלים זהב ולא עשה אחד מהם מכסף.

[י, כב]
תרשיש -
תרגם יונתן:

אפריקא.

נושאת זהב וכסף -
בהנעת האל"ף.

שנהבים וקופים ותוכיים -
תרגם יונתן:

שן דפיל וקופין וטווסין.

שן הפיל ידוע
והקוף גם כן שדומים פניו לפני אדם
וטווס הוא העוף הנקרא בלע"ז פאוו"ן.

[י, כו]
וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם -
וינחם - מבנין הפעיל, כמו אשר הנחני בדרך אמת.
ובדברי הימים: ויניחם, מן הניח.

ויונתן תרגם:

בענין וינחם ואשרינון.

ויש לפרש כמשמעו, אחרי שאספם כלם בירושלם הנחה אותם בערי הרכב שיהיו שם ונשארו מהם עם המלך בירושלם.

ויונתן תרגם :

בר מדהוו עם מלכא בירושלם,

פירש אלה היו בערי הרכב מלבד אותם, שהיו עם המלך בירושלים ועל כן נקראו ערי הרכב שהיו שם הסוסים והמרכבות.

[י, כז]
כאבנים -
על דרך גוזמא והפלגה מרוב הכסף שהיה בירושלם.

ובדרש:

כאבנים ולא היו נגנבות.

אמר רבי יוסי:

אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות היו.

[י, כח]
ומוצא הסוסים -
תרגום יונתן:

הפסוק כן ומתפקין סוסוותא די לשלמה ממצרים ומקוה תגרי מלכא זבנין מקוה בדמין.

ויש מפרשים:

מקוה מענין תקות חוט השני, כלומר שני דברים אלה היו באין לשלמה ממצרים, הסוסים וחוט הפשתן כי הוא המשובח בארץ מצרים, כמו שכתוב: שש ברקמה ממצרים, חטובות אטון מצרים

ואותן הדברים היו לוקחין סוחרי המלך במצרים במחיר דברים אחרים שהיו מביאין מירושלם למצרים.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

כי פרעה נתן לשלמה מוצא הסוסים והוא כי לא יוציאו ממצרים סוסים אלא ברשות המלך ונותנין המוציאים למלך דמים בהוצאת הסוסים, ואותו המוצא נתן פרעה לשלמה ושלמה היה מוכר אותו לסוחרים לשנה במחיר ידוע, היו לוקחין מהמלך מקוה המוצא, כלומר קבוץ כל המוצא ביחד והם היו במצרים והיו לוקחין מחיר המוצא על יד, כמו שהיו מוציאין מלכי הארץ הסוסים ממצרים, וזהו שאמר: בידם יוציאו, כי מלכי החתים ומלכי ארם שהיו מוציאין ממצרים, על ידי סוחרי המלך היו מוציאין.

[י, כט]
בידם -
כמו ברשותם כמו ויקח את כל ארצו מידו.

וכן תרגם יונתן:

בידם ברעותהון,

ברצונם וברשותם.

וסוס בחמשים ומאה -
מכאן למדנו שהמרכבה ארבעה סוסים.