[טז, ג]
הנני מבעיר -
מן ובערת הרע.

[טז, ז]
וגם ביד יהוא -
לפי שאמר וימלוך אלה בנו תחתיו אמר כי לא היתה מלכותו שלימה כי לא מלך אלא שנתים ואותם היו מקוטעות, שהרי מלך בשנת כ"ו לאסא וזמרי המיתוהו בשנת כ"ז לאסא, הנה לא מלך אלא שנה אחת.

ומה שאמר: שנתים, מקצת שנתים וגם שאמר הוא לרבות על בית ירבעם, כי כמו שנבא אחיה השילוני על ירבעם ועל ביתו שלא תקום מלכותו וכן היה לו, כי נדב בנו לא מלך אלא שנתים והיו מקוטעות, שהרי בשנת שתים לאסא מלך ובשנת שלש לאסא מלך בעשא שהמיתו, הנה כי לא מלך בנו אלא שנה.

ומה שאמר שנתים, מקצת שנתים כן היה לו גם לבעשא, כי לא מלך בנו אלא שנה ונפסקה מלכותו כמו שנבא עליו יהוא בן חנני.

ועל אשר הכה אותו -
כי נענש בעשא על דמי נדב, כיון שהלך בדרכיו והיה רשע כמוהו נענש על הריגתו ונהרג גם הוא וכן הוא אומר ג"כ בבית יהוא: ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא.

ואמר אותו, ואף על פי שלא זכר נדב הנה זכר בית ירבעם.

[טז, ט]
שר מחצית הרכב -
כתרגומו:

חד מתרין רבני רתיכיא.

שותה שכור -
כלומר ששתה עד ששכר.

בית ארצא -
שם אדם והיה פקיד והוא שאמר אשר על הבית.

ויונתן תרגם כן:

בית ארצא טעוותא די בביתא בתרצה.

[טז, יא]
ויהי במלכו -
בבי"ת.

כשבתו -
בכ"ף.

לא השאיר לו -
בכל זרעו והכה גם כן גואליו והם קרוביו, וגם הכה רעהו והם אוהביו, ורעהו כמו רעיו, וכן בהתפללו בעד רעהו, מגן גבורהו כמו גבוריו:

[טז, טו]
והעם חונים על גבתון -
נדב וישראל צרו על גבתון ולא לכדוה ועתה בימי אלה שבו לצור עליה.

[טז, טז]
וימליכו כל ישראל -
אותם שהיו במחנה.

[טז, יח]
וישרף עליו -
עמרי שרף על זמרי בית המלך שנשגב בה ומת זמרי.

את בית מלך -
חסר ה"א הידיעה שלא כמנהג, ולפי שזכרו לא הוצרך בו ה"א הידיעה.

[טז, יט]
להחטיא את ישראל -
והלא לא מלך אלא שבעת ימים בתרצה לבדה, מה החטיא את ישראל בשבעת הימים?!
אלא קודם לכן שהיה שר מחצית הרכב היה מחטיא את ישראל וכן מה שאמר ויתר דברי זמרי - על הימים אשר היה שר אמר.

[טז, כא]
אז יחלק העם ישראל -
חסר הסמוך, כמו: הארון הברית.

וכתוב בסדר עולם:

וכמה היתה המחלוקת הזה ארבעה חדשים.

[טז, כב]
ויחזק העם -
אמרו לפי שנתחתן עם יהושפט חזק.

את העם -
מן העם.
וכן כצאתי את העיר.

וימת תבני -
מת מיתת עצמו וכיון שמת, מלך עמרי בלא מחלוקת.

ובסדר עולם אומר:

כי הרגו תבני, כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט הרגו את תבני.

