[ד, א]
על כל ישראל -
לפי שדוד אביו לא מלך בתחלת מלכותו על כל ישראל, אמר ששלמה מלך על כל ישראל, לא היה אדם מפקפק במלכותו, כיון שראו בו חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט.

[ד, ב]
עזריהו בן צדוק -
לא כתב על מי מנוהו ואם צדוק זה צדוק הכהן בן אחיטוב שהיה עם דוד שמשחו אותו לכהן עם שלמה, הנה עזריהו בן בנו היה, כי אחימעץ היה בן צדוק ועזריה בן אחימעץ.

[ג, ד]
וצדוק ואביתר כהנים -
היו שרי הכהונה ואם זה אביתר הוא אביתר בן אחימעץ תמה הוא, כי הנה שלמה גרשהו מהיות כהן גדול ואמר לו: ענתות לך אל שדיך, אלא מן הדומה כי כהן אחר היה שמו אביתר.

על הנצבים -
ממונה על שנים עשר נציבים שזוכר.

[ד, ה]
רעה המלך -

שושבינא דמלכא,

שהיה עמו תמיד.

[ד, ו]
ואדונירם -
זהו אדורם הנזכר למעלה בדוד.
וכן נזכר עם רחבעם אדורם.

על המס -
כמו שאומר למטה ויהי המס שלשים אלף איש.

[ד, ז]
ואלה שמותם -
אלה שמות שנים עשר נציבים לא היה ממונה כל אחד על שבט אחד, אלא לפי עלוי הנחלות שעשו שנים עשר חלקים בכל ארץ ישראל וגבו המס בשוה.

בן חור -
זה והאחרים שלא זכרם בשמם אלא בשם אבותם, לפי שהיו נודעים בשם אבותם יותר משמותם, לפיכך לא חשש להזכיר שמם.

[ג, יג]
ובריח נחשת -
גלה מה שכתוב בתורה דלתים ובריח כי בריח נחשת ר"ל.

[ד, טז]
באשר ובעלות -
בנחלת אשר ובעלות שהיה מארץ יהודה.

[ד, יט]
ונציב אחד אשר בארץ -
בכל הארץ אשר זכר היה נציב אחד ממונה על שנים עשר הנציבים לגבות מכל אחד הכסף לכלכל המלך.

ורבותינו ז"ל מהם אמרו:

כמו שפירש.

ומהם אמרו:

ונציב אחד לחדש העבור.

[ד, כ]
כחול אשר על הים -
כמו על שפת הים והספור הזה, ר"ל כי היו מבורכים בימי שלמה בפרי בטנם והיו רבים, וכן בפרי בהמתם ובפרי אדמתם והיו אוכלים ושותים ושמחים, כי לא היה להם פחד מאויב.