[כב, ג]
כי לנו רמות גלעד -
כי לנו היתה כמו שכתוב: את ראמות בגלעד לגדי.

ואמרו בדרש:

למה נקרא שמה רמות גלעד?
שיש לפניה שתי ברכות מים ומלך ארם לקחה ממלך ישראל.

ויש לשאול: והלא אמר בן הדד לאחאב הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב לך, ואם תאמר לא קיים לו דברו והלא שלום היה ביניהם שלש שנים, ולמה לא עשה מלחמה זאת כשלא השיב להם הערים?!

ועוד: למה אמר אחאב על רמות גלעד יותר משאר הערים, נאמר כי רמות גלעד לא לקחה מלך ארם מעמרי אבי אחאב, כי קודם לכן לקחה והוא א"ל הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב, ואחאב לא נתן דעתו אז לשאול ממנו רמות גלעד, כי ג"כ היה משיב לו שהרי בדמשק נתן לו חוצות, כל שכן שהיה משיב מה שהיה לו ,אלא שלא נתן דעתו אז ואח"כ כשנזכר לא יכול להלחם עמו על זאת שהרי שלחו בברית, לפיכך היה שלום ביניהם שלש שנים ועתה כשראה אחאב כי מלך יהודה היה עמו ואמר לעזור לו, אמר שילך למלחמה על מלך ארם לקחת רמות גלעד ממנו.

[כב, ז]
האין פה נביא לה' עוד -
כלומר כי אין אלה לה' כי הכיר יהושפט כי נביאי הבעל או האשרה הם ולא אמר בפירוש כי נביאי שקר הם מפני כבוד אחאב כי נשא את פניו, אבל אמר האין פה עוד נביא לה'.

ובדברי רבותינו ז"ל:

כשאמר יהושפט: האין פה נביא לה' עוד, אמר לו אחאב: כל אלה הנביאים לה' הם.
אמר לו יהושפט: כך מקובלני מבית אבי אבא סגנון אחד עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד.
עובדיה אמר: זדון לבך השיאך
ירמיהו אמר: תפלצתך השיא אותך זדון לבך.
ואלה כלם אמרו דבר אחד: עלה ויתן ה' ביד המלך נמצא שאין בדבריהם ממש.

[כב, ח]
כי אם רע -
והלא התנבא עליו טוב שאמ"ל הראית כל ההמון הזה הנני נותנו בידך.
וכן אמר לו בפעם שנייה, כמו שכתבנו.

כי רבותינו ז"ל אמרו:

זה הנביא היה מיכיהו בן ימלה, אלא פירושו שהתנבא עליו פעם שלישית והיה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו התנבא לו שיפול ביד מלך ארם, מהיום ההוא ואילך שנא אותו ואמר: כי לא יתנבא עליו טוב, ר"ל ידעתי כי לא יתנבא עלי טוב.

[כב, ט]
מהרה מיכיהו בן ימלה -
תרגום יונתן:

תבע מיכיהו,

ותרגם:

וחש עתידות למו ומבע דעתיד להון.

[כב, י]
מלובשים בגדים -
פירוש בגדים חמודות כי מה שהיה אומר מלובשים, ידענו כי לא היו ערומים אלא פירש בגדי מלכות חמודות, וכמוהו ימותו אנשים, ר"ל אנשים בחורים, בא באנשים - באנשים זקנים.

בגרן -
פירש ויושבים בגרן.
וכן הוא בדברי הימים: ויושבים בגרן והגרן היה פתח שער שמרון, אולי מפחד אויביהם שהיה להם מלחמה עם ארם תמיד, היו עושים גרנות סמוך לעיר.

ובדברי רבותינו ז"ל אמרו:

וכי שער שמרון גורן היה?
אלא לאו כגורן דתניא: סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה, כדי שיהיו רואין זה את זה ור"ל כן היו יושבים אחאב ויהושפט עם סיעתן כחצי גורן.