[טז, כג]
בשנת שלשים ואחת -
והלא בשנת כ"ז לאסא, מלך זמרי ולא מלך אלא שבעת ימים ומלך עמרי?!
אלא מפני מחלוקת תבני לא מלך מלכות שלימה ובשנת שלשים ואחת לאסא מת תבני ומלך עמרי מלכות שלימה וכלל ימי מלכותו י"ב שנה, הנה שבע שנים מלך מלכות שלימה שהרי בשנת ל"ח לאסא מלך אחאב בנו, ומל"א עד ל"ח שבע שנים ושש שנים שמלך בתרצה עד מחלוקת תבני, הרי י"ג שנה והכתוב אומר שתים עשרה שנה שנת י"ג לא שלמה לו ולא מנה אותה לו.

[טז, כד]
ההר שמרון -
כמו: העם ישראל.

ויונתן תרגם:

ההר כרכא,

נראה מדבריו כי כרך גדול היה שם מתחילה, אלא שעמרי חזק הבנין וקרא שם העיר שמרון, על שם שמר אדני ההר שמרון.

[טז, כו]
ובחטאתיו -
כתיב, כלומר חטאות רבות שעשה וקרי בחטאתו לשון יחיד, כלומר חטאת העגלים.

[טז, לא]
הנקל לכתו -
אם היה בעיניו נקל ללכת בחטאת ירבעם והם העגלים, כן הראה במעשיו כי נקלים היו בעיניו אותם החטאות ולקח אשה מגויי הארצות לחטוא עוד ולעבוד הבעל שהיו הם עובדים שם, וזהו שאמר: וילך ויעבוד - הלך שם לצידון ועבד הבעל שהיו עובדים שם והשתחוה לו, כלומר שקבלו עליו באלוה ועשה כמוהו בשמרון ובנה לו בית וקראו בית הבעל והקים לו שם מזבח.

[טז, לב]
בית הבעל -
חסר בי"ת השמוש וכן הנמצא בית השם, שהוא כמו בבית השם והדומים לו שכתבנו בספר מכלל בחלק הדקדוק.

[טז, לג]
ויעש אחאב -
הוסיף עוד לחטוא ונטע אשרה לעבדה זולתי הבעל שעשה.

ובדרש:

מאי ויעש אחאב את האשרה?

אמר ר' יוחנן:

שכתב על דלתי שמרון אחאב כפר באלהי ישראל לא יהא לו חלק באלהי ישראל:

[טז, לד]
חיאל בית האלי -
מבית אל היה, כמו בית הלחמי - מבית לחם, בית השמשי - מבית שמש ותחת ממשלתו של אחאב היה ועשה דבר זה ולא מיחה בידו אחאב כל כך, הרשיע לעשות ועד ימיו לא היה אדם שעלה בלבו לבנות יריחו מפני השבועה שהשביע יהושע: ארור האיש אשר יקים ובנה את העיר וגו'.
ותמיהא הוא, כי יריחו למלך יהודה היה כי משבט בנימין היה ואיך נתן יהושפט רשות לבנותה?!

ומצאנו בירושלמי:

חיאל מן יהושפט יריחו מבנימין אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב ואחר שנבנתה לא נאסרה ישיבתה, כי החרם היתה שלא תבנה כמו עיר הנדחת והבונה אותה עובר בחרם והוא נענש, כאשר דבר יהושע.

ויונתן תרגם:

בית האלי בית מומי,

כלומר שעבר על האלה שהשביע יהושע ומפני זה נקרא בית האלי, לא שהיה מבית אל.

ובדברי רז"ל:

נקרא בית האלי, על שעבר על אלה שאמר יהושע: ארור האיש וגו'.

יריחה -
כתיב בה"א וקרי בוי"ו כמו אהלה והדומים לו.

באבירם בכורו יסדה -
ומת וכן מתו כל בניו ובעת שהציב דלתיה היה עדיין שגוב צעירו חי ומת.

ויונתן תרגם:

קטל אבירם בוכריה כד שרי לשכלל יתה וקטיל שגוב זעיר בנוהי כד אקים דשהא.

ובשגיב -
כתיב ביו"ד וקרי בוי"ו כמו פעי פעו עלין עלון, כי אותיות אהו"י מתחלפות.