מתנבאים לפניהם -
היו מתנבאים בנבואה זו או בדברים אחרים מתנבאים לשעה, אבל לא ברוח השם כי נביאי השקר היו והיו מתפארים בנבואת האל, כמ"ש צדקיהו: כה אמר ה' ואמרו שאר הנביאים ונתן ה' ביד המלך וצדקיהו לאמת נבואתו יותר, עשה לו קרני ברזל למשל, כמו שנאמר בירמיהו: עשה לך מוסרות ומוטות ונתתם על צוארך.

[כב, טו]
עלה והצלח -
דרך התול אמר לו כלשון שאר הנביאים ולא אמר לו כה אמר ה', שהרי נשבע כי את אשר יאמר ה' אותו אדבר והכיר מלך יהודה בלשונו כי דרך התול היה אומר לו, לפיכך אמר לו: עד כמה פעמים אני משביעך וכיון שהשביעו אמר לו האמת בשם ה'.

[כב, יז]
ישובו איש לביתו בשלום -
והנה ראינו למעלה שאמר לו הנביא ועמך תחת עמו אפשר שהיה זה במלחמות אחרות, אבל במלחמה זו לא מתו מישראל, כיון שהמלחמה היתה כל היום אי אפשר שלא מתו מהם, אלא לא מתו אלא מעטים ומארם מתו רבים וזהו בשלום.

[כב, יט]
ראיתי את ה' יושב על כסאו -
דרך משל, כמו: המלך יושב על כסאו ועבדיו עומדים לפניו מימינו ומשמאלו.

צבא השמים -
הם המלאכים.

עומד עליו -
סמוך לו.
וכן: הנצבים עליו והדומים להם.

מימינו ומשמאלו -
דרך משל.

ובדברי רבותינו ז"ל:

וכי יש ימין למעלה ויש שמאל למעלה?!
אלא אלו מימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה.

[כב, כ]
ויאמר ה' מי יפתה את אחאב -
הדברים האלה הם מבוכה גדולה למי שמבין אותם כמשמעו.
והאמת כי האל העיר רוח נביאי שקר לפתות את אחאב ללכת לרמת גלעד, לפי שנתחייב מיתה לשמים, לא שבאה לאחת מהם רוח נבואה אלא הערת רוח וחפץ לדבר אל אחאב דברים אלו והוא מה שאמר מיכיהו: הנה נתן ה' רוח שקר בפי כל נביאיך אלה וה' דבר עליך רעה ושאר כל הדברים, כמו: ויאמר זה אומר בכה וזה אומר בכה ויצא הרוח ויאמר אצא והייתי רוח שקר, כל אלה דברי מליצה הם אמרם מיכיהו דרך הצעת דברים, לא שראה מיכיהו דברים אלה ולא שמעם, כי רוח הנבואה לא יהיה רק אמת בשם ה'.

ואף על פי כן אכתוב דרך הדרש:
כמו שכתוב גם כן בתרגומו של תוספתא בויצא הרוח –

ונפק רוחא דנבות וקם קדם ה' ואמר בבעו מינך יתקם לדמי על ידי דאנא מצינא לאטעיותיה ולאובדא יתיה מן עלמא ואמר ליה ה' במה את יכיל ואמר איפוק ואהיא רוח שיקרא בצדקיה בר כנענה ובשאר נבייא שיקרא דיליה ומשום דלית רעותיה דקודשא בריך הוא בעבדי ליאות שקר ולא צבי בהון אמר ליה לנבות מדבשקרא את רחצתא פוק ממתיבתא דידי ועביד לך רעותך משום דלא ניחא קמאי למימר שיקרא.

והרב החכם הרמב"ם ז"ל כתב כן:

וכשנסדרו עונותיו וזכיותיו של אחאב לפני אלהי הרוחות, לא נמצא לו עון שחייבו ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות, שנאמר: ויצא הרוח ויעמוד לפני ה' וגומר והרוח רוח נבות.

[כב, כה]
להחבה -
נכתב בה"א במקום אל"ף.

[כב, כו]
והשיבהו אל אמון -
נראה שהיה שם פעם אחרת תפוש.

[כב, כח]
לא דבר ה' בי -
אז תאמר שלא דבר ה' בי ומדעתי אמרתי זה.
וכן אמר משה רבינו ע"ה: אם כמות כל האדם ימותון אלה לא ה' שלחני:

שמעו עמים כלם -
דרך הלשון, כמו: היה זרועם לבקרים אף ישועתינו בעת צרה.

[כב, ל]
התחפש ובא במלחמה -
אמר מלך ישראל להתחפש ולבא במלחמה כדי שלא יכירוהו ואמר ליהושפט: ואתה לבש בגדיך כי אינך צריך להתחפש, אבל אני צריך להתחפש לפי שהם בעלי ריבי והם שונאים אותי ולא יועילו התחבולות שלא ברצון האל, כי המושך בקשת לתמו הרגהו.

ויונתן תרגם:

כמו אתחפש אנא אשתני ואיעול בקרבא.

[כב, לא]
לא תלחמו -
והוא לא היתה כוונתו לחמול עם ישראל אלא אם ילחמו עם שאר העם ויראה מלך ישראל שתכבד המלחמה בין כך ובין כך ימלט מידם, לפיכך אמר להם שכל מלחמתם לא תהיה כי אם במלך לבדו, עד שימיתוהו ואחר כך בשאר העם.

[כב, לב]
ויזעק יהושפט -
והכירו קולו כי יהושפט הוא וזה הוא שאמר ויהי כראות, כלומר בהבין כמו ולבי ראה הרבה חכמה ודעת.

[כב, לד]
לתומו -
בלא מתכוין לאחאב.

ויונתן תרגם:

לתומו - לקיבליה,

ולא ר"ל לנגד אחאב אך לנגד עצמו מנגד פניו, שלא היסב קשתו לימין או לשמאל אלא כמו שהיה מושך הקשת וירה החצי.

ובדרש:

לתמו תמו שני חזיונות של אליהו ושל מיכיהו, ששניהם נבאו על מות אחאב.

בין הדבקים ובין השרין -
כתרגומו:

בין דבקי ובין שרינא.

לרכבו -
משרת הרכב.

הפוך ידיך -
כתוב ביו"ד וקרי בלא יו"ד.
וטעם הכתוב פעמים יצטרכו לאדם שתי ידיו וקרי ידך, כי פעמים יספיק באחת.

כי החליתי -
נהפך הקמץ חטף אל החי"ת להרחיב עליה, ופירושו: החליתי מן המכה.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

כי גם לרכבו לא רצה לגלות שהוכה, אלא אמר לו כי החלה לא שהוכה וכן הוא משמעות הכתוב שאמר החליתי ולא אמר הוכתי.

וכן תרגם יונתן:

ארי מרע אנא.

[כב, לה]
ותעלה המלחמה -
היתה הולכת ומתגברת, וכמוהו רבים והנה מים עולים.

מעמד במרכבה -
שלא הטה עצמו מפני המכה אלא התחזק בעצמו והיה מחזיק מעמד כמו שהיה במרכבה רוכב, כדי שלא יכירו ישראל שהוא מוכה וירך לבבם במלחמה, נכח ארם כשאר הנלחמים.

אל חיק הרכב -
כתרגומו:

לגו רתיכא.

[כב, לו]
ויעבר הרנה -
כתרגומו:
כרוז ואמר ויעבר לשון זכר והרנה לשון נקבה, לשון זכר נופל על הקול, כמו: ויעבירו קול במחנה, או אמר ויעבר על האדם המעביר את הקול.

ובדרש:

ויעבור הרנה - באבוד רשעים רנה:

איש אל עירו -
שלא ילחמו עוד והכרוז הזה עבר במחנה ישראל, או בשתי המחנות ולא נמצא בכתוב מי היו המנצחים והמתגברים אם ישראל ואם ארם, וכיון שאמר הנביא ישובו איש לביתו בשלום נראה שלא מתו מישראל ואם מתו מעטים היו, ומה שאמר הנביא ועמך תחת עמו, במלחמות אחרות היה זה.

[כב, לח]
וישטף -
השוטף, כמו: ויאמר ליוסף ויגד ליעקב:

והזונות רחצו -
מוסב למעלה וישטף את הרכב אמר שטפו הרכב ורחצו הזונות על ברכת שמרון, והשטיפה חזקה מהרחיצה.

וילקו הכלבים את דמו -
ר"ל דם אחאב, כי כל זה הדם מאחאב היה וילקו הכלבים את דמו כדבר ה' אשר דבר: במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך.

והזונות -
פירושו כתרגומו:

מאני זינא,

ובדברי רז"ל:

אחאב מצונן היה, עשתה לו איזבל דמות זונות במרכבתו, כדי שיראה ויתחמם.

ועוד דרשו:

הזונות כמו חזיונות, הגיעו שני חזיונות של אליהו ושל מיכה.
אליהו אמר במקום אשר לקקו הכלבים וגו'
מיכה אמר: אם שוב תשוב וגו'
ויש לשאול היאך אמר בדבר ה', הנה נבות נסקל ביזרעאל ודם אחאב בשמרון לקקוהו הכלבים?!
ומהנראה כי יזרעאל קרוב לשמרון ומי בריכת שמרון הולכים עד יזרעאל והמים באו אדומים מן הדם עד יזרעאל, ושם לקקו הכלבים הדם.

[כב, לט]
ובית השן -
שן הפיל עושין ממנו מלאכה ואחאב בנה ממנו בית אחת או שתים, כי בית כלל וכן נאמר בנבואת עמוס ואבדו בתי השן ומה שאמרנו כי בית אמר דרך כלל, מצאנו כמוהו: לא תשב לי אשה בבית דוד כי קדש המה.

[כב, מה]
וישלם יהושפט -
כי אביו היה לו מלחמה עם מלך ישראל והוא השלים עמו.
וטעם הספור הזה כי נודע זה שהשלים עמו, שהרי עזרו כל שכן שהיה בשלום עמו, אלא טעם הסיפור הזה וכתבו אותו אחר אך הבמות לא סרו אמר ועוד רעה אחרת נמצא בו, שהשלים עם מלך ישראל ועזרו, כמו שאמר לו הנביא: הלרשע לעזור ולשונאי ה' תאהב.

[כב, מז]
ויתר הקדש -
תרגם יונתן:

ושאר נפקת ברא,

יהיה לדעתו שם כלל לקדשות ולזונות.

[כב, מח]
נצב מלך -
אמר כי בימי יהושפט לא היה מלך באדום, לפי שתחת ממשלת יהודה היה אדום מימי דוד והיו מלכי יהודה ממנים עליהם נציבים והנציב היה מלכם, ולפי שבימי יהורם בנו מרדו ויצאו מתחת יד מלכי יהודה, אמר כי בימי יהושפט עדיין היו אדום תחת ידם, אלא שבימי בנו פשעו מתחת ידם, לפי שהלך בנו בדרך רעה.

[כב, מט]
יהושפט עשר אניות -
כן כתוב וקרי עשה והכתוב אומר כי עשר ספינות הם שעשה, ומפני שנתחבר באניות עם מלך ישראל שהיה רשע נשברו, כמו שכתוב בדברי הימים בהתחברך עם אחזיהו, לפי כשאמר לו אחזיהו שיתחבר עמו פעם שנית באניות, ולא אבה יהושפט.

נשברה -
כן כתיב וקרי נשברו, אלא לא נשברו בדרך אחד אלא נשברה כל אחת ואחת לבדה.

[כב, נא]
בעיר דוד אביו -
אמר אביו בעבור שהלך בדרכיו.

[כב, נב]
בשנת שבע עשרה ליהושפט -
והלא בשנת ארבע לאחאב מלך יהושפט ואחאב מלך עשרים ושתים שנה, הוצא מהם ארבע נשארו שמנה עשר, אלא שנת שנים ועשרים של אחאב לא שלמה לו, ומנה אותה לבנו.

שנתים -
לא היו שתי שנים שלמות, שהרי הכתוב אומר למטה כי יהורם בן אחאב מלך בשמנה עשרה ליהושפט, אלא לפי שלא שלמה לאחזיהו שנה שניה, מנה אותה לו ולאחיו ולאביו.